תודה שירה, מעדכנת
לפני 4.5 שבועות עברתי את הלידה השקטה.
בגלל שחיכינו למי שפיר עד שבוע 22 והגענו להפסקת הריון בשבוע 23, האופציה של גרידה היתה כבר משמעותית פחות מומלצת ולכן בחרנו לעבור את זה ממש בלידה, עם כל הקושי שכרוך בזה.
הייתי מאושפזת 4 ימים שהיו מלאי עצב ופחד, חוסר ודאות לגבי איך זה יתפתח וכמה זמן יקח.
התהליך כולו היה מאד קשה בכל מישור אפשרי, עברתי בתוך הקושי והפחד והכאב העצום. בחיים שלי לא הייתי מדמיינת שאעבור דבר כזה ועדיין קשה לי מאד לקלוט שזה קרה.
חזרנו הביתה מיד לתוך תקופה מאד אינטנסיבית. בהתחלה במשך כשבוע קיבלתי המון עזרה מכל המשפחה עם הילד והבית.. ואז הגיע פורים וכל הזמן הזה בעיקר ידעתי שתכף חוזרים לשגרה ויהיה לי את הזמן להחלמה שלי.. ועכשיו המצב כ"כ אחר.
איבדתי הריון יקר ורצוי כ"כ, אמנם מתחילתו ידעתי שנדבקתי בוירוס הארור הזה ושיש סיכון ועדיין היתה תקוה ובסוף התסריט הנורא מכולם התגשם. והנה רגע אחרי, פתאום כל העולם נמצא בסרט מטורף, כתוצאה מוירוס. באמת מרגיש כמו סוג של הזיה.