Benn Is Kane
New member
Nil Recurring - דעות. ../images/Emo58.gif.
אז ה-EP של הלהקה התנגן אצלי כבר אינספור פעמים, ועכשיו הגיע הזמן לתת את חוות דעתי על ארבעת הקטעים הנוספים של הלהקה. יש לומר שניתן להבחין בבירור כי מדובר באותו סשן הקלטות, וכל שיר היה יכול להכנס לאלבום ולא להשמע מוזר או לא קשור. ה-EP מתחיל עם השיר Nil Recurring, שהוא אינסטרומנטלי (מסיבה לא מובנת במיוחד, הלהקה החליטה להוציא את 2 האינסטרומנטלים האחרונים שלה מהאלבומים שלהם, וזה קצת מעצבן). לא יודע, אבל הרגשתי שכל ההתחלה שלו לא זזה לשום מקום. לקראת הסוף השיר התפתח בצורה יפה ומעניינת, ובשורה התחתונה מדובר בשיר טוב, שיכל לקבל קצת קיצוצים במקומות הנכונים, ולהכנס אל האלבום עצמו, בשביל שיהיה קטע אינסטרומנטלי גם, שיתן עוד צד לאלבום. אחריו מגיע השיר Normal. הוא מתחיל בריף ערבי מגניב לאללה, ועל אף שאני לא מרוצה מהתיפוף של גאבין, מדובר בקטע ממש חזק ואנרגטי. סטיבן מתחיל לשיר, בצורה מאוד מעניינת, שדומה ברובה לשירה מהאלבום. הוא גם מכניס שם את המשפט I do a good impression of myself, שמקביל לשורה מהאלבום. אחריו מגיע הפזמון, שלהפתעתנו הרבה הוא העתק מ-ד-ו-י-ק של הפזמון של Sentimental, מהאלבום עצמו. למען האמת, בשיר הזה הפזמון נשמע טוב מאוד, וגם טוב יותר מהשיר המקורי. הפזמון, ד.א, מסתיים באקורדים הראשונים מהריפאוף מ-Trains. אח"כ סטיב משנה קצת את השירה, ושוב חוזר לפזמון, יש איזה קטע קצר עם הסינטיסייזר, חוזרים שוב לפזמון והכל נשמע פשוט מעולה. אבל!!!!!! אז מגיע איזה קטע מ-ו-ז-ר. נשמע כאילו סתם לקחו כמה דברים ושמו אותם כריף, וזה פשוט נשמע מוזר. קשה לי להגיד שזה לא נשמע טוב, כי אחרי כמה פעמים הבנתי את זה פחות או יותר, אבל עדיין, זה קטע מוזר, שנשמע כאילו רצו לעשות משהו מאוד מטאלי, כבד, אך באותו זמן מתוחכם מאוד ומאוד 'פרוגרסיבי', ומה אני אגיד לכם.... לא ממש יצא להם. בכל אופן, אח"כ השיר מקבל עוד צד שונה, וסטיבן שוב משנה את צורת השירה שלו, וזה נשמע ממש טוב, אבל שוב, קצת מוזר (ממלמל מילים שנשמעות כמעט זהות. אני ק יודע שהוא מכניס את המילה Sentimental הרבה פעמים באמצע). אז אחרי כל זה, נותר לי לומר שמדובר פשוט בקטע מעולה, וחבל מאוד שהוא לא נכנס לאלבום. אחריו מגיע הקטע Cheating The Polygraph, שנוגן בסיבוב ההופעות של הלהקה ושוחרר לרשת בעבר בגרסאת לייב, באיכות נוראית. שיר נחמד, אבל לא יודע למה, לא ממש התחברתי אליו, לכן אקצר במילים, שלא כמו בפעמים האחרות. אני רק אציין שיש קטע ממש טוב שמתחיל בערך ב-3:40, ואז יש קטע באס מגניב וסולו ממש טוב. הקטע האחרון, "What Happens Now?", מתחיל עם דרבוקות, שוב, מקצב ערבי. עד כמט 2 דקות בתוך השיר, לא קורה הרבה. גיטרה מנגנת שקט ברקע, ביחד עם סינטיסייזרים ואיזה אפקט משולב עם פליינג'ר שחוזר על עצמו כל הזמן וקצת מעצבן. ואז סטיבן מחזיר את האפקט על הקול שלו מ-Slave Called Shiver!!! בכל אופן, משם השיר מתחיל לקבל תאוצה מוסיימת, ולאט לאט הוא מתפתח. פחות ו יותר באמצע השיר, נכנס קטע שמאוווווד מזכיר את ימי Up The Downstair העליזים, וברגע ששמעתי את זה בפעם הראשונה, עלה לי חיוך על הפנים. ואז, 5 דקות בשיר, הוא הופך ל-FOABP, עם הריף הכבד ההוא מ-Anesthetize. לכל אורך הקטע הזה הטיפוף הוא מאוד אוף-ביט, ונשמע טוב ומעניין. אח"כ מגיע עוד ריף, איטי קצת יותר, וכבד, שמלווה באיזה סולו כנראה, עם הרבה מאוד WAH, כמו שסטיבן אוהב. השיר נגמר בכל מיני אפקטים מוזרים, כנראה מלאכת ידו של פריפ. כל מיני אפקטים מנוגנים אחורה ובדיליי הפוך ורגיל. בשורה התחתונה, מדובר בקטע מאוד טוב ומעניין, שמתפתח יפה מאוד, ומזכיר גם את הימים המוקדמים יותר של הלהקה. חבר'ה, תשיגו את זה איך שהוא (כי כבר כמעט ואי אפשר לקנות את זה), כי זה עוד חומר של הלהקה מעולה הזו, וזה חומר טוב מאוד. שבוע טוב ושנה טובה, בן ג'יני.
אז ה-EP של הלהקה התנגן אצלי כבר אינספור פעמים, ועכשיו הגיע הזמן לתת את חוות דעתי על ארבעת הקטעים הנוספים של הלהקה. יש לומר שניתן להבחין בבירור כי מדובר באותו סשן הקלטות, וכל שיר היה יכול להכנס לאלבום ולא להשמע מוזר או לא קשור. ה-EP מתחיל עם השיר Nil Recurring, שהוא אינסטרומנטלי (מסיבה לא מובנת במיוחד, הלהקה החליטה להוציא את 2 האינסטרומנטלים האחרונים שלה מהאלבומים שלהם, וזה קצת מעצבן). לא יודע, אבל הרגשתי שכל ההתחלה שלו לא זזה לשום מקום. לקראת הסוף השיר התפתח בצורה יפה ומעניינת, ובשורה התחתונה מדובר בשיר טוב, שיכל לקבל קצת קיצוצים במקומות הנכונים, ולהכנס אל האלבום עצמו, בשביל שיהיה קטע אינסטרומנטלי גם, שיתן עוד צד לאלבום. אחריו מגיע השיר Normal. הוא מתחיל בריף ערבי מגניב לאללה, ועל אף שאני לא מרוצה מהתיפוף של גאבין, מדובר בקטע ממש חזק ואנרגטי. סטיבן מתחיל לשיר, בצורה מאוד מעניינת, שדומה ברובה לשירה מהאלבום. הוא גם מכניס שם את המשפט I do a good impression of myself, שמקביל לשורה מהאלבום. אחריו מגיע הפזמון, שלהפתעתנו הרבה הוא העתק מ-ד-ו-י-ק של הפזמון של Sentimental, מהאלבום עצמו. למען האמת, בשיר הזה הפזמון נשמע טוב מאוד, וגם טוב יותר מהשיר המקורי. הפזמון, ד.א, מסתיים באקורדים הראשונים מהריפאוף מ-Trains. אח"כ סטיב משנה קצת את השירה, ושוב חוזר לפזמון, יש איזה קטע קצר עם הסינטיסייזר, חוזרים שוב לפזמון והכל נשמע פשוט מעולה. אבל!!!!!! אז מגיע איזה קטע מ-ו-ז-ר. נשמע כאילו סתם לקחו כמה דברים ושמו אותם כריף, וזה פשוט נשמע מוזר. קשה לי להגיד שזה לא נשמע טוב, כי אחרי כמה פעמים הבנתי את זה פחות או יותר, אבל עדיין, זה קטע מוזר, שנשמע כאילו רצו לעשות משהו מאוד מטאלי, כבד, אך באותו זמן מתוחכם מאוד ומאוד 'פרוגרסיבי', ומה אני אגיד לכם.... לא ממש יצא להם. בכל אופן, אח"כ השיר מקבל עוד צד שונה, וסטיבן שוב משנה את צורת השירה שלו, וזה נשמע ממש טוב, אבל שוב, קצת מוזר (ממלמל מילים שנשמעות כמעט זהות. אני ק יודע שהוא מכניס את המילה Sentimental הרבה פעמים באמצע). אז אחרי כל זה, נותר לי לומר שמדובר פשוט בקטע מעולה, וחבל מאוד שהוא לא נכנס לאלבום. אחריו מגיע הקטע Cheating The Polygraph, שנוגן בסיבוב ההופעות של הלהקה ושוחרר לרשת בעבר בגרסאת לייב, באיכות נוראית. שיר נחמד, אבל לא יודע למה, לא ממש התחברתי אליו, לכן אקצר במילים, שלא כמו בפעמים האחרות. אני רק אציין שיש קטע ממש טוב שמתחיל בערך ב-3:40, ואז יש קטע באס מגניב וסולו ממש טוב. הקטע האחרון, "What Happens Now?", מתחיל עם דרבוקות, שוב, מקצב ערבי. עד כמט 2 דקות בתוך השיר, לא קורה הרבה. גיטרה מנגנת שקט ברקע, ביחד עם סינטיסייזרים ואיזה אפקט משולב עם פליינג'ר שחוזר על עצמו כל הזמן וקצת מעצבן. ואז סטיבן מחזיר את האפקט על הקול שלו מ-Slave Called Shiver!!! בכל אופן, משם השיר מתחיל לקבל תאוצה מוסיימת, ולאט לאט הוא מתפתח. פחות ו יותר באמצע השיר, נכנס קטע שמאוווווד מזכיר את ימי Up The Downstair העליזים, וברגע ששמעתי את זה בפעם הראשונה, עלה לי חיוך על הפנים. ואז, 5 דקות בשיר, הוא הופך ל-FOABP, עם הריף הכבד ההוא מ-Anesthetize. לכל אורך הקטע הזה הטיפוף הוא מאוד אוף-ביט, ונשמע טוב ומעניין. אח"כ מגיע עוד ריף, איטי קצת יותר, וכבד, שמלווה באיזה סולו כנראה, עם הרבה מאוד WAH, כמו שסטיבן אוהב. השיר נגמר בכל מיני אפקטים מוזרים, כנראה מלאכת ידו של פריפ. כל מיני אפקטים מנוגנים אחורה ובדיליי הפוך ורגיל. בשורה התחתונה, מדובר בקטע מאוד טוב ומעניין, שמתפתח יפה מאוד, ומזכיר גם את הימים המוקדמים יותר של הלהקה. חבר'ה, תשיגו את זה איך שהוא (כי כבר כמעט ואי אפשר לקנות את זה), כי זה עוד חומר של הלהקה מעולה הזו, וזה חומר טוב מאוד. שבוע טוב ושנה טובה, בן ג'יני.
