איך אני ביליתי את ל"ג בעומר
טוב, אין מה להגיד - זה היה חג יהודי יוצא דופן בשבילי. בעיקר העובדה שהפסקתי לחשוב לערב אחר על לימודים למרות אלפי הדברים שאני צריך לעשות, ובאמת יצאתי החוצה. דבר ראשון, תפסתי המטה האהוב שלי. מיותר להגיד שהקונספט של החג הזה "יהודים בוזזים עצים שנרצחו ואז שורפים אותם", לא ממש אהוב עליו אבל הוא עדיין הסכים לבוא. עכשיו, הבניין שאני גר בו הוא הבניין האחרון שהיה מותר מהגבלות הנדסיות לבנות באזור הזה של ראשון. ככה שהמגג יש לי נוף מדהים עד לקצה השני של רחובות והרבה מעבר. והנוף פשוט נראה מדהים, מדורות מכל כיוון אפשרי, אין ספור ענני עשן מתיימרים מכל כיוון ואזור. פשוט חלום. חיפשתי כוכבים כדי לשאול אותם לאיזה כיוון כדי לצאת לדרך, אבל בין זיהום האוויר הרגיל של מרכז ראשון, העובדה שאני עיוור כמו עטלף והעשן של המדורות - לא היה אפילו כוכב אחד שראיתי. אז בחרתי כיוון עם הכי הרבה עשן והתחלתי ללכת. אחרי משהו כמו כמה מאות מטרים פעוטים של הליכה הגעתי למשטח שהיו עליו כתריסר מדורות. בחרתי מדורה של אנשים שהיה להם את "הניצוץ הזה בעיינים" וניגשתי אליהם. רק להבהיר איך אני נראה: איש לבוש במכנסיים שחורות ארוכות, נעלי שטח, חולצה שחורה ומעל זה ווסט הוביטי חום עם טבעת זהב מסביב לצוואר ומטה בעל חריטות ביד. היו מסביב למדורה הזאת כעשר אנשים בוגרים, ושאלתי אותם "אפשר להתחמם לאור מדורתכם?", מה שאני ציפיתי כמובן שיגרום להם ללגלג ולהקניט אותי, אבל רק הוביל לתגובה רצינית של "'תפוס אבן ושב". התיישבתי, הודיתי להם, סידרתי את המטה יפה, התחממתי קצת, ומשום מקום הצעתי להם אגדה על זמן רחוק. בנקודה הזאת הייתי כבר בטוח שאני עומד לקבל מכות, או לפחות ככה אני הייתי מגיב לזר מטורף שמפריע להנאתי ליד המדורה. בצורה מוזרה הם הסכימו, והתחלתי לספר להם סיפור על ימים שכמעט נשכחו באירלנד הקדומה, על פין מק'אול שהיה החכם והראשון לפיאנה, על כיצד הפך לחכם באדם בתקופתו, על איך הוא איחד את צבאות הפיאנה תחת מנהיגתו הנבונה ועל תבוסתו הנוראית. הם היו מהופנטים, חד וחלק. שסיימתי, הרמתי את המטה האהוב שלי והתחלתי ללכת בחזרה הביתה. עכשיו, תודו שבמבט לאחור אני לא היחידי שחושב שהייתי צריך להודות לאלים שלא קיבלתי מכות רצח אחרי כזה דבר ובטח לא ללכת לכיוון משטח חדש ולעשות את זה שוב. מה לעשות, אני לא כזה נבון וככה שבאחת עשרה וחצי בלילה שוב פעם נטשתי את חמימות ביתי ויצאתי למשטח אחר שידעתי שיש שם מדורות. וחזרתי על זה עוד פעמיים באותו ערב בשני מדורות שונות, כך שבסך הכל עברתי בשלוש מדורות שונות, סיפרתי שלוש אגדות שונות ולא קיבלתי הלקאה הגונה בשלוש פעמים שונות. זה בהחלט היה ערב פרודקטיבי

ורק להגיד, נהניתי ומאוד

רק שפעם הבאה אני צריך לעשות את השינויים הבאים: שאני חוזר הביתה לא ללכת למחשב ולבדוק אם יש לי אי-מיילים חדשים מאז שיצאתי מהבית (זה מפחית מהאווירה הכללית), ולא לאכול נקניקיות חצי מופשרות שאנשים זרים לחלוטין מציעים לי (זה דבר טיפשי לעשות). זה בהחלט כמו שמישהי מחובבת אומרת היה "ערב קסום"

ברכות זוהרות ומצפה לשמוע על איך אתם ביליתם את החג היהודי הזה