כרגיל, דעותנו חלוקות....
אני לחלוטין לא מסכים עם רוב מה שנאמר בביקורת שלך. אהבתי את הפרק, תהרגו אותי. לא יודע למה, אבל חוץ מכמה שטיקים בבימוי שנתייחס אליהם אחרי זה, היה יופי של פרק לדעתי, הוא עשה לי הרגשה כזאת של נוסטלגיה, הפרקים הרגישו כמו כמה פרקים מהעונה השלישית\רביעית, וזה פשוט היה כיף, מה אני אגיד לכם... התסריט לא היה כלכך תלוש, ועם כל הכבוד למטאפורות המשעשעות של ניפ, אני לא חושב שהוא היה כזה זוועתון. כלומר, זה לא כאילו לא היתה עלילה בפרק. היתה עלילה, והיא היתה אפילו נחמדה ביותר. והשחקנים הנפלאים שהופיעו בפרק? מה טוב! ואוקי, אז יש כמה חורים בעלילה, אבל חשבתי שכבר התרגלנו לזה בסדרה הזאת. הרי כל הסדרה הזאת זה חור אחד גדול בהסטוריה, שלא לדבר על חורים שהיא עושה לעצמה, אז חלאס. בכל מקרה, ההודעה הזאת לא הולכת להיות כולה תגובה לדברים של ניפ, אגב, אז גם צפו לכמה דברים משלי ´אחורי זה, כמו שאומרים בשכונה. 2. אני חושב שהיא הלכה "מאחורי הווילון" בגלל שהיתה שם מראה... 3. בחייך, זינה ראתה כלכך הרבה רוחות בחייה, כלכך הרבה התגלויות אלוהיות, כלכך הרבה חזרות מהמתים של אנשים שונים ומשונים (כולל היא בעצמה, להזכירך), ששום דבר כבר לא בלתי אמין בשבילה. היא הרי בעצמה תוסכלה כשגבריאל לא האמינה לאוטוליקוס שזינה השתלטה על הגוף שלו... וחוץ מזה אתם לא יודעים שזינה לא הרגישה אותה בעצמה, הרי היה לה קשר אדוק לאפיני ולאמזונות בכלל. אוקי, ונניח שזה סתם תירוץ עלוב, אז בכל זאת העובדות מראות אחרת (ותסלחו לי על השימוש במילה "עובדות", כי את הקטע הבא אני לוקח ישר מהטרנסקריפט), כי זאת אפיני שאמרה ראשונה שזינן בסכנה, וגבריאל עוד חזרה על זה בקול רם - "זינן בסכנה?", ואז זינה גם שאלה את גבריאל אם היא יכולה לראות אותה ו\או לדבר איתה, ורק אחרי שגבריאל הבינה שרק היא יכולה לראות אותה ("למה אני?") זינה הבינה שזה בגלל שהיא אמאזונה, וכו´ וכו´, ואמרה "כי את אמאזונה, וכו´ וכו´" ורק אז גבריאל שאלה
שוב את אפיני "איך את יודעת שזינן בסכנה", ואני חושב שבשלב הזה זינה כבר הבינה מה קורה פה, שזינן בסכנה, ושזאת הסיבה שאפיני חזרה אליהן, ולא כדי לשחק איתן טלפון שבור, אז היא אמרה שהיא כנראה מרגישה את זה, זינה הרי לא טיפשה והיא גם אוהבת להראות את זה, אז היא אמרה בקול רם מה שעבר לה בראש. אז ניפ, את כלכך אוהבת לפזר ציטוטים מהטרנסקריפט, אז לפני שאת מפזרת האשמות, גם אותן כדאי לך לבדוק. 5. פה אני ממש ממש חייב לחלוק עליך. הסצינה שבה אפיני רואה את זינן פעם ראשונה היא אחת הסצינות היותר מרגשות בפרק (ואני כבר רואה אותך אומרת "כן, וזה רק אומר משהו לגבי שאר הפרק"), אבל בלי לדבר "יחסית", לדעתי זאת היתה סצינה ממש מרגשת. פשוט קטע מדהים. דניאל קורמאק עושה את אפיני בצורה פשוט מושלמת פלוס, וגם זינן שבהתחלה לא סומך על זינה וגבריאל כמובן, כי עברו איזה 25 שנה וזינה צריכה להיות זקנה, אבל לאט לאט רואים עליו שהוא מתחיל להרגיש מבולבל, כלומר פתאום נופלת עליו מישהי שטוענת שהיא המיילדת שלו, שעל שמה הוא נקרא, שהיא מכירה את אמא שלו, שאמא שלו בכלל לידו.... אני חושב שכל אחד היה נכנס לסערת רגשות, ובטח מישהו שהעריץ את אמא שלו שהיתה גיבורה. ואז... השיר. תגידי ניפ, למה להכנס לקטנות. זה משנה אם גבריאל יודעת לשיר? אם הם היו קולטים זינה, הם היו אמורים לדעת שמי ששר בביטר סוויט ולייר לייר זה לא רנה אוקונור? את שוכחת, גבי יודעת לשיר. זאת רנה שלא יכולה להוציא שני תוים ברצף. וגם המוזיקה ואפיני היו מספיק חזקות כדי שלא נשמע בכלל את גבריאל.... אבל חזרה לעניין, זה היה אחד הקטעים היותר מרגשים בפרק. השירה של אפיני, השירה של גבריאל, והמוזיקה הנעימה והעוצמתית רגשית שהתנגנה (כבר אמרתי השבוע שג´ו לודוקה פשוט גדול?) ברקע גם אחרי שהן הפסיקו לשיר וזינן הבין שאמא שלו שם.... אין, זה פשוט היה מדהים. 6. אוי, בוריאס. כמה התגעגעתי אליו... יש לו את הקסם הזה בדיבור, המבטא הצפון-מזרח אירופאי, העיניים, אוך העיניים הנוקבות האלה.... וזינה המרושעת גם מבקרת לחפוזון, והיא כמובן מרשעת וחסרת מעצורים (או פן) כתמיד... רק שמתי לב למשהו מעניין. לבלאק הילד היו עיניים חומות. לבלאק המבוגר, ירוקות. חברה, אם כבר עושים טרנזישן, לפחות לדאוג לאחידות... אבל ניחא, אולי זאת הטלוויזיה שלי. בכל מקרה, בקטע הזה שמתי לב שהליחמה של זינה בפרק הזה, עוד מההתחלה, ממש מגניבה. כלומר, היא חזרה לסגנונות מוקדמים יותר של להכנס בצבא שלם בפנים, לעשות טריקים מגניבים עם הסביבה שנקראת בדרכה, ובכלל הלחימה שלה היתה מרעננת ומגניבה והחזירה אותנו שוב לעונות 2, 3 ככה. שווה ביותר. 7. אויש בחייך! למה להתקטנן? הרי הרקולס גילה שכדור הארץ עגול וסובב סביב השמש, איאולוס 2 המציא את המשקפיים והמצת, זינה כבר המציאה את הניתוח הקיסרי והעפיפון, ויש אומרים גם את הטייטס והביקיני, והיו עוד מספיק מקרים של אנשים בסדרה שהמציאו דברים שלא היו אמורים להיות מומצאים עוד אלף שנה בערך, ועכשיו נזכרת להתקטנן? הרי כבר סגרנו שהסדרה הזאת לא אמורה לשרת את ההגיון.... תסלחי לי שאני אסתכל על זה בשעשוע, ולא כ- "עוד סיבה למה הפרק הסריח". 8. והסצינה של בלאק, תעשי טובה... זה לא כאילו הוא החליף צדדים פתאום בגלל שזינה עשתה לו "אה" (והמבין יבין), ואגב בסרט ההוא זה לא הפריע לאף אחד (רמז רמז) לאהוב את הסרט או את הקטע ההוא באופן ספיציפי (רמז רמז). זה היה תהליך, שהיא הראתה לו את הזוועות שהוא עשה, גרמה לו להבין שהוא נהיה הרבה יותר גרוע מאבא שלו, גרמה לו לחשוב, גרמה לו להבין ולהתחרט, זה משהו שהתחיל די מוקדם בפרק.... וזה לא כאילו בסוף הם היו כזאת משפחה מאושרת, זינן עדיין נתן לו מבט של "תתקרב אלי ותחטוף פרסה באזורים לא נעימים" והוא ידע יפה מאד לא להתקרב לזינן (או להסתכל לו בעיניים). רק החברה של זינן עצבנה אותי שם. היא היתה סתם כזאת.... מעצבנת. 9. אני מניח שקטע הסיום היה אכן משעשע, אבל החתול שלי קפץ על השלט באותו רגע ופספסתי את רובו, אז לא ממש הבנתי על מה הן דיברו וראיתי בחצי פריים שהן הלכו בצורה מאד חביבה שבטח הייתי אוהב על מחוץ לתמונה, אבל מה לעשות החתול הציק והייתי צריך ללכת לעשות משהו אחר ושכחתי לראות את זה שוב.... 10. מה ציפית, שהוא יתן נאום סטייל וויליאם וואלאס? שהוא יצעק "השתעטונה לוחמי"? "תירו בוויל"? הוא עדיין וורלורד, והוא מאד עצבני. למה לזינה יש קריאת קרב מתוחכמת יותר מבחינת טקסט? תסלחי לי, אבל אישית נראה לי שאת סתם מתקטננת. אוקי, ועכשיו אחרי שהוצאתי כמה דברים שהציקו לי מאד (ונרגעתי קצת), להערות שלי על הפרק. א) שמתם לב שהגרפיקה של הסנטאורים ממש השתפרה? פעם כל פעם שהיו רואים סנטאור הוא בכלל לא היה נראה קשור לתמונה, ועכשיו לא יכלתי להבדיל מי הסוס ומי הבן אדם... שווה ביותר. ב) לקראת סוף הפרק היה קצת פספוס בבימוי. הבמאי לא הצליח לגרום לנו להבין מי נמצא איפה, כי בגלל זוויות צילום לקויות וקרובות מדי, לא יכלנו להבדיל בין החוץ של הבית לשדה שניצב מולו, והיה קצת קשה להבין שהיה מרחק די סביר בניהם, או לחלופין הבימוי בסצינת הלידה, שבה אותו דבר בדיוק, זוויות הצילום והמדיום שוטים לא אפשרו לנו להבין שמי שנכנס לבית לא רואה את גבריאל והחברה המעצבנת של אפיני, פשוט כי הן לא בשדה הראיה (אפילו שכן בשדה הצילום, וזה כאמור פספוס של הבמאי תמונה). ג) הלידה עצמה היתה סצנה יפה. כלומר, אם להתעלם מהשטויות הרפואיות, זאת היתה סצינה יפה מבחינת החיבור של אפיני לתינוק, ושל זינן.... ובכלל, שהם קראו לו בוריאס בסופו של דבר.... זה מרגש מאד לדעתי. בוריאס השני. כמו שצריך. ד) מה עובר על גבי? כלכך בקלות היא רוצה להרוג אנשים? לא הגזמנו קצת? מצד שני, אולי זה תוצאה של שינוי ארוך שהתחיל עוד ב- The Debt, שגבריאל היתה בדילמה קשה, וברור שכבר אז היא לא היתה בטוחה לגמרי שלא צריך להרוג את הדרקון הירוק.... ומאז עוד זרמו המון כימיכלים מסרטנים בקישון... נו מילא. זהו בערך. את רוב מה שהיה לי להגיד על הפרק יצא לי להגיד כשניסיתי להגן עליו, וחלק ממה שרציתי להגיד נאמר כבר לפני (למשל כמה אפיני\דניאל יפה ומגניבה מתמיד) וכאלה, וכמובן גם אני מקדיש את התמונה שלי לאפיני, סתם כי אני מתגעגע
-אלעד -אלעד
) אה, והסוף... אוי... כמה לא צפוי. כולם על סף מוות.... וזינה נותנת את הנאום האחרון... על העבר, על המוות, על כך שהשנאה תנצח. בפעם הראשונה זה היה מקסים. בפעם השניה זה היה יפה. בפרק התשיעי כבר נשענים לאחור ונאנחים. כי משום מה כל מי שזינה מחליטה להמיר אותו לטוב - באמת משתנה. מה יהיה? ובנוסף, תסלחו לי אבל הוא הרג את כל החברים/משפחה של זינן. איך הוא פתאום הופך להיות חלק אהוב מהמשפחה? זה פשוט מגוחך... טוב טוב, אני יודעת שאני קצת אנטי פרק. סביר להניח שהרעיון נחמד, ואני בטוחה שהרבה כאן נהנו. אבל אני יודעת שכל הזמן ישבתי ונענתי בראשי בייאוש, כי לדעתי הפרק היה נורא נורא צפוי, והמשפטים היו משפטים ששמענו שבע עשרה אלף פעם והיו כל כך...לא במקום, לא מחוברים למציאות... חבל, כל כך עצוב שכשסוף סוף מביאים שחקני אורח מדהימים כאלה- הפרק פשוט נופל. שבוע טוב(((
