OBC
לדעתי האלבום הכי חלש שלהם, ובכל זאת, עומד בפני עצמו בגאון. לא ארחיב כי שמעתי אותו רק פעמיים. MEDDLE יצירת המופת של הלהקה. שיא הבשלות, מסמל את המעבר או את סוף התקופה הפרו-גרנדיוזית של הלהקה (לא בהכרח דבר רע). מתחיל עם OOTD המעולה. קטע אינסטרומנטלי חזק ויציב, שעושה את העבודה בתור פתיחה לאלבום, למרות שהוא אולי לטעמי הקטע הכי חלש באלבום. קטע טוב מאד למרות שאולי הוא היה יכול להיות יותר מנוצל או יותר קצר. עוברים לAPOW השונה כל כך מהשיר הראשון. מעולה. אווירה חלומית עם נגיעות פסיכודליה יפהפיות. שיר מעולה מכל הבחינות, בחצי שנה הראשונה ששמעתי פלויד זה היה השיר האהוב עלי שלהם. ממשיך לFEARLESS המיוחד. מילים מיוחדות שמציגות תחרות ברורה ולא בהכרח מדברים על רגשות נחיתות או געגועים מוחלטים. מעניין בהחלט. המוזיקה גדולה, למרות שממשיכה קו יחסית שקט בלאבום. עוד פעם, שיר טוב מאד מכל הבחינות, שנגמר יפה עם האוהדים של ליברפול ברקע, דבר לא כל כך אופייני לשירי הפלויד אחרי בארט ולפני תקופת הגרנדזיויות, אבל מבהיר את הנקודה היטב, וגם מבחינה מוזיקלית ההמנון שהאוהדים שרים מסתדר יפה עם הסולם העולה יורד של השיר והשיר דועך בצורה שקטה ויפהפיה לכיוון השיר הבא. SAN TROPEZ הוא שיר יחסית שקט, אווירתי ובלוזי יותר של הפלויד. לפלויד יש שירים בודדים בסגנון החולמני-בלוזי הזה, ובכל זאת הוא מבוצע בצורה מושלמת. מלל לא כל כך אופייני לווטרס שמדב על אווירה מאד יפה, ללא תחרות, ללא ביקורת, ללא רגשי נחיתות או שגעון או בדידות מיוחדים. שיר פשוט מבחינה מוזיקלית ומילולית, דבר שהופך אותו למדהים כל כך. ECHOESאני לא אפרט על אקוז, רק רגיד שזו יצירה חשובה בהתפתחות הפלויד שהובילה ליצירות דומות (בעיקרן) אחרות משם ואילך באלבומי הפלויד. היצירה היא ללא ספק אחד היצירות המשפיעות והחשובות על הפלויד ועל הלהקות באותה תקופה. יצירה ארוכה ומעולה. רובה עם אווירה מורכבת וקצבית יחסית שמלווה בסולואים אוירתיים ונסגרת ברעש וקצב מעולים במיוחד וסולואים מדהימים, כל כלי בתורו. פשוט מדהים. הסגירה הכי טובה של הפלויד לאלבום לטעמי (חוץ מBike, אולי).