אלישוע הומיאופת קלסי
New member
NATRIUM-MURIATICUM מלח בישול
דוגמית לאיך הומיאופת קלאסי מסתכל על דברים. צריך לזכור שכל מה שנכתב הוא רק חלקיק ושיש לו דרגות ביניים ורמות שונות של ביטוי. "כינוי החיבה" של הרמדי הוא NAT-MUR. מבחינה כימית, המלח הוא המינרל הבסיסי ביותר בגוף האדם ובטבע. חלקו נתרן וחלקו כלור ונקרא "סודיום כלוריד". בגוף האדם המלח מופיע כאמצעי המאפשר תקשורת ( התקשורת הגופנית ברמת התא הבודד נעשית בעזרת משאבת נתרן-אשלגן שקשורה אל ממברנת התא. גופנו מאוזן כך שהוא שומר על ריכוז מלחים יציב. הצריכה הגופנית היומית היא כ 1 גרם. המלח סופח אליו נוזל ואם רמת המליחות בדם עולה אז הגוף יספוג מים מהרקמות ויוריד את ריכוז המלח לרמה נורמלית. הרבה מפעילות הגוף קשורה במלח, מערכת העצבים למשל, התקשורת התוך והחוץ תאית וכו'. מצד שני אם מסיבה מסויימת אדם לא צרך מספיק מלח אז ריכוזו בדם ירד הגוף יבצע פעולות להשבת ריכוז נורמלי למשל - ישתין יותר ויפריש פחות מלח. מי שמווסת את ריכוז המלחים תהיינה אותן מערכות הקשורות אל משק הנוזלים והכליות כמובן בראשן. גם לזיעה יש תפקיד והשפעה על ריכוז המלח. כאשר מערכת ויסות המלח נפגעת, יחד איתה נפגעים תפקודים נוספים כמו נושא הצמא והשתיה, מרובה או מועטת, תשוקה או אי תשוקה לאכול מלוח ומלח באופן משונה. בגלל קושי בתפקודי משק הנוזלים יתכנו בצקות שהן למעשה נוזלים המצטברים להם במקומות שונים. מצד שני יתכנו מקומות יבשים, למשל עיניים, פה וכו'. יתכנו בהחלט שינויים בלחצי דם ( בגלל שהגוף סופח נוזלים אל צנרת הדם, כדי להפחית את רמת המליחות ומצד שני יש עודף של נוזלים בכלים ). הגוף צורך כ 1 גרם ביום ואותה כמות מופרשת בכדי שלא יצטבר ללא צורך שהרי המלח אינו משמש ליצירת אנרגיה כמו הסוכר אלא לשם התקשורת העצבית התוך והפנים תאית. מבחינה הומיאופתית מדובר ב"קלקול ברמת המלח". בעת הקלקול המלח פועל על האינטלקט ופוגע בגוף השכל הרוחני של האדם והגוף עצמו ( גם לגוף הבשר יש שכל ). הוא מייבש אותם מקבע ומונע זרימה. מצד שני יתכן מצב הפוך, תלוי באיזו רמה ובאיזה אופן מתקיים "הקלקול שבמלח". אדם קלאסי שצריך NAT-M על מנת להבריא ממשהו נראה רזה, יבש, צמא ומדולדל. הוא יסבול לרוב מבעיות במערכת העיכול הפוגעות בספיגה ובהוצאה. בעיותיו יחמירו או יופיעו בדרך כלל סביב השעות 6 בבוקר ו 18 בערב ( לא אוכל להסביר כאן אך אלה השעות שעיניינן נושא העבר והעתיד ). הוא תקוע בעבר, עוסק בו כל הזמן ומצד שני מלא חששות לגבי העתיד, מה יהיה מה יקרה מה היה ומה קרה. כמו אשת לוט שהפכה לנציב מלח בגלל שהסתכלה לאחור = אל עברה. הסימפטומים שלו מחזוריים, למשל כאבי הראש פעמים רבות יתרחשו סביב שעה 10בבוקר, יום יום או בתקופות לסירוגין. הוא מאוד קפדן וכפייתי בכל הקשור בסדר, אירגון ודייקנות ( המלח משתייך לממלכת המינרלים וככזה מתגבש בצורה הכי מאורגנת שישנה ). בגלל נטייתו לנקיון מופרז הוא מפתח חששות לכל עינייני הבריאות הקשורים בזיהומים והדבקות ממחלות. לכן ירחץ ידיים בצורה מוגזמת, לא ילחץ ידיים, לא ישתה מכוס של אחר, ובמקרים קיצוניים יחטא כל דבר. הוא לא סובל להיות בשמש בגלל שהיא מגבירה את היובש, ובכלל סובלים מחום. הוא לא אוהב מאמצים שכן אלה מייזעים ומייבשים אותו. גם מאמצים מנטליים דינם דומה, שכן רוחם מיובשת ומתייבשת במאמץ. יש לו עיניינים עם ים, הסימפטומים מחמירים מופיעים או מוקלים בסביבתו. הוא אוהב מאוד או מתעב דגים, הטעם, הריח שלהם. הוא לא אוהב כשמגלים כלפיו אהדה או סמפטיה (בעיקר המבוגרים) זה מחמיר את מצבו,ואפילו יתרגם זאת כרחמים כלפיו מה שיגרום לו לתחושת השפלה. יש לו תופעה מוזרה של החרפה כללית במצב אחרי קיום יחסי מין, ככל הנראה עקב אובדן הנוזלים והמאמץ. לכן פעמים רבות ימנע מהם או שיפתח אימפוטנציה או כאבים בעת השפיכה.. ( אישה חוסר חשק ויובש נרתיקי.. ). נקודה מיוחדת נוספת היא שהמלח נוגע בנושא התקשורת, ויחסי מין כרוכים בסוג של תקשורת אינטימית. הוא פוחד מאינטימיות ומחשיפה עצמית. בגדול הוא אינו אוהב לחשוף את רגשותיו ולהתמסר. בחברה הוא יעמוד או ישב בצד ולא ימהר לקחת חלק מרכזי. הם מעדיפים להשאר לבדם ולעיתים הרדיו או הטלויזיה ואפילו האינטרנט מארחים להם חברה. הירח המלא משפיע עליהם ( גאות ושפל, ים-מלח, מחזוריות ). הוא אוהב להיות לבדו באויר הפתוח מה שמשחרר אצלו את הגודש והלחץ, ואמבטיה קרירה מטיבה את מצבו שכן היא מפחיתה ממנו את החום הפנימי. גם הזעה עשויה להטיב עימו שכן היא משחררת ממנו את הלחץ שעל הכלים. ה NAT-M מיועדת לאנשים סגורים, מופנמים ועצובים. הם רציניים, בודדים ופעמים רבות היפוכונדרים עד כדי חרדה לכל מה שקשור בנושאי בריאות. התחושה שלהם שהמצב תקוע ולא קל יהיה להם להחלץ ממצבם. הם בוכים המון ומכל סיבה ( דמעה = מים, מלח ) ומצד שני אינם מסוגלים לבכות בכלל. הם חיים בתחושת צער עמוקה מכל מיני סיבות אמיתיות או שאינן. פעמים רבות יש להם תגובות לא הגיוניות כמו בכי בעת סיטואציה מצחיקה, צחוק בעת סיטואציה עצובה, או צחוק ובכי מתחלפים לסירוגין, זאת כנראה עקב ליקוי במעברי התקשורת ותרגומה לתפקוד. נסיבות שהם רגישים אליהן במיוחד הן אובדן של אנשים קרובים כמו ילד, הורה, ובעקבות כך צער ויגון עמוקים. סיבה עיקרית נוספת היא אהבה נכזבת. בגלל נטייתם להתאהב, לפנטז ולהמשך לאלה שאינם מתאימים להם ( גבר נשוי, פערי השכלה, מנטליות וכו' ) ושוב צער ויגון עמוקים בעקבותיה. הם יושבים ומעלים את הזכרונות וכואבים. כל כולם בעבר ומנסים להחיותו לשווא. הם פוחדים מגנבים שיקחו או שכבר לקחו מהם את נשמתם, וחלומותיהם מלאי עיניינים עם המתים (שנשארו מאחור). הם פוחדים מפני כשלון, מלהשתגע וכל רצונם להסתגר ולהתחבא מהחשש מפני טראומה. "אנשי מלח" רבים תארו את מצבם כ"בועה". עם זאת הם עשויים להיות מאוד רגישים לכאב הזולת ונוטים להזדהות עימו בקלות ( המלח מתערבב במים וסופח אותו אליו) אך לא יראו את זה מהר. בגלל יכולת ההזדהות והרגישות הרבה הם עשויים להיות מטפלים, פסיכולוגים, עו"סים, כאלה שיעדיפו יותר להקשיב מאשר לדבר. הם עשויים להראות לא מתעניינים כשלמעשה הם משקיעים הרבה מאוד מחשבה ואנרגיה מאוחר יותר כשהם לבדם. הם יפתחו תחביבים ועיסוקים כאלה שיעזרו להם להתרחק ולא להזדקק לאחרים. אצל ילדים ניתן להבחין בקו אופקי המחלק לשניים את העפעף התחתון. ואצל מבוגרים וילדים מאפין חריץ או בקע במרכז השפה התחתונה (יובש). מבחינה התנהגותית הילדים מתנהגים "יפה" ויתאפקו מלהשתובב ולעשות בעיות. מצד שני ניתן יהיה להבחין בצדדים הסטרים מוחנקים שבאים לידי ביטוי בעת הענשתם ואז יחלו לבעוט, לצעוק וככל שינסו להרגיעם יתרגזו יותר. סימפטום מיוחד אצל אנשי המלח הוא קושי להשתין בציבור. איש מלח יגיד שאינו אוהב להתקלח (בצבא או בפנימיה ) או להשתין עם כולם (כיבוי מדורות למשל או שירותים ציבוריים), בגלל ההחשפות והחשש שמה ילעגו להם, שיגלו שמשהו אצלם לא בסדר.
דוגמית לאיך הומיאופת קלאסי מסתכל על דברים. צריך לזכור שכל מה שנכתב הוא רק חלקיק ושיש לו דרגות ביניים ורמות שונות של ביטוי. "כינוי החיבה" של הרמדי הוא NAT-MUR. מבחינה כימית, המלח הוא המינרל הבסיסי ביותר בגוף האדם ובטבע. חלקו נתרן וחלקו כלור ונקרא "סודיום כלוריד". בגוף האדם המלח מופיע כאמצעי המאפשר תקשורת ( התקשורת הגופנית ברמת התא הבודד נעשית בעזרת משאבת נתרן-אשלגן שקשורה אל ממברנת התא. גופנו מאוזן כך שהוא שומר על ריכוז מלחים יציב. הצריכה הגופנית היומית היא כ 1 גרם. המלח סופח אליו נוזל ואם רמת המליחות בדם עולה אז הגוף יספוג מים מהרקמות ויוריד את ריכוז המלח לרמה נורמלית. הרבה מפעילות הגוף קשורה במלח, מערכת העצבים למשל, התקשורת התוך והחוץ תאית וכו'. מצד שני אם מסיבה מסויימת אדם לא צרך מספיק מלח אז ריכוזו בדם ירד הגוף יבצע פעולות להשבת ריכוז נורמלי למשל - ישתין יותר ויפריש פחות מלח. מי שמווסת את ריכוז המלחים תהיינה אותן מערכות הקשורות אל משק הנוזלים והכליות כמובן בראשן. גם לזיעה יש תפקיד והשפעה על ריכוז המלח. כאשר מערכת ויסות המלח נפגעת, יחד איתה נפגעים תפקודים נוספים כמו נושא הצמא והשתיה, מרובה או מועטת, תשוקה או אי תשוקה לאכול מלוח ומלח באופן משונה. בגלל קושי בתפקודי משק הנוזלים יתכנו בצקות שהן למעשה נוזלים המצטברים להם במקומות שונים. מצד שני יתכנו מקומות יבשים, למשל עיניים, פה וכו'. יתכנו בהחלט שינויים בלחצי דם ( בגלל שהגוף סופח נוזלים אל צנרת הדם, כדי להפחית את רמת המליחות ומצד שני יש עודף של נוזלים בכלים ). הגוף צורך כ 1 גרם ביום ואותה כמות מופרשת בכדי שלא יצטבר ללא צורך שהרי המלח אינו משמש ליצירת אנרגיה כמו הסוכר אלא לשם התקשורת העצבית התוך והפנים תאית. מבחינה הומיאופתית מדובר ב"קלקול ברמת המלח". בעת הקלקול המלח פועל על האינטלקט ופוגע בגוף השכל הרוחני של האדם והגוף עצמו ( גם לגוף הבשר יש שכל ). הוא מייבש אותם מקבע ומונע זרימה. מצד שני יתכן מצב הפוך, תלוי באיזו רמה ובאיזה אופן מתקיים "הקלקול שבמלח". אדם קלאסי שצריך NAT-M על מנת להבריא ממשהו נראה רזה, יבש, צמא ומדולדל. הוא יסבול לרוב מבעיות במערכת העיכול הפוגעות בספיגה ובהוצאה. בעיותיו יחמירו או יופיעו בדרך כלל סביב השעות 6 בבוקר ו 18 בערב ( לא אוכל להסביר כאן אך אלה השעות שעיניינן נושא העבר והעתיד ). הוא תקוע בעבר, עוסק בו כל הזמן ומצד שני מלא חששות לגבי העתיד, מה יהיה מה יקרה מה היה ומה קרה. כמו אשת לוט שהפכה לנציב מלח בגלל שהסתכלה לאחור = אל עברה. הסימפטומים שלו מחזוריים, למשל כאבי הראש פעמים רבות יתרחשו סביב שעה 10בבוקר, יום יום או בתקופות לסירוגין. הוא מאוד קפדן וכפייתי בכל הקשור בסדר, אירגון ודייקנות ( המלח משתייך לממלכת המינרלים וככזה מתגבש בצורה הכי מאורגנת שישנה ). בגלל נטייתו לנקיון מופרז הוא מפתח חששות לכל עינייני הבריאות הקשורים בזיהומים והדבקות ממחלות. לכן ירחץ ידיים בצורה מוגזמת, לא ילחץ ידיים, לא ישתה מכוס של אחר, ובמקרים קיצוניים יחטא כל דבר. הוא לא סובל להיות בשמש בגלל שהיא מגבירה את היובש, ובכלל סובלים מחום. הוא לא אוהב מאמצים שכן אלה מייזעים ומייבשים אותו. גם מאמצים מנטליים דינם דומה, שכן רוחם מיובשת ומתייבשת במאמץ. יש לו עיניינים עם ים, הסימפטומים מחמירים מופיעים או מוקלים בסביבתו. הוא אוהב מאוד או מתעב דגים, הטעם, הריח שלהם. הוא לא אוהב כשמגלים כלפיו אהדה או סמפטיה (בעיקר המבוגרים) זה מחמיר את מצבו,ואפילו יתרגם זאת כרחמים כלפיו מה שיגרום לו לתחושת השפלה. יש לו תופעה מוזרה של החרפה כללית במצב אחרי קיום יחסי מין, ככל הנראה עקב אובדן הנוזלים והמאמץ. לכן פעמים רבות ימנע מהם או שיפתח אימפוטנציה או כאבים בעת השפיכה.. ( אישה חוסר חשק ויובש נרתיקי.. ). נקודה מיוחדת נוספת היא שהמלח נוגע בנושא התקשורת, ויחסי מין כרוכים בסוג של תקשורת אינטימית. הוא פוחד מאינטימיות ומחשיפה עצמית. בגדול הוא אינו אוהב לחשוף את רגשותיו ולהתמסר. בחברה הוא יעמוד או ישב בצד ולא ימהר לקחת חלק מרכזי. הם מעדיפים להשאר לבדם ולעיתים הרדיו או הטלויזיה ואפילו האינטרנט מארחים להם חברה. הירח המלא משפיע עליהם ( גאות ושפל, ים-מלח, מחזוריות ). הוא אוהב להיות לבדו באויר הפתוח מה שמשחרר אצלו את הגודש והלחץ, ואמבטיה קרירה מטיבה את מצבו שכן היא מפחיתה ממנו את החום הפנימי. גם הזעה עשויה להטיב עימו שכן היא משחררת ממנו את הלחץ שעל הכלים. ה NAT-M מיועדת לאנשים סגורים, מופנמים ועצובים. הם רציניים, בודדים ופעמים רבות היפוכונדרים עד כדי חרדה לכל מה שקשור בנושאי בריאות. התחושה שלהם שהמצב תקוע ולא קל יהיה להם להחלץ ממצבם. הם בוכים המון ומכל סיבה ( דמעה = מים, מלח ) ומצד שני אינם מסוגלים לבכות בכלל. הם חיים בתחושת צער עמוקה מכל מיני סיבות אמיתיות או שאינן. פעמים רבות יש להם תגובות לא הגיוניות כמו בכי בעת סיטואציה מצחיקה, צחוק בעת סיטואציה עצובה, או צחוק ובכי מתחלפים לסירוגין, זאת כנראה עקב ליקוי במעברי התקשורת ותרגומה לתפקוד. נסיבות שהם רגישים אליהן במיוחד הן אובדן של אנשים קרובים כמו ילד, הורה, ובעקבות כך צער ויגון עמוקים. סיבה עיקרית נוספת היא אהבה נכזבת. בגלל נטייתם להתאהב, לפנטז ולהמשך לאלה שאינם מתאימים להם ( גבר נשוי, פערי השכלה, מנטליות וכו' ) ושוב צער ויגון עמוקים בעקבותיה. הם יושבים ומעלים את הזכרונות וכואבים. כל כולם בעבר ומנסים להחיותו לשווא. הם פוחדים מגנבים שיקחו או שכבר לקחו מהם את נשמתם, וחלומותיהם מלאי עיניינים עם המתים (שנשארו מאחור). הם פוחדים מפני כשלון, מלהשתגע וכל רצונם להסתגר ולהתחבא מהחשש מפני טראומה. "אנשי מלח" רבים תארו את מצבם כ"בועה". עם זאת הם עשויים להיות מאוד רגישים לכאב הזולת ונוטים להזדהות עימו בקלות ( המלח מתערבב במים וסופח אותו אליו) אך לא יראו את זה מהר. בגלל יכולת ההזדהות והרגישות הרבה הם עשויים להיות מטפלים, פסיכולוגים, עו"סים, כאלה שיעדיפו יותר להקשיב מאשר לדבר. הם עשויים להראות לא מתעניינים כשלמעשה הם משקיעים הרבה מאוד מחשבה ואנרגיה מאוחר יותר כשהם לבדם. הם יפתחו תחביבים ועיסוקים כאלה שיעזרו להם להתרחק ולא להזדקק לאחרים. אצל ילדים ניתן להבחין בקו אופקי המחלק לשניים את העפעף התחתון. ואצל מבוגרים וילדים מאפין חריץ או בקע במרכז השפה התחתונה (יובש). מבחינה התנהגותית הילדים מתנהגים "יפה" ויתאפקו מלהשתובב ולעשות בעיות. מצד שני ניתן יהיה להבחין בצדדים הסטרים מוחנקים שבאים לידי ביטוי בעת הענשתם ואז יחלו לבעוט, לצעוק וככל שינסו להרגיעם יתרגזו יותר. סימפטום מיוחד אצל אנשי המלח הוא קושי להשתין בציבור. איש מלח יגיד שאינו אוהב להתקלח (בצבא או בפנימיה ) או להשתין עם כולם (כיבוי מדורות למשל או שירותים ציבוריים), בגלל ההחשפות והחשש שמה ילעגו להם, שיגלו שמשהו אצלם לא בסדר.