O.K. Computer
מאז הטיול השנתי של כיתה י' עברה כבר כמעט שנה, ואני עדין מחובר לאלבום הזה כמו אל אינפוזיה. אין שבוע שעובר ואני לא שומע אותו, ובזמן האחרון כמעט כל יום. קשה לי להסביר מה האלבום הזה עושה לי. אני לא מוצא משהו יותר מרגש מהשירה הבכיינית של תום יורק, ומהלחנים היפיפהים עם כל העיבודים והשילוב המושלם בין מוזיקה טיפה אלקטרונית לרוק. השירה הדי מופשטת של הסולן, גורמת לי הרבה פעמים לחשוב, ולפעמים המילים נשמעים לי כמו שפה מעולם אחר, אני מדמיין סיפורים שלפעמים מנותקים מהקשרם בשיר. וזה קצת חבל, עם כל הכיף שבזה, אני רוצה קצת להבין על מדובר ברוב האלבום, שאני לא סתם מרגיש תחושת קונספט סביב כל השירים, כמו פס קול לסרט דמיוני בראש שלי. שמתי לב שחלק מהשירים מדברים על שגרת החיים שלנו עם אווירת דיכאון, והרגשה של אפסות. האם אני צודק? אני שואל את כל זה, בגלל שלא ראיתי ניתוחים של האלבום במאמרים.
מאז הטיול השנתי של כיתה י' עברה כבר כמעט שנה, ואני עדין מחובר לאלבום הזה כמו אל אינפוזיה. אין שבוע שעובר ואני לא שומע אותו, ובזמן האחרון כמעט כל יום. קשה לי להסביר מה האלבום הזה עושה לי. אני לא מוצא משהו יותר מרגש מהשירה הבכיינית של תום יורק, ומהלחנים היפיפהים עם כל העיבודים והשילוב המושלם בין מוזיקה טיפה אלקטרונית לרוק. השירה הדי מופשטת של הסולן, גורמת לי הרבה פעמים לחשוב, ולפעמים המילים נשמעים לי כמו שפה מעולם אחר, אני מדמיין סיפורים שלפעמים מנותקים מהקשרם בשיר. וזה קצת חבל, עם כל הכיף שבזה, אני רוצה קצת להבין על מדובר ברוב האלבום, שאני לא סתם מרגיש תחושת קונספט סביב כל השירים, כמו פס קול לסרט דמיוני בראש שלי. שמתי לב שחלק מהשירים מדברים על שגרת החיים שלנו עם אווירת דיכאון, והרגשה של אפסות. האם אני צודק? אני שואל את כל זה, בגלל שלא ראיתי ניתוחים של האלבום במאמרים.
