מסכימה עם הקטע שלא צריך
להתנגהג כמו מפגרים כדי לקבל הקלות. אבל הקטע הוא לא לאתגר את עצמך. העיקרון של ההקלות זה כדי שתיהיי באותה הרמה עם מישהו בלי קשיים למידה \ הפרעות קשב וכו' וכו'. זה לא נחשב צ'ופר. ברגע שאת משתמשת בהקלות את מצליחה להגיע לאותה הרמה של ילדים בלי בעיות כאלו ואחרות. זה בידיוק כמו משקפיים. בן אדם עם משקפיים צריך את המשקפיים בשביל לראות יותר טוב, כמו אנשים שאין להם בעיות ראיה, וככה אין שום הבדלי ראיה בין בן אדם עם בעיות ראיה לבן אדם שאין לו בעיות ראיה. נניח ויעשו מבחן ראיה למישהו שזקוק למשקפיים, אך לא משתמש בהם בין ולמישהו שאינו זקוק למשקפיים, מי את חושבת יקבל תוצאה טובה יותר? כמובן שהאדם שאין לו בעיות ראיה ולא משתמש בהם. המשקפיים זה לא צ'ופר. כך גם במבחנים בבית הספר, באוניברסיטה, מבחנים פסיכוטניים וכו'. את לא צריכה להתייחס אל זה כצ'ופר, אם קיבלת את זה את צריכה את זה. אני שנים לא השתמשתי בהקלות שלי והרגשתי שאני לא ממצה את עצמי. לא הספקתי לסיים מבחנים, קיבלתי ציונים על הפאנים, כל שנה היו רושמים לי "את חכמה מאוד, אך לא ממצה את היכולות שלה". ואז התחלתי לקחת את הרטלין, ולהשתמש בהערכת זמן שקיבלתי, ובאמת ההשיגים שלי השתפרו.