Mi volas rakonti Esperante: hodiaŭ, mi legis pri

[מיכי 10]

Mi volas rakonti Esperante: hodiaŭ, mi legis pri

la troviĝo de la ostoj de la piloto SEGEN JAKIR NAVE (LAJFER), kiu estis mortigita (נהרג) en aviadila kraŝo antaŭ 56 jaroj, super la KINERET.
Ĉi-tiu informo, tre tre tuŝis min, do mi legis multe pri li en la interreto, inkluzive en DAF JIZKOR.

Kaj poste, posttagmeze, mi paŝis (ĉirkaŭ 18 minutoj) al la ĝardeno, kiu estis nomata post li.

 

[מיכי 10]

Parenteze, Jakir

estis mortigita en la dato de mia naskiĝtago...

ו"המתחיל במצווה, אומרים לו: גמור!".
על הישוב 'יקיר', שנקרא ע"ש "הבן יקיר לי אפרים", כתוב בוויקופדיה:

"היישוב נקרא גם ע"ש הטייס יקיר נווה, שנפל עם מטוסו לכנרת בשנת 1962 ומקום קבורתו לא נודע במשך שנים (עד למציאת גופתו בקרקעית האגם בנובמבר 2018), וזאת על פי בקשת הוריו."

ועוד מצאתי במקום אחר בגוגל:

"בחופשת הקיץ של שנת 1981 הוקם המוסד התרבותי הראשון ביקיר – הספרייה.
כששמעה משפחת לייפר, משפחתו של הטיס יקיר נוה ז''ל, על הקמת הספרייה, ביקשה שיקראו את הספרייה על שמו ואף הביאו לספריה את תמונתו."

 

[DoronModan]

הערה לשונית

המילה שכתבת mortigita מורכבת מ-mortigi, שפירושו להרוג. פרושו, שמישהו הרג אותו. ואילו כן היה, אז כן, אפשר היה לומר li estis mortigita, הוא נהרג (בידי מישהו!).
מכיוון שמבחינה לשונית וגם מעשית הוא מת, "מעצמו", יש לומר li mortis.

 

[מיכי 10]

תודה על התיקון. באמת התלבטתי בזה לא מעט.

אני יודעת ש-mortis = מת. איך אוכל להדגיש שהוא לא מת סתם, מזיקנה למשל, אלא נהרג בהתרסקות המטוס?

ואגב, הוא היה רק בן 23.

 

[DoronModan]

בשביל זה כמדומני אפשר להשתמש ב-perei

משתמשים בזה גם לתאור נופלים במלחמה, וגם לנספים בשואה.
אם למישהו אחר יש רעיון נוסף, אשמח לשמוע.
אגב את ההודעה הזו כתבתי כבר בבוקר מטלפון נייד, אבל נתקלתי בבאג, שכבר כמה ימים לא ראינו. חשבתי אז על העוגיות שצריך לסלק, ושכחתי שיציאה מהמערכת והתחברות מחדש היתה מביאה למזור.

 

[מיכי 10]

לא בטוח שאתה צודק לגבי חיילים שנפלו.

כי לפי מילון מורז'ן:
perei = להישמד, להיספות
pereo = כיליון
pereigi - להמיט שואה על-

לא מצאתי מילה ל"נופל". אולי זו הגדרה עברית בלבד?
אבל בינתיים בא לי רעיון, לחפש בתרגום של זמנהוף לַפסוק משמואל ב' פרק א' פסוק י"ט, ומסתבר שהמילה ל"נָפַל" היא פשוט falis!

"הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים."
"La beleco de Izrael estas mortigita sur viaj altaĵoj!
Kiel falis la herooj!"


החמודה מהנהלת הפורומים, ששומרת איתי כבר כמה ימים על קשר במיילים, כתבה לי הבוקר ש"גולשים נוספים דיווחו על התקלות, הן בטיפול כעת
מקווה שיסתדר כמה שיותר מהר"

 

[DoronModan]

תסתכלי ב-piv

לא בהגדרות, אבל בדוגמאות מופיע perei en batalo, per glavo
fali לא מתאר במילון חיילים שנפלו, אבל כבר שמעתי שימוש כזה במילה.

 

[מיכי 10]

בסדר. אחרי שני אישורים

לפועל fali - של זמנהוף בתנ"ך, ושל PIV - אעדיף את השימוש בו.

אם אינני טועה, יש אמירה שמיוחסת לזמנהוף, שמעדיפה את השימוש במילים פשוטות באספרנטו, במקום ב"מילים של שבת".
כמו למשל, כשהסברת לי פעם שבמקום השימוש הטבעי לי (שאני מכירה מגרמנית), שעשיתי במילה kurte = בקיצור, עלי להשתמש במילה mallonge. כי kurte משמשת בהזדמנויות חגיגיות, ולא בשימוש יומיומי רגיל.

מתנצלת אם לא הגדרתי את כל זה בצורה מדויקת, אבל כך קלטתי את העניין.

 

[DoronModan]

הרי כל הרעיון של אספרנטו היה שמ-900 שורשים

בתוספת כללי הדקדוק, והמוספיות אפשר יהיה לתקשר בצורה מדויקת ויעילה.
אם לוקחים את זה מאספרנטו, לעניות דעתי לוקחים את כל זכות הקיום שלה.

 

[מיכי 10]

הבנתי. אבל לפחות כשאני כותבת רק לישראלים

כאן בפורום, ולא ל-eksterlandoj, אני מעדיפה לא להשתמש בפועל perei, שמכיל גם את הקונוטציה של השואה, אלא להשתמש בפועל שבעיניי מתאים יותר לנופלים של צה"ל. זה הפועל fali, שאפילו מזכיר בצליל שלו את העיצורים העבריים של "נפל". ורק אחרי שבדקתי בתרגום התנ"ך של זמנהוף, הבנתי שהוא כשר למהדרין!

אתה יכול לא להסכים איתי בעניין זה, אבל זו ההעדפה האישית שלי. כפי שגם בעברית יש לי העדפות של מילים מסוימות על אחרות, וגם בפיסוק המשפטים אני נוהגת כפי שאני רוצה, ולאו דווקא לפי כל כללי האקדמיה ללשון העברית.

אולי זה עניין של טעם, וזאת עם כל הכבוד והאהבה שאני רוחשת לאספרנטו ולעברית, כמובן.

 

[DoronModan]

חוקי שפה לעומת חוקי מדינה

חוקי שפה הם לא כמו חוקי מדינה או דת, אלא נועדו לעזור לנו לתקשר ולהבין. זה מוסכמה. יותר דומה אם כבר לחוקי נימוס (המילה נימוס, כידוע לך, מגיעה מיוונית nómos, חוק). כלומר מוסכמות שעושים את החיים שלנו יותר נוחים, וכמו כל מוסכמה, לא עוברים על החוק אם מפרים אותה.
אם את משתמשת ב-falis ומבינים אותך, אז בסדר, רק יש באופן כללי בשימוש במילה לא נכונה - ואני לא אומר כרגע שהיא לא בהכרח נכונה, אולי כן, זו אמירה כללית, משהו (אולי מבחינה קצת מוסרית) שעלול לקלקל את השפה לאחרים, שאם ישראלי ישמע אותך ויחשוב שכך צריך לומר באספרנטו, גם כשמדברים ללא-ישראלים, אותו שומע עלול להשתמש בביטוי גם מחוץ לגבולות ישראל, ואז עלולים לא להבין אותו.
רק בקשר ל-falis שווה לא לבדוק רק אזכור אחד של זמנהוף בתנ"ך, שמא זמנהוף הבין בצורה אחרת את 'נפלו'.

 

[מיכי 10]

נרדפות באספרנטו

טוב, זה נשמע די משכנע.

זה קצת מזכיר לי משהו אחר לגבי מוסכמות: את הסיבה לכך שאנשים דתיים לא יושבים במסעדות/בתי קפה שאינם כשרים, אפילו רק כדי לשתות משהו מבקבוק סגור או מפחית סגורה, שמא יגרמו בעצם ישיבתם שם להטעיית אנשים אחרים; שמא יחשבו אחרים, שמכירים אותם, או שרואים כיפות על ראשיהם, שאם הם שם, המקום כנראה כשר.

ולענייננו. כזכור, התלבטתי בתחילת השרשור אם הפועל fali מתאים כאן, אך לא מצאתי אותו במילון מורז'ן במשמעות של נפילה בקרב, למשל. לכן העדפתי את הפועל morti.
אגב, מצאתי בינתיים עוד פסוק (ובוודאי יש עוד כמה פסוקים בתנ"ך) בתרגום של זמנהוף (שעליו אני סומכת), בספר שמואל א' 31, 5:
"וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמָת עִמּוֹ".
ובתרגום לא-ו:
"Kiam lia armilportisto vidis, ke Saul mortis, li ankaŭ faligis sin sur sian glavon kaj mortis kune kun li."
בוודאי תאמר שכאן הוא לא "נפל בחרבו" אלא באופן טכני הפיל את עצמו עליה, ואז הוא מת. וזה כמובן נכון! אבל גם כאן אין שימוש בפועל perei

מצד שני, ברור לי ההסבר שלך, ששימוש במילה שאינה מוסכמת על הכל במשמעות מסוימת, עלולה לקלקל את השפה לאחרים, ולכך בוודאי שגם אני לא רוצה לגרום.

ואשר לזמנהוף, אני בטוחה שהוא הבין היטב את השורש נ.פ.ל. במשמעויותיו השונות. ויש ל"נפל" בתנ"ך, ובעברית בכלל, הרבה משמעויות, אשר קל להבין אותן מתוך הטקסט.

*~*~*~*~*~*

ואשר למקור המילה "נימוס" בעברית, מן המילה היוונית νόμος, שפירושה חוק, נזכרתי כרגיל, במשפט הראשון שלמדתי ביוונית עתיקה, אך אין לי מקלדת יוונית:
"הוֹ אנתרופוי נוֹמוֹס פִּילָטוּסין, סוֹיְזוּסי גאר הו נוֹמוֹן טוֹן אנתרופון".
כלומר: האנשים השומרים על החוק, הרי החוק שומר את (על) האדם.