הגירה / ירידה מהארץ הרהורים....
כבת לאמא'לה שנולדה מהונגריה והייתה לה אפשרות להגר לארה"ב - ובכל זאת העדיפה להגיע לארץ הגמלים והקדחת, כנראה ינקתי משהו נוסף בילדותי וזה- אהבת ארץ ישראל ללא תנאי. כל חיי חיה כאן מתוך אמונה שזו הארץ היחידה שלי לטוב ולרע. אמנם כל אחד יכול ללכת לגור בכל מקום שרוצה, זוהי מדינה חופשית, אבל בסתר ליבי אני רואה כל מי שעוזב את הארץ כבוגד, כי ישראל היא לא כמו כל ארץ, זוהי המדינה שלנו, של העם היהודי ורק היא מקבלת אותנו בזרועות פתוחות. ממש לא מעניין אותי אם מישהו יעבור להונגריה או לקטמנדו, מבחינתי הוא עוזב את המדינה ואני מרגישה צער על כל אחד שעוזב/יורד/מהגר... קראו לזה כרצונכם. האנטישמיות קיימת בהונגריה, אך לא רק שם. אם מישהו מעדיף לחיות במדינה אנטישמית- ממש אין מילים בפי. מצטערת על ילדים שלא יוכלו לחיות עם יהדותם, מצטערת על ילדים שישמעו ברחובות כמה הציונים הם טרוריסטים כשהציונים בעצם הם בשר מבשרם, מצטערת על ילדים שישכחו אט אט את השפה העברית, שבמקום ללמוד על יום העצמאות ועל חנוכה- ילמדו את ההסטוריה של מדינה שעזרה להשמיד חלק מעמנו. גם על זה מצטערת. מקווה שימצאו את אושרם אבל בסתר ליבי יודעת שבבוא היום כשהרעה תגיע- הם ירוצו הנה לארץ, לארץ היחידה שתהייה מוכנה לקלוט אותה בחום.
It van ello pelda Israeli zsidog akik mennek lakni Magyar orszagba. A leg nagyob tragedia ebe hogy nem ertjek meg oket azt kerdezik "mi a rosz ebe?" aztan csodaljuk hogy ot meg egetik a mi zaszlonkat/Ha egy nepnek nincs on tiszteltje senki a vilagon nem fogja tisztelni.