LOOK... מה דעתכם?
ספר חדש היוצא לאור בארה"ב בימים אלו מתיימר להסביר לקוראיו "איך להיות 'קול'. הספר, שנכתב על ידי רוברט לנהם אמור לפצח את החידה רבת השנים - מה הסוד שהופך את חלקנו ל"קולים" ומשאיר את רובנו מאחור. העצה הטובה ביותר שניתנת במדריך השלם ל"קול" המתחיל, היא ללכת עם הזרם, אבל לא להיות חלק ממנו. "הרצון להיות "קול" הוא אינסופי ותלוי במגמות ובאופנה משתנים. יש הבדל בהגדרה של המילה "קול" לכל אחד ברחבי העולם", אומרת רות ג'בריס מהמגזין "טיים אאוט" הלונדוני. "אנחנו בלונדון יותר מדי קולים כדי שיהיה אכפת לנו מהנושא הזה בכלל", היא מסכמת. לפי המדריך, אחת הבעיות הניצבות בפני ה"קול" המתחיל היא להתאים עצמו לצו האופנה. ההבדל בין להתלבש טוב ובין להיות פאסה מאוד דק, מסתבר. הגבול ניתן לחצייה לא רק בעונות השונות, אלא גם בארצות שונות. גם השיער הוא גורם חשוב בקביעת מידת ה"קוליות" שלכם. ביפן, לדוגמה, לצבוע שיער בצבע תה נחשב לדבר אופנתי. בדרום קוריאה, לעומת זאת, אם לא תצבעו את השיער כלל, או תעדיפו להשאיר אותו שחור - תיראו מהפכנים. "החשיבות של השיער נובעת מהעובדה שקל ומהיר לשנות ולהעתיק את הצורה והצבע שלו", נכתב במדריך. בהזאד בולור, פרשן תרבותי מאיראן, אומר כי אצל האיראנים "השיער צריך להראות לא שטוף. צריך לשים אותו על הכרית בתנוחה מסוימת, כך שיהיו לך הרבה תלתלים בבוקר". ג'ינס וטי שרט לבן - לעולם ייחשבו אופנתיים אחרי שהתלבשם כמו שצריך, וסידרתם את השיער בצורה האופנתית ביותר, כל מה שנשאר לכם זה לצאת מהבית. "הדבר ה"קול" ביותר הוא להיות נוכח במסיבות פרטיות בתלבושת צמודה", מספר הפרשן האיראני. בהודו, לעומת זאת, כדאי לצאת בלבוש משוחרר ו"זורם". למרות ההבדלים התרבותיים בין המדינות השונות בהגדרת המושג "קול", קיימים כמה תחומים בהם שורר טאבו. באירופה, במזרח התיכון, בהודו ובדרום מזרח אסיה מוסכם כי בתי הקפה הם ה-מקום להראות בו. נכון שחלק מאלה שיושבים בבתי קפה כלל לא יודעים מהו קפוצ'ינו, אבל עצם הישיבה בו כבר מספיקה כדי להפוך אתכם ל"קולים". פרק נוסף במדריך מתייחס להשפעות הזמן על מידת ה"קוליות". "חלק מהדברים לא יתיישנו לעולם", נכתב במדריך. אלמנטים בסיסיים כמו ג'ינס וחולצת טי שרט לבנה על גוף חטוב - לעולם ייחשבו אופנתיים. עורכי הספר מודעים לכך שגם המוצר שלהם עצמם עלול להפוך לבלתי "קול" בקרב הקוראים. "גם הספר עצמו יצא בסופו של דבר מהאופנה", הם מסכימים. "בסופו של דבר, זה הימור להפיץ את הספר, ולהמליץ על מקומות בילוי אופנתיים. ברגע שזה יוצא לאור, אנשים כבר יודעים מה קול ולא רוצים להיות שם יותר", אומר אחד העורכים. אם אתם לא "קולים" באמת, אבל רוצים שיחשבו שאתם כאלה, הספר ממליץ ש"תיהיו עצמכם, אבל תלבשו כובע". ואם גם זה לא עוזר - פשוט "תראו כאילו לא אכפת לכם".
ספר חדש היוצא לאור בארה"ב בימים אלו מתיימר להסביר לקוראיו "איך להיות 'קול'. הספר, שנכתב על ידי רוברט לנהם אמור לפצח את החידה רבת השנים - מה הסוד שהופך את חלקנו ל"קולים" ומשאיר את רובנו מאחור. העצה הטובה ביותר שניתנת במדריך השלם ל"קול" המתחיל, היא ללכת עם הזרם, אבל לא להיות חלק ממנו. "הרצון להיות "קול" הוא אינסופי ותלוי במגמות ובאופנה משתנים. יש הבדל בהגדרה של המילה "קול" לכל אחד ברחבי העולם", אומרת רות ג'בריס מהמגזין "טיים אאוט" הלונדוני. "אנחנו בלונדון יותר מדי קולים כדי שיהיה אכפת לנו מהנושא הזה בכלל", היא מסכמת. לפי המדריך, אחת הבעיות הניצבות בפני ה"קול" המתחיל היא להתאים עצמו לצו האופנה. ההבדל בין להתלבש טוב ובין להיות פאסה מאוד דק, מסתבר. הגבול ניתן לחצייה לא רק בעונות השונות, אלא גם בארצות שונות. גם השיער הוא גורם חשוב בקביעת מידת ה"קוליות" שלכם. ביפן, לדוגמה, לצבוע שיער בצבע תה נחשב לדבר אופנתי. בדרום קוריאה, לעומת זאת, אם לא תצבעו את השיער כלל, או תעדיפו להשאיר אותו שחור - תיראו מהפכנים. "החשיבות של השיער נובעת מהעובדה שקל ומהיר לשנות ולהעתיק את הצורה והצבע שלו", נכתב במדריך. בהזאד בולור, פרשן תרבותי מאיראן, אומר כי אצל האיראנים "השיער צריך להראות לא שטוף. צריך לשים אותו על הכרית בתנוחה מסוימת, כך שיהיו לך הרבה תלתלים בבוקר". ג'ינס וטי שרט לבן - לעולם ייחשבו אופנתיים אחרי שהתלבשם כמו שצריך, וסידרתם את השיער בצורה האופנתית ביותר, כל מה שנשאר לכם זה לצאת מהבית. "הדבר ה"קול" ביותר הוא להיות נוכח במסיבות פרטיות בתלבושת צמודה", מספר הפרשן האיראני. בהודו, לעומת זאת, כדאי לצאת בלבוש משוחרר ו"זורם". למרות ההבדלים התרבותיים בין המדינות השונות בהגדרת המושג "קול", קיימים כמה תחומים בהם שורר טאבו. באירופה, במזרח התיכון, בהודו ובדרום מזרח אסיה מוסכם כי בתי הקפה הם ה-מקום להראות בו. נכון שחלק מאלה שיושבים בבתי קפה כלל לא יודעים מהו קפוצ'ינו, אבל עצם הישיבה בו כבר מספיקה כדי להפוך אתכם ל"קולים". פרק נוסף במדריך מתייחס להשפעות הזמן על מידת ה"קוליות". "חלק מהדברים לא יתיישנו לעולם", נכתב במדריך. אלמנטים בסיסיים כמו ג'ינס וחולצת טי שרט לבנה על גוף חטוב - לעולם ייחשבו אופנתיים. עורכי הספר מודעים לכך שגם המוצר שלהם עצמם עלול להפוך לבלתי "קול" בקרב הקוראים. "גם הספר עצמו יצא בסופו של דבר מהאופנה", הם מסכימים. "בסופו של דבר, זה הימור להפיץ את הספר, ולהמליץ על מקומות בילוי אופנתיים. ברגע שזה יוצא לאור, אנשים כבר יודעים מה קול ולא רוצים להיות שם יותר", אומר אחד העורכים. אם אתם לא "קולים" באמת, אבל רוצים שיחשבו שאתם כאלה, הספר ממליץ ש"תיהיו עצמכם, אבל תלבשו כובע". ואם גם זה לא עוזר - פשוט "תראו כאילו לא אכפת לכם".
