OBC - אהבה מתחדשת

[crazy diamond 84]

OBC - אהבה מתחדשת

האזנתי עכשיו, כן בשעות אלה, לא פעם ולא עשר. התאהבתי בו מחדש אחרי שזנחתי אותו לטובת Relics! קוראים לו Obscured By Clouds / 1972 כמובן והוא האלבום הכי אנדרייטד של הפלויד לצד MORE הנפלא. "מטושטש בעניים" הוא פסקול לסרט "העמק" / בארבט שרודר. שאותו לא יצא לי לראות. הוא החלטה טובה לדעתי של הפלוידים לעבוד על פס קול לסרט אחרי הצלחתם בקודם. בעקבות ההחלטה, הם טסים לצרפת ומקליטים אלבום תוך שבוע ימים. מדהים לאור התוצאות! האמת היא שאני לא יודע לתאר את ההרגשה הפנימית אחרי דברים טובים אבל אנסה בכל זאת: האלבום נשמע פשוט, קצבו האיטי, הרוגע הוא המשך ישיר אולי ל-MEDDLE. פלוידי מתמיד עם הרבה שירים אינסטרומנטאלים (4) יחסית לשאר אלבומי הפלויד, שירה ולחן מקסימים של גילמור, מילים כפנינים של ווטרז (במיוחד שיר 5). והוא בא אחד אחרי MEDDLE ולפני DSOTM ז"א בתקופה מצויינת שלהם, בגלגול השני אם תרצו. אבל משום מה הוא לא מוערך בכלל, ולא רק אצלנו בפורום (אין עליו מאמר שזה כבר מצער). אבל עדיין, משמיעה שלישית ורביעית מרגישים שמשהו חסר, אתה לא מספיק ליהנות מהשיר והופ הנה הוא בורח לך, הבעיה נמצאת גם ב-MORE. ברור שהבעיה היא בגלל ששניהם הם פסי קול בעיקרון, ובדרך כלל שירים כאלה הם קצרים של עד 10 דקות. העטיפה נראת פסיכולדית מטושטשת כהוגן שמכניסה אותך לערפל של הדיסק. האלבום מתחיל עם שיר שנושא את שם האלבום קטע אינסטרו' חזק ובכלל גם שאר השירים האנסטרו' יפים ונחמדים לאוזן שמשרים אווירה נוחה של קסם כשהוא מרשה לעצמו לדגדג במקצת את MEDDLE. מה שאהבתי הכי הרבה היה Wots...Uh The Deal המרגש, עם מילים סוחפות וגיטרה אקוסטית רכה וקלידים מדהימים (רייט עצום!) שירה צוננת וחמה ומוסיקה חללית. כל כך נוגע ללב ורך ... קיליר אינסטינקט. השיר, לדעתי, מדבר על געגועים לבית חם אחרי מסע ארוך. תשוקה וגעגועים לאהובה שמחכה שם הרבה זמן... (בא לי לבכות! תשמעו את השיר תבינו למה!) So let me in from the cold Turn my lead into gold Cause there's chill wind blowing in my soul And I think I'm growing old --- Fire bright by candlelight And her by my side And if she prefers we will never stir again מבטיח לאהובתו שהוא לא הולך לעזוב אותה כל כך מהר. (אמרתי לכם אני לא יודע להביע רגשות). Mudmen - איזה יופי! מרשים, סוחף, הורג, מתוק, ממכר! (לא אני לא מדבר על ביצות הפתעה קינדר). יש מתחרה ל-Marooned. אין ספק בכלל! לא מוכר בתור שם שיר! אבל כששומעים אותו מרגישים בתוך ה-"הצד האפל", כל כך מזכיר אותו. אככככ אני שוב מאוהב. אוי רייט אתה פשוט גאון. יצירת גאונית! איפה היה האלבום הזה?! איפה נפל?! באיזה כיסאות?! למה נשכח?! בהחלט שווה לתואר המכובד: הצליל הדרוש אחרי שמיעה ממשוכת של "הצד האפל של הירח". עוד לא דיברנו על: Childhood's End ו-Absolutely Curtains. פשוט תענוג. ממליץ לשמוע את OBC בטיולים על חוף הים ובטבע או סתם לשבת בבית לשים אותו במערכת סטריאו (או במחשב מה שתרצו) ופשוט להירגע ולהנות מהמוסיקה הנהדרת. שווה מאמר כי הוא אלבום ענק, ושווה ניתוח כי המילים הם מילי ווטרז, ושווה דיון כי הוא בהחלט ראוי לשמיעה, ושווה שמיעה כי הוא נשמע מצויין. ושווה את הלב שלי כי הוא שילוב בין MEDDLE ל-"צד האפל". מה אפשר לדרוש יותר?! האזנה ערבה! ובוקר טוב עולם! קרייזי

 

[wish i was here]

הוא באמת נחשב לאחד האלבומים

הכי פחות מוערכים של פ"פ,ואני באמת לא מבין למה,לדעתי הדביז'ן בל הוא אלבום פחות טוב,למרות שהוא מוערך יותר ממנו

 

[טיבריום]

הרבה משתלחים בפינק פלויד-נטול-ווטרס

ואני חושב שלא בצדק, אני חייב לציין שכששמעתי את את מומנטרי' ודביז'ן בל ממש הופתעתי לטובה. למרות שאני עדיין חושב שווטרס הוא הלב של הלהקה והיצירות הטובות ביותר לטעמי נזקפות לזכותו.

 

[crazy diamond 84]

אני רואה שאתם

נורא אוהבים את האלבום/הכתבה! יפה יפה

 

[holo]

אני כבר הרבה מאוד זמן

מעוניין באלבום הזה, הוא מסקרן אותי ואני מת כבר לשמוע אותו כי מכיר משם איזה שיר או שניים, וכרגע הוספת לי סיבה גדולה (אולי) לקנות אותו (אני חוסך כסף אז אני לא יכול ממש לבזבז). אחלה ביקורת. אם אפשר אז להרחיב עוד קצת על כל שיר, כי התחלת טוב ואני רוצה מאוד לשמוע עוד על האלבום השכיח הזה.

 

[melancholy man]

קצת קשה לי לכתוב ביומיים האחרונים

אז אני רק אגיד שמדובר באלבום מעניין מתקופה מאוד יפה של הלהקה בעיניי, ושכתבת יפה מאוד, אני מקווה שאצליח לכתוב משהו ארוך יותר יותר מאוחר.

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת

ואכן זה אלבום מצויין. הסיבה מדוע הוא נזנח היא פשוטה: הוא הוקלט באמצע החזרות על DSOTM וההצלחה הענקית של האלבום ההוא האפילה עליו, מה גם שזה היה "בסך הכל" פס קול, שנכתב תוך שבוע. כמו שקרייזי כתב, זה אלבום שמשרה אווירה חלומית, הזויה כזו. זה נכון גם ל-More, אבל שם עשתה הלהקה נסיונות גם להתאים את המוסיקה לעלילה (למשל Spanish piece). כאן רואים את המסע שעשתה הלהקה מאז More - השירים כאן הם הרבה יותר 'שלמים' וחזקים. עבודת הגיטרה של גילמור מעולה, אולי הטובה שעשה בתקופה הזו עם הפלויד. במקביל לגיבוש המוסיקלי של הלהקה, רואים גם את תחילת העיסוק שלהם בתימות "בוגרות", עיסוק שהורחב ב-DSOTM. כך ב-Childhood's End של גילמור, הדן בקץ הילדות והמעבר לבגרות, וכן Free Four של ווטרס, העוסק במוות. זהו גם אלבום יותר "רוקיסטי", הן מ-Meddle והן מ-DSOTM, ובמידה מסויימת מתחבר עם ANimals (אולי במובן הדומיננטיות של הגיטרה של גילמור?). מה דעתכם? במסגרת פרוייקט השירים של הפורום כמעט ולא היה דיון על האלבום, שכן מעט הכירו אותו אז. אני חושבת שהיום יש יותר אנשים כאן שמכירים אותו, אז מדוע שלא נעבור על כל השירים לפי הסדר, ואז נוכל לעדכן את המאמר על האלבום? הנה הקישור לדיון.

 

[wish i was here]

חחחח

אםילו השם של האלבום מרמז על הזנחתו בגלל ענקים ממנו כמו וויש יו וור היר הדארק סייד וכו'....הפלויד הם מגדי עתידות?

 

[crazy diamond 84]

מטושטש מהצד האפל

האלבום המדובר לוקח איתו משני האלבומים שעושים עליו סנדוויץ'. נתחיל השיר Childhood’s End דומה מאוד לשיר TIME של הדרק סייד מבחינת המבנה של השיר, שניהם מתחילים באטיות ובשקט ומחילים לבנות את עצמם לאט לאט דרך הקלידים ואחרי זה בתופים שמדמים מאוד את תיקתוקי השעון של טיים. ועם כניסת הגיטרה והשירה של גילמור אז מבחינים בדמיון בין שני השירים בלחן המקסים. זהו גם אחד השירים הטובים באלבום גם מבחינת המילים שמדברים על שאיפות גדולות, פחד משינוי (מטומי!) ובסוף מחשבות על מוות. You shout in your sleep. Perhaps the price is just too steep. Is your conscience at rest if once put to the test? You awake with a start to just the beating of your heart. Just one man beneath the sky, Just two ears, just two eyes. חלומות גדולים לחיים חדשים, הפחד בליזום ולשנות דברים בגלל השוני הרב בשני העולמות. את פחדיו הוא ממחיש לנו ע"י שאלות אישיות, האם הוא ירגיש בנוח עם מה שהוא הולך לעשות הלאה (מזכירות את השאלות ב-IF), ומתשכנע לבסוף שהוא יכול לנסות כמו כל אלה שניסו לפניו, בגלל שבסך הכל הם בני אדם. You set sail across the sea of long past thoughts and memories. Childhood's end, Your fantasies merge with harsh realities. And then as the sail is hoist, You find your eyes are growing moist. All the fears never voiced say you have to make your final choice. מדמה את המחשבות על העבר שלו לשייט בים, ואומר שימי הילדות תמו ונגמרו ומתחילים החיים החדשים (מזכיר בהרבה את The Thin Ice, את הדברים שאביו העביר לו כשהיה קטן). ומתחיל לגלות שהדברים אינם כפי שחלם וחשב, האמת היא אחרת. הוא צריך לקבל החלטות ולהיות אחראי למעשיו, לחשוב יותר על העתיד. Who are you and who am I to say we know the reason why? Some are born; Some men die beneath one infinite sky. There'll be war, there'll be peace. But everything one day will cease. All the iron turned to rust; All the proud men turned to dust. And so all things, time will mend. So this song will end. כדי לגלות את האמת על החיים, תוהה בשאלות ששוב מזכירות שיר אחר והפעם Echoes - And I am you and what I see is me וכנראה משם הוא מקבל את התשובה שהוא צריך, לפי ווטרס, שגורל (?) על בני האדם הוא אותו הדבר, מאז הלידה ועד למוות הבטוח, לא חשוב מה המעמד שלך, לא חשוב מה עשית, בסוף תמות ותחזור להיות עפר איך שבאת. ועל הפצעים בדרך לסוף רק הזמן יכול לרפא. עוד איזכור מ- Time. The time is gone the song is over, thought I'd something more to say - הפחד של ווטרס מלהגיע למצב של סיד בארט. ומ-Us and Them על ניצול הזמן היקר הזה: שכולנו בסך הכל בני אדם אז למה לבזבז את הזמן שלנו במלחמות מיותרות. הבעיה שלא קישרתי אותו לחיים של ווטרס!!! לקשר, אולי, עם סיד או לחייו האישיים. זה הניתוח שלי של לשיר הנהדר הזה!