להפך אני מרגיש מאוד נוח
התשובה היא פשוטה . הפשר לומר שלאחר המלחמה משפחת לקוק דעגה לי באופן מיוחד שלו הרגיש מה שעברנו ,על תשכחי שהיתי ס"כ בן 5/6 בשיחרור . לאבי היה חבר שהיו ביחד באושויץ ושוחרו ביחד שהאב מאוד האבקות חופשית זה היה סביבות שנות 1950/55 ,הוא היה מכניס אותי חינם לכול התחרות יום אחד הלכתי אחרי הקלעים לבקש חתימות של הכורבים ,מישהוא שאל אותי אם אני מוכן להתאמן וכך זה התחיל במקביל שיחקתי גם כדורגל למה לא . בגיל 15 עברתי תאונה דבקה באימון כדורגל נקרעו לי גידים ב"משפעת " וזה גמא לי הקרירה הספורטיבית שלי באתילטייל בארץ ונשארתי כידוע התחתנתי נולד נעם וברכה ולאחר שנים רבות גם סבא נכדי הבכור של ברכה בגיל 5 התיחל להתאמן בג'ודו בשנת 2000 לפתע פעם ראשונה הייתי מובטל אז לויתי את אלעד לאימונים . אחרי כמה זמן המאמן שלו שאל אותי אם אני מוכן לעזור לו כך התחיל מחדש הרומן עם האומנות הלחימה. קרוב ל5 שנים עזרתי וגם למדתי חוקים וגם קצת שיפוט . לפני שנה עברתי דירה ,בידיוק מול ביתי יש מועדון מתנ"ס וגם חוג לקראטה נרשמתי והבאתי ניסיוני לילדים קטנים כסבא עם הבוגרים גם התאמנתי ובדרך זה לומדים גם קראטה ,ג'ודו,ג'וג'יטסו,בושידו וגם הגנה עצמית הגב קבלתי ברכת הרופא שלי שבדק אותי וקבלתי חותמת כשרות . ס"כ זה אובי וגם פעמיים בשבוע לזיז התוסיק ולא להפשר הקרס לא לגדול יותר מדי רק לאחר משפט דמניוק התחלתי לחקור את עצמי ואז התחליתי להרגיש ניצול שואה . אשמח לעוד שאלות תקבלי ברצון גם תשובות כפי שאת מכירה אותי אני סוג של אדם שלא פוחד לספר מה שקרה לי כי אני אדם מאוד פתוח . כןל העולם חייב לדעת קבלי הטוב שבעולם סבא אריה
