הסבר משלים
כשאתה עובד עם מספר כוננים (בין אם קשיחים, דיסקים, דיסקטים או מה לא) תחת דוס, לכל אחד מהם יש אות שונה, שמפרידה אותו מחבריו. אין שום דרך בעולם (עד לחלונות 2000, אבל לא נעסוק בו) שעל ידי הוספה של כונן קשיח למחשב עמוס, תוכל להוריד מהעומס. תוכל לרוקן קצת רק אם או תעביר מידע שניתן להעבירו לכונן עם אות אחרת (D לדוגמא), או אם תסיר תוכנות ותתקין אותן שוב בכונן האחר. ביוניקס (ובלינוקס) מערכות קבצים (המכונות גם מחיצות - partitions) מחוברות אחת לשניה כאילו הן פשוט ספריות משנה. כלומר, בהשלכה לחלונות, אם נגמר לי המקום ב C, ואני רוצה לנצל דיסק קשיח חדש שקיבלתי, אני יכול ליצור בו מחיצה, לחבר אותו למערכת, להעביר אליו את כל תכולת Program Files, ואז למפות אותו כך שבמקום שיקרא
, הוא ימופה ל C:\Program Files. מה דעתך? יעיל? מכיוון שכבר אנחנו ממפים מחיצות באופן הזה, הוחלט למפות גם "כוננים חיצוניים" (או "כוננים שליפים") באופן דומה, כאשר הוכנה עבורם ספריית "מיפוי" מתאימה. מה עושה פקודת mount? אומרת למערכת שתמפה את תכולת כונן הדיסקים (לשם הדוגמא, אבל לא רק) לספריה מסויימת (נפוץ ש- mnt/cdrom/ בדוגמא שלנו). פירושו שלאחר ש"מיפיתי", גישה לסיפריה הזאת פירושה גישה לכונן הדיסקים עצמו. ברור? Ez