NFC מערב

[mail man]

NFC מערב

YNET מעניין דווקא. יש לי תחושה שאריזונה לוקחת אליפות

 

[puppi]

למען הקוראים בחול...

אתה יכול לעשות קאט אמד פייסט (גזור והדבק)? יען YNET חוסם גולשים מחול.

 

[Jerzet]

הכל למען הקוראים!! (חלק א')

סן פרנסיסקו ניינרס זכו בסופרבול חמש פעמים, הראמס עשו זאת פעם אחת, אך שתיהן נמצאות בנסיגה. הכוח העולה בבית ה-NFC מערב מגיע מסיאטל. ובאריזונה? אולי מקום אחרון בליגה, שמשמעותו מקום ראשון בדראפט הבא. סיאטל סיהוקס פול אלן, חבר ושותף לעסקים של ביל גייטס, בוודאי הפך לאוהד פוטבול. הרבה יותר מאוהד כדורסל. בניגוד לכשלונות של הפורטלנד טרייל בלייזרס, הסיהוקס שבבעלותו מביאים עמם הבטחה עצומה – לרווחים, ואפילו לטבעת אליפות. מזה שנים הסיהוקס התנהלו כמו תוכנה של מיקרוסופט: יותר מדי באגים מנעו מהם את ההצלחה. בעונה שעברה עשה המאמן מייק הולמגרן את התיקונים הדרושים והתקפת הקבוצה החלה להתחבר ולשגשג. היום היא מתקתקת כמו מחשב-על ובהחלט מכוונת לסופרבול. הסיבה העיקרית להצלחה האחרונה של הסיהוקס הוא בן טיפוחיו של הולמגרן, מאט האסלבק. הקווטרבק הצעיר היה לאחד המבריקים בתפקידו בליגה וצבר יארדים בקצב רצחני במשחק המסירה. לצידו כיכבו אשתקד הרסיברים דארל ג'קסון, קורן רובינסון ואלכס בניסטר. למזלו, הוא זוכה להגנת החומה הבצורה והיציבה של קו ההתקפה, שכולל את הגארד האדיר סטיב האצ'ינסון, הסנטר הוותיק רובי טובק ורבים אחרים, גדולים וטובים. האסלבק הוא קווטרבק מבטיח ולרשותו שפע של מטרות למסירה, אולם לסיהוקס יש גם ראנינג-בק מצוין בדמותו של שון אלכסנדר הבלתי נלאה – אחד מאוגרי הטאצ'דאונס הבולטים בליגה. הוא עשוי להתפוצץ בכל משחק נתון. ככל שיהיו יותר משחקים כאלה, הסיהוקס יהיו יותר מסוכנים ולהבדיל מהשנה שעברה אולי אף יצליחו לנצח בחוץ. עוד דבר שעשוי לשפר את מאזן משחקי החוץ הזוועתי של הקבוצה, הוא הבשורה החדשה בהגנה שהתחזקה משמעותית עם הצטרפותם של הדפנסיב-אנד גרנט וויסטרום (סנט לואיס) והקורנרבק הוותיק בובי טיילור (פילדלפיה). וויסטרום יכניס התלהבות ואגרסיות בקו הגנה צעיר אך איכותי עם סדריק וודארד, רוקי ברנרד והרוקי מרקוס טאבס. טיילור יעשה זאת בחלק האחורי של המערך, בו צומחים כשרונות צעירים כמו הקורנרבק'ס מרקוס טרופאנט וקן לוקאס. בין לבין, ימשיך צ'אד בראון הוותיק להוביל חוליית ליינבקרים אפקטיבית עם אנתוני סימונס ואייזיאה קצ'יבנסקי. יקומו וייפלו על…ג'וש בראון. כל כך הרבה כסף והכל יכול לרדת לטמיון בגלל קיקר חסר ניסיון – תכונה בעייתית במיוחד למי שאמור להכריע משחקים צמודים. סט. לואיס ראמס רבים ראו בקרט וורנר אחד הקווטרבקים הגדולים בתולדות הליגה. לא בטוח שהם צודקים. בשנתיים האחרונות, עת קורקע וורנר בגלל פציעות, תפס מרק בולג'ר הצעיר את מקומו והדהים את כולם ביכולת ניהול משחק ומסירה שמזכירה את מורו ורבו הפצוע. ככה זה כשיש לך רסיברים כל כך מהירים וטובים כמו טורי הולט ואייזק ברוס. כשיש לך שני תותחים שכאלה, כנראה שכל שאתה צריך הוא רק מישהו שידע איך למסור להם. זה יכול היה להיות וורנר, אבל בשנים הקרובות זה יהיה בולג'ר. עכשיו צריך רק שמישהו יגן עליו טוב יותר מאשר על קודמו שעזב חבול וממורמר לג'איינטס. זאת לא תהיה משימה פשוטה כל כך – קו ההתקפה של הראמס, שעד לא מזמן נחשב לטוב בליגה, מתפורר. הטאקל המעולה אורלנדו פייס מסוכסך עם הקבוצה ולא מוכן להמשיך להקריב את גופו הענק בשבילה. קייל טרלי, שעשה זאת בעונה שעברה, שילם מחיר כבד עם פציעה בגב. אם קו ההתקפה בכל זאת יתייצב, הראמס ימשיכו להיות מסוכנים. בולג'ר מרבה לטעות, אבל גם להבריק. הולט וברוס ימשיכו להבעיר הגנות יריבות ולהשאיר אחריהם אדמה חרוכה ושבילים בהם יפסע הראנינג-בק מרשאל פולק. האחרון יודע לרוץ, למסור, לקרוא הגנות ולחדור לאנד-זון, אבל הוא לא תמיד יודע להישאר בריא. אם זה יקרה, לראמס יש לפחות השנה את למאר גורדון והרוקי סטיבן ג'קסון – שני ראנינג-בק'ס איכותיים בעצמם. הראמס מיצבו עצמם כקבוצה מפחידה בגלל ההתקפה. לפרקים היתה להם גם הגנה מצוינת. לא השנה. הראמס המשיכו לבחור דפנסיב-טאקלים מוקדם בדראפט (ראה מקרה דאמיון לואיס וג'ימי קנדי), אבל רק לאונרד ליטל הוותיק הרשים ועשה זאת מעמדת הדפנסיב-אנד. בבעיה דומה קיימת גם בחוליית הליינבקרים, אך שם אין לקבוצה אפילו ותיק מוכח אחד. ותיק מוכח אחד יש לראמס בקו האחורי. אנאיס וויליאמס הוא בהחלט כזה, אך הוא יצטרך להוכיח שהוא עדיין כזה גם בעמדת הסייפטי הזרה לו. נראה שלאדם ארשולטה הצעיר והקשוח יש כבר את כל הניסיון הנדרש בעמדת הסייפטי השניה. ניסיון הוא משהו שממש לא חסר לקיקר ג'ף ווילקינס והפאנטר שון לאנדטה. יקומו וייפלו על…פייס. חתם בסוף, אבל אפקט הדומינו כבר התחיל.

 

[Jerzet]

חלק ב'

אריזונה קרדינלס אחרי שנה מאכזבת נוספת, הביא מייקל בידוול, הבעלים של הקרדינלס, את דניס גרין על תקן של אריק שרון במרכז הליכוד. זה לא שבאריזונה לא רוצים לנצח, ממש כמו שבליכוד רוצים שלום, אבל לאורך השנים לא היו מוכנים השחקנים לעבוד יותר מדי בשביל זה. הם רק רצו ג'ובים ושכר של מיליונים. הבעיה שבידוול לא שש לתת לשחקנים חוזים גדולים במיוחד. כדי לעשות בכל זאת משהו לטובת הקבוצה, השקיע הבעלים הקמצן את מיטב כספו כדי לפתות את גרין לחזור מפרישה ולהפריח את המדבר באריזונה. גם הוא ייעזר בקצת מורשת קרב - זאת של שחקן העבר, פאט טילמן המנוח. גרין הוא איש קשוח ומונע מהתאבון העצום שלו לתארים, שלא שבע גם אחרי שעזב את מינסוטה לפני שנתיים כאחד המאמנים הווינרים ביותר בליגה. ווינריות אינה תכונה שנקשרה אי פעם עם הקארדס וגרין יוזם מערבולות על בסיס יומיומי בפיניקס כדי לטלטל את סגל השחקנים הכשרוני, אך הבוסרי שעומד לרשותו. לתדהמת כולם הודיע גרין כי יהמר על ג'וש מקוון הצעיר כקווטרבק הפותח. מקוון אתלטי ועתיר פוטנציאל, אך חסר ניסיון. החלטה זאת איפשרה לגרין להתעלם מהקווטרבקים בדראפט ומעצות המומחים ובחר את חביבו, לארי פיצג'ראלד. הווייד-רסיבר הצעיר עשוי להיות בעתיד אחד הטובים אי פעם. מדובר בכשרון ענק, אבל לקרדינלס יש כבר את אנקוואן בולדין - הרוקי ההתקפי של העונה, ובראיינט ג'ונסון. השלושה עשויים להפוך את מקוון לקווטרבק פרודוקטיבי להפליא. שלושה רסיברים קטלנים הופכים את הקרדינלס לאחת הקבוצות המעניינות בליגה בכל הנוגע למשחק המסירה. בנוגע למשחק הריצה, הקרדינלס בצרות. אמיט סמית' מזדקן ונחלש ומרסל שיפ שאמור היה לגבותו, לא ישחק העונה. סמית' אמור היה להיעזר בקו התקפה צעיר ומצוין בראשות לאונרד דייויס, אך לדעת גרין שחקני הקו לא מממשים את ההבטחה הגדולה שבמימדיהם וחוזיהם הגדולים ועירבב אותם לגמרי, תוך שהוא פולט את המנוסה שבהם, פיט קנדל. בקו ההגנה המצב יציב עוד פחות וברור למה. תפוקת ה'קארדס' בסאקס היא הנמוכה בליגה מזה שנים. ברטרנד ברי שהגיע מדנבר והרוקי דארנל דוקט ינסו למשוך את הוותיקים המאכזבים מהבינוניות שלהם. אם הקו הקדמי יפתיע הפעם לטובה, יתפנו הליינבקרים רונלד מקינון וריינוק תומפסון לעצירת הריצה. דייויד מקלין הגיע מאינדיאנפוליס ודואיין סטארקס מחדר הניתוחים. הם עשויים יעזרו בעצירת המסירה. קשה להאמין, אבל אם הכל יתגבש, יוכל גרין לרשום לזכותו מהפך, ממש כמו אריק שלנו. יקומו וייפלו על פאט טילמן…אריזונה כולה נפלה עם בוא החדשות על מותו בשדה הקרב. הקרדינלס עשויים לקום בהשפעת סיפור הגבורה המדהים הזה. הארכיאולוגים בסן פרנסיסקו מחפשים אחר הכבוד האבוד של הניינרס ולא מוצאים. מהקבוצה המיתולוגית של ג'ו מונטנה, סטיב יאנג וג'רי רייס נותרו רק זכרונות וגם אלה נקברו איפשהו ברעשי האדמה השיגרתיים במפרץ, או בזה שעורר הבעלים ג'ון יורק שפיטר את המאמן סטיב מריוצ'י לפני שנה. מחליפו דניס אריקסון מבוגר ואמור לזכור את הניינרס הגדולים. כנראה שלקה באלצהיימר, כך לפחות הוא נראה שהוא מנהל את הקבוצה שלו לאחרונה. ג'ף גארסיה, טרל אוונס, גאריסון הרסט. כולם עזבו את 'ת'רי-קום פארק'. הליינבקר ג'וליאן פיטרסון נאנס לחזור. מי כן נשאר? לא יותר מדי שחקנים ששווה להזכירם. קוואן בארלו יזכה להיות נושא הכדור העיקרי של הקבוצה. טים רטאיי הוא הקווטרבק המוביל במקום גארסיה, גם אחרי פציעה לא קלה. הוא יחפש למי למסור ולא ממש ימצא. ברנדון לויד, סדריק ווילסון והרוקי רשון וודס מוכשרים, אך לא מוכחים. למזלו של ראטיי, או כל קווטרבק אחר, קו ההתקפה של הניינרס יישאר איכותי עם ג'רמי ניוברי וקוויים האריס. ההגנה לא ידעה דליפת כוכבים גדולה כמו בהתקפה, אבל ללא פיטרסון תתקשה להחזיק את הקבוצה. פיטרסון החרים, התרצה לבסוף וחזר לאימונים, אך לא נותר לו יותר מדי עם מי לעבוד. הקורנרבק'ס אהמד פלאמר ומייק ראמפף לא רעים ונהנים מחסות פיזית של הסייפטי הבריון טוני פאריש. צפוי להם עבודה רבה, שכן המערך שלפניהם שנוי במחלוקת. אנדרה קארטר דפנסיב-אנד מצוין, אך מלבדו אין לניינרס כוכבים הגנתיים. גם לא נראה שיש להם עתיד. לטובתם כדאי שיסתירו גם את העתיד, אחרת יתקשו להסתיר את הבושה. ייפלו ויקומו על…הצרות של הקרדינלס. חצי נחמה.