"גן העדן" של פרידמן = הפשיזם של פינושה בצ'ילה
"נערי שיקגו", תלמידיו הצ'ילנים של פרידמן - החילו את משנתו הכלכלית של רבם בצ'ילה, וזאת בתקופת שלטונו של
הרודן הצבאי אוגוסטו פינושה (שבזמן מותו עמד למשפט בעוון מעל ל-11,000 הפרות זכויות אדם, מעילות והעלמת מס). "נערי שיקגו" קיבלו עמדות מפתח בממשל הצבאי של פינושה, וב-1975 קיימו סמינר בו מילטון פרידמן היה אורח הכבוד. הוא ידע היטב שפינושה, מארחו, לא נוהג להתווכח עם האופוזיציה שלו, אלא במקום זאת פשוט להשליך אותם לים. אבל באווירת המלחמה הקרה היה לו נוח שצ'ילה תהפוך לשדה הניסוי של תורתו הכלכלית. תכנית ה"טיפול בהלם" של נערי פרידמן יצאה לדרך. תנאי ה"ניסוי הכלכלי" היו אופטימליים, אך
התוצאות היו שנויות במחלוקת. (לאור העובדה שנקודת המוצא הייתה היפר-אינפלציה של 370%, שנתיים אחרי שפינושה תפס את השלטון בכוח. היה גם משבר כלכלי קודם לפינושה, אבל אל תטרח להציג אותי כתומך של סלבדור איינדה, כי אני לא). כשראה פרידמן שתוצאות ה"ניסוי" אינן ממש כפי שציפה הוא מיהר להתנער מתלמידו, שר האוצר הצ'ילני, סרחיו דה קסטרו. לימים עמד פרידמן על הסתירה האפשרית בין כלכלה חופשית לדמוקרטיה כשאמר
while economic freedom facilitates political freedom - political freedom, once established, has a tendency to destroy economic freedom הן אמירותיו והן פועלו מציבים אותו יותר לימין הכלכלה החופשית ופחות לימין הדמוקרטיה, ועל סמך טיעוניך אני מניח שאתה מזדהה עם העמדה הזו - שהיא בעיניי לא כל כך מוסרית.