NONO, הוד השרון
היי
(קוראת קבועה וביישנית עוד יותר קבועה
אבל הפעם החלטתי לצאת מהארון כיוון שזו מסעדה חדשה שאין עליה בכלל (או כמעט בכלל) ביקורות)
NONO נמצאת במיקום "מוות" של מסעדות- אחת לכמה חודשים נפתחת ונסגרת שם מסעדה (למרות הפוטנציאל הגדול- שכונה מבוססת וקרבה יחסית לאזור היי טק).
כיוון שאנחנו גרים קרוב, החלטנו לנסות.
הזמנו מקום ל20:00 - הכל תיקתק, כשהגענו המאחרת הכניסה והושיבה אותנו ממש מהר.
הזמנו (3 מבוגרים ובת 12) -
"חסות"- סלט חסה מצוין ומרענן. הכיל בנוסף לחסות (פה אציין לזכותם שחתכו את החסות לחתיכות ניתנות לאכילה. לא מבינה את טרנד ה"בואו ניתן ראש חסה שלם עם עלים בגודל דף A4 ושיחתכו לבד") גם מעט עלי רוקט, גרגירי רימון, בוטנים, עגבניות שרי בשני צבעים וצנוניות.
פיצה "מדורה"- מרגריטה בתוספת שום אפוי (יאמי!) ועגבניות שרי. במקור גם פלפלים חריפים אבל כיוון שקהל היעד לא אוכל חריף -ביקשנו שלא ישימו. פיצה נחמדה למדי, או כמו שאמרנו "מה רע בבצק טרי וחם?"
הגבינה הייתה טיעמה ובכמות מספקת והרוטב סטנדרטי (אבל טוב- לא הרגיש תעשייתי).
קנלוני ראגו - המנה החלשה של הארוחה. סטנדרטי למדי. לא רע אבל גם לא ממש טוב.
אוסבקו טלה - המנה המנצחת. התאימה בדיוק לערב חורפי וסוער שכזה. בשר רך רך וירקות שורש מבושלים. מעולה.
לקינוח הזמנו "מוס ג'נדויה ופאדג'". המוס סבל מטעם לוואי קל (אולי של עודף ג'לטין) אבל היה טעים בסך הכל.
לאורך כל הארוחה המלצר (המקסים) שלנו דאג למים קרים, החליף מפיות (קצת באובססיביות), בדק שהכל בסדר...
ביציאה שאלו אותנו לדעתנו ונראה היה שממש מקשיבים
החשבון הסופי 203 ש"ח, אחרי 10% הנחה (תקופת הרצה).
מניחה שנחזור מפאת הקירבה הביתה, חוסר ההיצע בסביבה וגם... כי היה נחמד
לרגישים לרעש- האקוסטיקה במקום לא ממש מצטיינת. שומעים בליל שיחות, אבל לא בצורה ממש מטרידה. יש שיגידו שזה חלק מהקטע ושזה "צעיר" ו"מגניב". יש בזה משהו
היי
(קוראת קבועה וביישנית עוד יותר קבועה
NONO נמצאת במיקום "מוות" של מסעדות- אחת לכמה חודשים נפתחת ונסגרת שם מסעדה (למרות הפוטנציאל הגדול- שכונה מבוססת וקרבה יחסית לאזור היי טק).
כיוון שאנחנו גרים קרוב, החלטנו לנסות.
הזמנו מקום ל20:00 - הכל תיקתק, כשהגענו המאחרת הכניסה והושיבה אותנו ממש מהר.
הזמנו (3 מבוגרים ובת 12) -
"חסות"- סלט חסה מצוין ומרענן. הכיל בנוסף לחסות (פה אציין לזכותם שחתכו את החסות לחתיכות ניתנות לאכילה. לא מבינה את טרנד ה"בואו ניתן ראש חסה שלם עם עלים בגודל דף A4 ושיחתכו לבד") גם מעט עלי רוקט, גרגירי רימון, בוטנים, עגבניות שרי בשני צבעים וצנוניות.
פיצה "מדורה"- מרגריטה בתוספת שום אפוי (יאמי!) ועגבניות שרי. במקור גם פלפלים חריפים אבל כיוון שקהל היעד לא אוכל חריף -ביקשנו שלא ישימו. פיצה נחמדה למדי, או כמו שאמרנו "מה רע בבצק טרי וחם?"
הגבינה הייתה טיעמה ובכמות מספקת והרוטב סטנדרטי (אבל טוב- לא הרגיש תעשייתי).
קנלוני ראגו - המנה החלשה של הארוחה. סטנדרטי למדי. לא רע אבל גם לא ממש טוב.
אוסבקו טלה - המנה המנצחת. התאימה בדיוק לערב חורפי וסוער שכזה. בשר רך רך וירקות שורש מבושלים. מעולה.
לקינוח הזמנו "מוס ג'נדויה ופאדג'". המוס סבל מטעם לוואי קל (אולי של עודף ג'לטין) אבל היה טעים בסך הכל.
לאורך כל הארוחה המלצר (המקסים) שלנו דאג למים קרים, החליף מפיות (קצת באובססיביות), בדק שהכל בסדר...
ביציאה שאלו אותנו לדעתנו ונראה היה שממש מקשיבים
החשבון הסופי 203 ש"ח, אחרי 10% הנחה (תקופת הרצה).
מניחה שנחזור מפאת הקירבה הביתה, חוסר ההיצע בסביבה וגם... כי היה נחמד
לרגישים לרעש- האקוסטיקה במקום לא ממש מצטיינת. שומעים בליל שיחות, אבל לא בצורה ממש מטרידה. יש שיגידו שזה חלק מהקטע ושזה "צעיר" ו"מגניב". יש בזה משהו
