OCD שלא ניתן להסביר
OCD שלא ניתן להסביר
ה-OCD שלי החל בגיל 10-11, אני זוכר את המחשבה הראשונה, אני זוכר את החרדה הראשונה, אני זוכר את הרגע שכל חיי קיבלו תפנית, החרדות התערמו, אני נהייתי סגור יותר ויותר ונמנעתי מכל התמודדות שהיא.
בהתחלה זה החל ממחשבות חודרניות של גילוי עריות, רגישות יתר לקללות, וטקסים מסוימים.
מאז ומתמיד ה-OCD שלט בחיי. אני מרגיש כמו בבועה שלא יכול לגעת בכלום בגלל ה-OCD. בבית ספר חשבו שזו הפרעת קשב וריכוז. אני עד היום לא יכול לבטא את כישוריי- לא מצליח לקרוא, לא מצליח לכתוב, לא מצליח ללמוד אפילו תפריט של מסעדה.
בגיל 14 שהתחלתי לאונן, התחלתי לפתח פוביה ואובססיה מזרע. כשיורד חושך אני נכנס לחרדות שהדברים שלי נאבדים או מחוללים. אני לא יכול לקיים יחסי מין- בגלל שאוטומטית החדר, הבגדים, החפצים- מקבלים הילה של גועל.
בגיל 19 התחלתי פגישות עם פסיכולוג במשך שנתיים וחצי. ה-OCD ירד בעוצמתו אולי ל-75 אחוז, אך עדיין דבברים היו ונשארו.
מאז הפסיכולוג אני ללא טיפול, ב-2010 אובחנתי רשמתי כהפרעת אישיות גבולית ו-OCD. אני לא מצליח להסביר לאנשי מקצוע את ה-OCD שלי, והם שמים דגש על הבורדרליין, בעוד מה שיותר מפריע לי זה ה-OCD.
הם כרגע נותנים לי לבחור בין טיפול DBT לבין טיפול CBT.
מי שאחראי על הטיפול ה-CBT הוא אח מוסמך בכלל, איזה מאין זלזלול זה? אח לדעתי הוא לא מספיק מקצועי וסמכותי כדי לעסוק ולטפל באנשים במצבים רגישים שכאלה.
יותר מכך, כדי לשמור על יציבות ועל טוב, אני נאלץ להמנע מקיום של יחסי מין או אוננות, מה שמקשה על חיי מאוד, אך כל פעם שאני מאונן או מקיים יחסי מין, אני נאלץ לעבור דירה, להחליף בגדים, ונכנס לחרדות ודכאון קשים.
אני מרגיש שבטיפולים האלה הם שטחיים ואין בהם עומק.
הרופא משפחה שלי הביא לי מספר של מטפלת שעובדת בגישת לאקן שזה המשך של הפסיכואנליזה, אני יודע שמחקרים אמפיריים לא תומכים בגישות אלו וטוענים שהם מיושנות ולא אפקטיביות, אבל אני דווקא יותר מתחבר לזה.
מה אפשר לעשות???
אני כבר ממש חסר אונים
OCD שלא ניתן להסביר
ה-OCD שלי החל בגיל 10-11, אני זוכר את המחשבה הראשונה, אני זוכר את החרדה הראשונה, אני זוכר את הרגע שכל חיי קיבלו תפנית, החרדות התערמו, אני נהייתי סגור יותר ויותר ונמנעתי מכל התמודדות שהיא.
בהתחלה זה החל ממחשבות חודרניות של גילוי עריות, רגישות יתר לקללות, וטקסים מסוימים.
מאז ומתמיד ה-OCD שלט בחיי. אני מרגיש כמו בבועה שלא יכול לגעת בכלום בגלל ה-OCD. בבית ספר חשבו שזו הפרעת קשב וריכוז. אני עד היום לא יכול לבטא את כישוריי- לא מצליח לקרוא, לא מצליח לכתוב, לא מצליח ללמוד אפילו תפריט של מסעדה.
בגיל 14 שהתחלתי לאונן, התחלתי לפתח פוביה ואובססיה מזרע. כשיורד חושך אני נכנס לחרדות שהדברים שלי נאבדים או מחוללים. אני לא יכול לקיים יחסי מין- בגלל שאוטומטית החדר, הבגדים, החפצים- מקבלים הילה של גועל.
בגיל 19 התחלתי פגישות עם פסיכולוג במשך שנתיים וחצי. ה-OCD ירד בעוצמתו אולי ל-75 אחוז, אך עדיין דבברים היו ונשארו.
מאז הפסיכולוג אני ללא טיפול, ב-2010 אובחנתי רשמתי כהפרעת אישיות גבולית ו-OCD. אני לא מצליח להסביר לאנשי מקצוע את ה-OCD שלי, והם שמים דגש על הבורדרליין, בעוד מה שיותר מפריע לי זה ה-OCD.
הם כרגע נותנים לי לבחור בין טיפול DBT לבין טיפול CBT.
מי שאחראי על הטיפול ה-CBT הוא אח מוסמך בכלל, איזה מאין זלזלול זה? אח לדעתי הוא לא מספיק מקצועי וסמכותי כדי לעסוק ולטפל באנשים במצבים רגישים שכאלה.
יותר מכך, כדי לשמור על יציבות ועל טוב, אני נאלץ להמנע מקיום של יחסי מין או אוננות, מה שמקשה על חיי מאוד, אך כל פעם שאני מאונן או מקיים יחסי מין, אני נאלץ לעבור דירה, להחליף בגדים, ונכנס לחרדות ודכאון קשים.
אני מרגיש שבטיפולים האלה הם שטחיים ואין בהם עומק.
הרופא משפחה שלי הביא לי מספר של מטפלת שעובדת בגישת לאקן שזה המשך של הפסיכואנליזה, אני יודע שמחקרים אמפיריים לא תומכים בגישות אלו וטוענים שהם מיושנות ולא אפקטיביות, אבל אני דווקא יותר מתחבר לזה.
מה אפשר לעשות???
אני כבר ממש חסר אונים
