ilanit2015
New member
mama's boy
בעלי בן יחיד קשור לאמו בצורה מטורפת - מדברים בטלפון כמה פעמים ביום, נפגשים לפחות פעמים בשבוע ל"דייט" בבית קפה רק שניהם, וגם בשישי שבת אנחנו נוסעים אליהם לכמה שעות טובות. חמותי גם מאד תלויה בו רגשית, כל הזמן עושה לו רגשי אשם ומכניסה אותו לחרדות מאד קשות (שמעתי אותה לא פעם אומרת לבעלי שהיא במצב קשה ומפחדת למות למרות שהיא אישה בריאה בסה"כ).
היא גם מאד קנאית לתשומת הלב שלו - ובכל הזדמנות מנסה לסכסך בינינו, מסיטה אותו נגדי ותמיד נותנת לי הרגשה עד כמה אני לא רצויה ולא עומדת בסטנדטים של הבן שלה. היא מעולם לא הסתירה שהיא לא אוהבת אותי והיחס שלה כלפי בהתאם. אני מצידי מעולם לא רבתי איתה וניסיתי לשמור על יחסים קורקטיים.
הכל מאד החמיר בפעם האחרונה שהינו אצלהם - בעלי וחמי יצאו ביחד לסידורים ואני והבנות נשארנו איתה בבית. בזמן שהכנתי ארוחה היא התחילה כרגיל עם התלונות הקבועות שלה, אני הבלגתי אבל אז ראיתי שהבנות מתחילות להלחץ מהטון שלה (הגדולה גם בוגרת מספיק בשביל להבין את תוכן הדברים) - אמרתי לה שתפסיק בצורה קצת תקיפה וזה גרם לה לאבד את זה לגמרי. השיא היה כשהיא אמרה דברים איומים על אמא שלי (שהיא מעולם לא הכירה כי אימי נפטרה כשהיתי ילדה).
כשבעלי חזר סיפרתי לו על מה שקרה, ביקשתי שנלך, וכך עשינו.
הבעיה שבעלי לא מגנה את ההתנהגות של אמא שלו, מבחינתו הכל בסדר- למרות שהוא רואה עד כמה זה פוגע בי, הוא יודע שאמא שלו שונאת אותי (הוא אומר את זה בעצמו) אבל הוא לא מוכן להתערב. הדבר היחיד שהוא הציע זה שאני אפסיק לבוא איתו להורים בסופי שבוע.
כך שהוא ממשיך ללכת בכיף בשבתות להורים שלו, כשאני נשארת לבד בבית.
מצד אחד אני יודעת עד כמה הוא תלוי באמא שלו - מצד שני היתי מצפה שהוא יהיה גם בצד שלי.
ב
בעלי בן יחיד קשור לאמו בצורה מטורפת - מדברים בטלפון כמה פעמים ביום, נפגשים לפחות פעמים בשבוע ל"דייט" בבית קפה רק שניהם, וגם בשישי שבת אנחנו נוסעים אליהם לכמה שעות טובות. חמותי גם מאד תלויה בו רגשית, כל הזמן עושה לו רגשי אשם ומכניסה אותו לחרדות מאד קשות (שמעתי אותה לא פעם אומרת לבעלי שהיא במצב קשה ומפחדת למות למרות שהיא אישה בריאה בסה"כ).
היא גם מאד קנאית לתשומת הלב שלו - ובכל הזדמנות מנסה לסכסך בינינו, מסיטה אותו נגדי ותמיד נותנת לי הרגשה עד כמה אני לא רצויה ולא עומדת בסטנדטים של הבן שלה. היא מעולם לא הסתירה שהיא לא אוהבת אותי והיחס שלה כלפי בהתאם. אני מצידי מעולם לא רבתי איתה וניסיתי לשמור על יחסים קורקטיים.
הכל מאד החמיר בפעם האחרונה שהינו אצלהם - בעלי וחמי יצאו ביחד לסידורים ואני והבנות נשארנו איתה בבית. בזמן שהכנתי ארוחה היא התחילה כרגיל עם התלונות הקבועות שלה, אני הבלגתי אבל אז ראיתי שהבנות מתחילות להלחץ מהטון שלה (הגדולה גם בוגרת מספיק בשביל להבין את תוכן הדברים) - אמרתי לה שתפסיק בצורה קצת תקיפה וזה גרם לה לאבד את זה לגמרי. השיא היה כשהיא אמרה דברים איומים על אמא שלי (שהיא מעולם לא הכירה כי אימי נפטרה כשהיתי ילדה).
כשבעלי חזר סיפרתי לו על מה שקרה, ביקשתי שנלך, וכך עשינו.
הבעיה שבעלי לא מגנה את ההתנהגות של אמא שלו, מבחינתו הכל בסדר- למרות שהוא רואה עד כמה זה פוגע בי, הוא יודע שאמא שלו שונאת אותי (הוא אומר את זה בעצמו) אבל הוא לא מוכן להתערב. הדבר היחיד שהוא הציע זה שאני אפסיק לבוא איתו להורים בסופי שבוע.
כך שהוא ממשיך ללכת בכיף בשבתות להורים שלו, כשאני נשארת לבד בבית.
מצד אחד אני יודעת עד כמה הוא תלוי באמא שלו - מצד שני היתי מצפה שהוא יהיה גם בצד שלי.
ב
