L

ziacT

New member
L

זה לחפש את המקום. שלי. שנראה שאף על פני כל התהליכים והמקומות לא מוצאים אותו. מצחיק. חשבתי להתקשר רק כדי לשאול למה כל כך קשה לאהוב אותי ולמה זו התחושה שלי תמיד, הרי אני לא שונה מאחרים. זה תמיד חלק מזה, התחושה הגדולה הזו. ועם כל מה שעברתי וחוויתי עדיין לא יכולה להגיד אם זה אצלי במשקעים או באמת ככה. . להתרגל לרכבת הרים הרגשית הזו,אבל עדיין, לא להתרגל לתחושות מסויימות שיש דברים שנדבקו אליי כשאין לי קשר אליהם. יש לי מקום ואין לי מקום. אולי כשאני מוצאת מקום אני פשוט קמה או כשיש קשיים אני עוזבת [או רק חושבת על לעזוב]. ואולי [אני תמיד אולי] השבוע הזה יהיה השבוע שישנה את חיי. הימים שמלדבר על לעשות, לקום ולעשות. [אין לי מושג מאיפה לעזאזל לקחתי כ"כ הרבה משקעים רגשיים לאהבה חוץ מעניין האגו. זה לרצות בצורה בלתי פוסקת שיתנו לי רק קצת כדי לתלות אהבה ואולי בעצם מכאן זה מתחיל שמספיק לי קצת כדי להצית בי רצון ואח"כ יש רעב גדול אבל רצון ענק משלי. תמיד הייתי במאתיים פינות באותה השנייה והנה אני שוב בפינה, לא ברור לי איזו, רק מקווה שתיגמר] שבוע טוב מקום יקר. מי יתן ולנר האחרון מחר יהיה את כל הכוח לעשות לנו ניסים ונפלאות, מבלי שנהיה עסוקים בלא לראות אותם. בהצלחה. לי לכם ולכולנו.
 
*

מרגישה כאילו אני מכירה את כל מה שכתבת עליו. את האולי והרכבת ולמה. ובהחלט שלא נהיה עסוקים בלא לראות אותם. }{
 
למעלה