meandmeandme
New member
Meddle
הדיסק הזה הוא פשוט מושלם, כל פעם שאני שומע אותו אני נדהם מחדש. העוצמה בone of these day, הקצב שם מטריך אותי ואיך שהגיטרה צורחת ברקע זה פשוט מדהים. בpillow of winds אני פשוט מתחיל לרעוד מהעוצמה שבכל, כל כך הרבה רגש, כשהו שר "the wind is warm" אני כמעט מתחיל לבכות. ואז הקטע סולו עם השתי גיטרות סלייד והבס ברקע. גאוני. המילים של fearless כל כך מתחברות אלי, מי שמכיר אותי יודע למה, והריף הזה שחוזר על עצמו כמה פעמים בשיר כל כך יפה. san tropez זה שיר נעים כזה, מילים מתוחכמות ביותר וקצב ג´אז קליל שפשוט תענוג לאלתר עליו. אחרי זה בא seamus שפשוט עושה לי לחייך, המילים המתומצתות שמלוות בקצב בלוז מקפיץ בליוי גיטרה פסנתר וכלב שבוכה (ראיתם את זה בפומפיי?). ואז, אז בא echoes, זה שיר שפשוט אין מילים לתאר אותו. איך שהוא מתחיל עם המדלודית גיטרה-קלידים הזאת ועובר לתוך הסולו גיטרה ברגשי הזה ואז נכנס לתוך הבית הראשון שהמילים שלו ושל כל השיר כל כך יפות ומתוחכמות ומביעות כל כך הרבה. אז יש את הקטע החזק בין אחרי כל פזמון שהוא פשוט גאוני, ואז הבית השני ואחריו הפזמון השני ואז הסולוים המדהים הזה שמתחיל רגוע והופך לבלגן של צעקות שרק מחזקות את העוצמה של השיר הזה. אחרי זה מגיע הקטע הגרובי הזה שהוא עוד תוספת מדהימה לשיר, איך שהוא נכנס בהפתעה כזה ואז הגיטרה והקלידים מנהלות שם שיחה נחמדה שכזאת שפשוט מראה עד כמה גילמור ורייט מוסיקאים ענקים. אחרי זה יש מין קטע מעבר כזה ואז שהמילים נכנסות מתוך כלום זה פשוט מדהים. אחרי זה יש עוד כמה סולוים איכותיים והשיר נגמר במין סירנה כזאת שכשומעים את זה מרגישים כל כך מותקפים. פינק פלויד גאונים. דיסק מושלם. כתבתי את זה כדאי לנסות להסביר לכם כמה אני אוהב את הדיסק הזה ולשמוע מה אתם חושבים עליו.
הדיסק הזה הוא פשוט מושלם, כל פעם שאני שומע אותו אני נדהם מחדש. העוצמה בone of these day, הקצב שם מטריך אותי ואיך שהגיטרה צורחת ברקע זה פשוט מדהים. בpillow of winds אני פשוט מתחיל לרעוד מהעוצמה שבכל, כל כך הרבה רגש, כשהו שר "the wind is warm" אני כמעט מתחיל לבכות. ואז הקטע סולו עם השתי גיטרות סלייד והבס ברקע. גאוני. המילים של fearless כל כך מתחברות אלי, מי שמכיר אותי יודע למה, והריף הזה שחוזר על עצמו כמה פעמים בשיר כל כך יפה. san tropez זה שיר נעים כזה, מילים מתוחכמות ביותר וקצב ג´אז קליל שפשוט תענוג לאלתר עליו. אחרי זה בא seamus שפשוט עושה לי לחייך, המילים המתומצתות שמלוות בקצב בלוז מקפיץ בליוי גיטרה פסנתר וכלב שבוכה (ראיתם את זה בפומפיי?). ואז, אז בא echoes, זה שיר שפשוט אין מילים לתאר אותו. איך שהוא מתחיל עם המדלודית גיטרה-קלידים הזאת ועובר לתוך הסולו גיטרה ברגשי הזה ואז נכנס לתוך הבית הראשון שהמילים שלו ושל כל השיר כל כך יפות ומתוחכמות ומביעות כל כך הרבה. אז יש את הקטע החזק בין אחרי כל פזמון שהוא פשוט גאוני, ואז הבית השני ואחריו הפזמון השני ואז הסולוים המדהים הזה שמתחיל רגוע והופך לבלגן של צעקות שרק מחזקות את העוצמה של השיר הזה. אחרי זה מגיע הקטע הגרובי הזה שהוא עוד תוספת מדהימה לשיר, איך שהוא נכנס בהפתעה כזה ואז הגיטרה והקלידים מנהלות שם שיחה נחמדה שכזאת שפשוט מראה עד כמה גילמור ורייט מוסיקאים ענקים. אחרי זה יש מין קטע מעבר כזה ואז שהמילים נכנסות מתוך כלום זה פשוט מדהים. אחרי זה יש עוד כמה סולוים איכותיים והשיר נגמר במין סירנה כזאת שכשומעים את זה מרגישים כל כך מותקפים. פינק פלויד גאונים. דיסק מושלם. כתבתי את זה כדאי לנסות להסביר לכם כמה אני אוהב את הדיסק הזה ולשמוע מה אתם חושבים עליו.
