ויניסיוס דה מאואיס
New member
MBP vs MIP - במלאת חודש להופעת המלכה DM.
MBP vs MIP היי ! הופעת מוזיקה ברזילאית היא "אמנות טוטלית", לא רק ערכי מוזיקה : מלודיות מעולות ובעלות משמעות, הרמוניות מורכבות, תזמור עשיר ומיוחד , וקצב קצב קצב בכל מנעד הצלילים החל מהתופים הגדולים דרך הפאנדרות, ויתר הכלים שאני אפילו לא מכיר בשמם המצלצלים , הקוויקות והקווקיניו ככלי קצב ! שאין בשום תרבות מוזיקלית אחרת, אלא גם מחול כריאוגרפיה, תלבושות, תפאורה תאורה. לא צריך לספר למי שראה את המצעד בקרנבל בריו על היצירתיות והרעיונות האמנותיים בעיצוב התהלוכה, הן בעיצוב התלבושות, המשאיות הריקודים . הקרנבל, למי שזה עוד לא כל כך ברור זה לא רק סקס וחזות חשופים (אגב, אני נעבך, לא ראיתי...). והמגוון הגדול של סוגי מוזיקה, החל מסמבות קלאסיות עד לסמבה-רגה של האשה המודרני, עם נגיעות הבוסה נובה שהיא שילוב אדיר של קצב ועדינות, עצב ושימחה, שימחה ועצב, תקווה ויאוש, יאוש ותקווה. למה אני מטריד אתכם עם מה שאתם יודעים\ות אפילו יותר טוב ממני ? כי לאחר ההלם של הופעת ה"מלכה דניאלה" לפני חודש בדיוק, יש ניגוד משווע כשצופים בדבר שנקרא "כוכב נולד" בטלווזיה שלנו. האמת – עד עתה התעלמתי מתוכנית זו , תמיד יש מוזיקה יותר רטובה להאזין. אבל השנה החלטתי שאי אפשר להשאר מנותק כל כך הרבה זמן מהמציאות המקומית. ואגב אני מצביע קבוע עבור אליסה , אבל זה לא הנושא . למוזיקה הישראלית (שהיא כמו הברזילאית והג"ז האמריקאי תוצאה של כור היתוך תרבותי) יש איכות משלה . החל מנעמי שמר סשה ארגוב, רייכטר ורייכל עד מתי כספי מאיר אריאל ז"ל , ועוד רבים וטובים. אבל לראות את מי שמתיימרים להיות "כוכבים נולדים" עומדים כמו גלמים, מבצעים את השירים כמי שמקריאים טקסט שנאלצו ללמוד בבית ספר, ללא תנועה קצב ומחול, על כריאוגרפיה אין מה לדבר . מתלבשים כמו שלוכים, עומדים כמו גלמים, ומייללים כמו חתולים מסורסים. גם האטמוספירה היללנית שמקורה בתרבות המסרח התיכון הישן, מעידה לעניות דעתי, על רמה תרבותית לא מין הגבוהות, ובאמת לא כדאי לרדת לעומקו של הנושא. חבל. מה שהיה שם "ערב רוק" הכוונה היתה אולי לנוזל שמתיזים מהפה. רוק-אנ-רול (לפחות מה שאני זוכר מאלוויס, באדי הולי, ג"רי לי לואיס, שלא לדבר על הביטלס) – זה לא היה. איפה הקצב ? איפה ההתלהבות ?? איפה שימחת החיים ??? איפה כושר הביטוי (ריי צ"ארלס כדוגמא). והשופטים ? וואלה, המרגול הזו שכבר מרוב פופוליזם זול לא מפסיקה להתחרות בעצמה במחמאות מעושות, מלאכותיות, מוגזמות, לא לעניין, ומעידות על חוסר טעם והבנה במוזיקה. פלילית... הניגוד לא יכול להשאיר אותי אדיש. כישראלי אני חש מבוייש. מצטער. מה דעתכן\ם ?
MBP vs MIP היי ! הופעת מוזיקה ברזילאית היא "אמנות טוטלית", לא רק ערכי מוזיקה : מלודיות מעולות ובעלות משמעות, הרמוניות מורכבות, תזמור עשיר ומיוחד , וקצב קצב קצב בכל מנעד הצלילים החל מהתופים הגדולים דרך הפאנדרות, ויתר הכלים שאני אפילו לא מכיר בשמם המצלצלים , הקוויקות והקווקיניו ככלי קצב ! שאין בשום תרבות מוזיקלית אחרת, אלא גם מחול כריאוגרפיה, תלבושות, תפאורה תאורה. לא צריך לספר למי שראה את המצעד בקרנבל בריו על היצירתיות והרעיונות האמנותיים בעיצוב התהלוכה, הן בעיצוב התלבושות, המשאיות הריקודים . הקרנבל, למי שזה עוד לא כל כך ברור זה לא רק סקס וחזות חשופים (אגב, אני נעבך, לא ראיתי...). והמגוון הגדול של סוגי מוזיקה, החל מסמבות קלאסיות עד לסמבה-רגה של האשה המודרני, עם נגיעות הבוסה נובה שהיא שילוב אדיר של קצב ועדינות, עצב ושימחה, שימחה ועצב, תקווה ויאוש, יאוש ותקווה. למה אני מטריד אתכם עם מה שאתם יודעים\ות אפילו יותר טוב ממני ? כי לאחר ההלם של הופעת ה"מלכה דניאלה" לפני חודש בדיוק, יש ניגוד משווע כשצופים בדבר שנקרא "כוכב נולד" בטלווזיה שלנו. האמת – עד עתה התעלמתי מתוכנית זו , תמיד יש מוזיקה יותר רטובה להאזין. אבל השנה החלטתי שאי אפשר להשאר מנותק כל כך הרבה זמן מהמציאות המקומית. ואגב אני מצביע קבוע עבור אליסה , אבל זה לא הנושא . למוזיקה הישראלית (שהיא כמו הברזילאית והג"ז האמריקאי תוצאה של כור היתוך תרבותי) יש איכות משלה . החל מנעמי שמר סשה ארגוב, רייכטר ורייכל עד מתי כספי מאיר אריאל ז"ל , ועוד רבים וטובים. אבל לראות את מי שמתיימרים להיות "כוכבים נולדים" עומדים כמו גלמים, מבצעים את השירים כמי שמקריאים טקסט שנאלצו ללמוד בבית ספר, ללא תנועה קצב ומחול, על כריאוגרפיה אין מה לדבר . מתלבשים כמו שלוכים, עומדים כמו גלמים, ומייללים כמו חתולים מסורסים. גם האטמוספירה היללנית שמקורה בתרבות המסרח התיכון הישן, מעידה לעניות דעתי, על רמה תרבותית לא מין הגבוהות, ובאמת לא כדאי לרדת לעומקו של הנושא. חבל. מה שהיה שם "ערב רוק" הכוונה היתה אולי לנוזל שמתיזים מהפה. רוק-אנ-רול (לפחות מה שאני זוכר מאלוויס, באדי הולי, ג"רי לי לואיס, שלא לדבר על הביטלס) – זה לא היה. איפה הקצב ? איפה ההתלהבות ?? איפה שימחת החיים ??? איפה כושר הביטוי (ריי צ"ארלס כדוגמא). והשופטים ? וואלה, המרגול הזו שכבר מרוב פופוליזם זול לא מפסיקה להתחרות בעצמה במחמאות מעושות, מלאכותיות, מוגזמות, לא לעניין, ומעידות על חוסר טעם והבנה במוזיקה. פלילית... הניגוד לא יכול להשאיר אותי אדיש. כישראלי אני חש מבוייש. מצטער. מה דעתכן\ם ?