בוודאי ששוק צפון מת. רמת החייל היא פשוט דוגמא קיצונית לכך שמתחמי תעסוקה בלעדיים, גם אם הם של הייטק, הם כשלון תכנוני. מדובר על איזור מנותק מהעיר, ליד שכונות מגורים פרבריות ודלילות שאין שום סיבה להגיע אליו אלא אם אתה עובד בו, או לכל היותר לטיפול באסותא. למיטב ידיעתי הזאפה כבר מזמן נסגר וזה צמצם עוד יותר את הסיבות להגיע לאיזור. אני לא יודע מה קורה שם עכשיו אבל כשעבדתי שם לפני שנים הייתה תנועה ערה של הולכי רגל בשעות הבוקר והצהריים אבל בכל שאר שעות היום המתחם היה די מת ומאוד הגיוני שתנועה כזאת לא יכולה להחזיק שוק אוכל ובטח לא שוק איכרים. תחנת מטרו הייתה יכולה לעזור (הנגישות של האיזור מזעזעת - גם ברכב מאוד לא נוח להגיע לשם) אבל היא לא הייתה משנה מהיסוד את הבעיות של האיזור.
זאת בניגוד לאיזור המשרדים של רחוב הארבעה (ואני אוסיף, כל המע״ר המתהווה לאורך האיילון) שמדברים עליו בכתבה, שם יש גם איזורי מגורים צפופים, עוגני בילוי שמושכים אנשים מבחוץ ונגישות תחבורתית. אבל גם איזורים כאלה הם נדירים, ולא סביב כל תחנת מטרו יתפתח דבר כזה. אני לא חושב שהמטרה של המתחמים שמתוכנים סביב תחנות המטרו היא שהם ימשכו מאסות של אנשים מבחוץ אלא שהם ישמשו את התושבים והעובדים במקום עם איזון של מגורים מול מסחר ותעסוקה, ואולי יאפשרו מעט תנועת גומלין בין המתחמים השונים.
בפרברים שאני מכיר (וההיכרות שלי אינה כתייר אלא כתושב עם קשרי חברה ומשפחה) התפקיד העיקרי של תחנות הרכבת הוא לחבר למרכז העיר או למרכזים המשניים.
ישנם מקומות מסויימים בהם תחנת הרכבת נמצאת ממש במרכז השכונה או העיירה (בלונדון קשה להבחין בין שתי ההגדרות משום שעיירות לווין רבות הפכו מזמן לשכונות של העיר) ואז הן נמצאות על רחוב הקניות הראשי, יש סביבן פיתוח מסחרי ניכר, בפרברים שהיו חדשים בשנות ה 30 הרחובות הראשיים מובילים לצומת של התחנה ולכן המסחר שם הכי מפותח לאזור. במקרים רבים אלו האזורים שהיו הרחוב הראשי גם לפני הרכבת.
במקומות אחרים פשוט יש לך תחנה בסוף הרחוב או ברחוב צדדי שיתכן שיהיו לידה קיוסק ומספר חנויות ספורות, ויתכן שלא יהיה מסחר כלשהו, או קיוסק קטן בתוך תחנת הרכבת עצמה. התחנה אינה מוקד בפני עצמו אלא מקום שממנו נוסעים העירה או למקומות אחרים.
הכל תלוי במיקום ובתנאים של אזור התחנה.
בתוכניות המטרו בארץ יש גם מיקומים מוצלחים של תחנות במרכזי הערים וגם החלטות אומללות למקם אותן בשוליהן ולפצות על כך בהקמת "מתחמים". הניסיון הרכבתי העגום של מדינת ישראל הוא הקמת תחנות רכבת ארצית מרוחקות ומנותקות המחייבות תחבורה משלימה, ישנה האשמה נפוצה שאלו תחנות רכבת לבעלי רכב. המודל הזה שונה מהמודל שאני מכיר מאירופה (לא רק באנגליה אלא גם ממקומות שביקרתי בהם כתייר ולא שהיתי במרכז העיר) שבהם תחנות הרכבת הן בלב השכונות וברות הליכה. כאשר אני אומר שיש מעמד של העדפה מסילתית שאינו נוסע באוטובוסים- זה בגלל שישנה מערכת המאפשרת להגיע לתחנות ברגל תוך 5-10 דקות הליכה ללא צורך בתח"צ משלים. כאשר הרכבת התחתית או הפרברית באה כל 2 עד 5 דקות יש אפקט שההליכה לתחנה ארוכה יותר מההמתנה בתחנה ואנשים מוכנים ללכת.
הדוגמה הספציפית שאני מכיר לנושא ה"מתחמים" היא רעננה מערב. במודל שאני מכיר מבריטניה ומערב אירופה היו ממקמים את תחנת המטרו בצומת אחוזה וירושלים, כולל מערכת מעברים תת קרקעיים שהיו מאפשרים גישת הולכי רגל מצד לצד בצומת ההומה הזו. על פי רוב - הכניסה למטרו היתה מתוך המעברים עצמם. במודל הספציפי של בריטניה יתכן שהיתה שם כיכר רב נתיבית במקום צומת ואפילו שטח ירוק כלשהו בלב הכיכר. המיקום היה נותן לתחנה עורף יישובי בר הליכה ברדיוס של כקילומטר עד קילומטר וחצי של שכונות קיימות מדרום, ממזרח ומצפון לתחנה, ממשה דיין ועד וויצמן. הפיתוח של אזור דרך הפארק היה מוסיף לאזור הכיסוי של התחנה, אבל לא הופך לדבר החשוב ביותר לתחנה כפי שהוא בתוכניות הרשמיות.
בתוכניות הרשמיות העיפו את תחנת המטרו לאזור תחנת הרכבת רעננה מערב, תחנה שאני מכיר היטב כבר 5 שנים. לפי המצב הנוראי של המדרכות ממנה - אני אחד האנשים הנדירים שאשכרה הלך ממנה ואליה (פגשתי אנשים בקניון לב הפארק ולא התחשק לי ללכת חצי קילומטר במצטבר לתחנות האוטובוס כדי להמתין לנסיעה בת תחנה אחת*). ההחלטה האומללה למקם שם תחנת מטרו בחניון המנותק משדרות ירושלים (יש שביל הליכה של 100 מטרים מהחניון לרחוב הראשי) מנתקת את תחנת המטרו ממרבית העורף היישובי הפוטנציאלי שלה ברעננה (לצפון הרצליה מתוכננת תחנה בבריגדה) לטובת התבססות בעיקר על "מתחם" בין דרך הפארק לכביש 531.
* מדדתי. המרחק המצטבר מתחנת האוטובוס של רעננה מערב בכיוון הרצליה לתחנות האוטובוס של קווים 29,39 וכו על שדרות ירושלים וזו של אחוזה מול בית לוינשטיין לקניון מול הפארק הוא 400 מטר. זהו גם המרחק להליכה ישירה ברגל בין אותה הנקודה לקניון וספציפית לארומה. זו תעודת עניות לתיכנון שהמרחק להליכה זהה למרחק הנחוץ להגיע לתחנות האוטובוס ומהן. חסרונה של תחנה מול הקניון בשדרות ירושלים די מורגש. אם מרחק ההליכה זהה, אך אין בו 8 מעברי חצייה מרומזרים והמתנה לאוטובוס- עדיף ללכת מאשר להסתמך על תחבורת החלם. בדקתי ויש אמנם קו 3 מתחנת רעננה מערב כל חצי שעה וקו 54 כל מתי שבא לו (לא הבנתי את החוקיות שבלו"ז, הפרשים של 40, 45, מדי פעם 10 דקות באופן נדיר) אבל בזמני המתנה כאלו עדיף ללכת 5-10 דקות.
mobile.mako.co.il