ok, אז בואו נפתח את זה לדיון

[מיקי וזהו]

ok, אז בואו נפתח את זה לדיון

הרבה אנשים מדברים על ההתמסחרות של גאנז ואני אומר בואו נדבר על זה. אני עוד לא מביע את דעתי, רק מציג שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה היא שגאנז, חיות הרוק נ'רול הרעות של שנות ה-80 הבינו שככה הם לא יגיעו רחוק ובשביל למכור במיליונים חייבים לכתוב כמה בלדות רוק ושירי רוק לא קשורים לכלום עם גיבובי סולמות בתור סולואים קליטים ונדבקים שפשוט אי-אפשר להישאר אדיש לידם. אפשרות שנייה היא שהם התבגרו קצת, התחילו לעבור תהליכי התפתחות לכיוונים אחרים ממה שהיה בגיל 21 וככה נוצרו שירים גאוניים כמו Estranged (שאני לא רואה אותם כותבים או מלחינים שיר כזה 5-10 שנים קודם לכן) ושירי מחאה כמו civil war שכבר דיברנו עליו. אתם רואים את אקסל של שנות ה-80 עם השיער המנופח בקליפ הראשון של welcome to the jungle שר שיר מחאה?? ניסיתי לא להביע דעה, אבל נראה לי שיצא שקוף שאני מאנשי הגישה השנייה. נכון, אח"כ בא TSI, אלבום קאוורים שגם אליו יש שתי דרכים להתייחס: אפשר להסתכל על זה בתור נסיון למכור תקליטים בלי לעבוד (לכתוב, להלחין) וזה האמא של ההתמסחרות אבל מצד שני, כל מי שניגן פעם בצורה חצי רצינית יודע שאין חלום גדול יותר מלנגן שירים של גדולים ממך. אני אישית, לא הייתה לי הופעה אחת שבה לא ניגנתי את knocing בגירסא של גאנז פלוס-מינוס ועדיין לא ויתרתי על החלום לנגן בלייב את shine on של פינק פלויד. בקטע של הספאגטי אני באמת לא החלטתי עדיין מה אני חושב עליו מבחינת התסחרות כן או לא, מה שכן בסה"כ אני די אוהב את האלבום הזה. הרבה אחרי הקודמים של גאנז אבל הרבה לפני אלבומים אחרים בשוק. טוב, זה היה ארוך. מקווה שהייתה סבלנות. תורכם.

 

[atpaddict]

לצערי

אני חושב שאף על כל הגאונות, הבסיס של כל העניין הוא כלכלי. קח מה שאתה רוצה, ונסה לשכוח שכל מה שעניין אותם זה באיזה וריד עוד אפשר להכניס כימיקלים. מצטער על הכפירה, אבל מי שעושה את האגדה זה אנחנו, לא הם. הם רק תרמו את הכשרון.

 

[SomebodyElse]

לא הבנתי מה ניסית לומר..

הרי ההתפתחות וההתבגרות שדיברת עליהם היו בלי ספק מנת חלקו של אקסל בלבד - סלאש והחבר'ה לא רצו את נובמבר ריין או את אסטריינג'ד, שני השירים נראו עבורם מוזרים ולא קשורים ולא הסגנון של גאנז, ורק אחרי זה הם הבינו [או טענו שהבינו] את הגדולה שלהם. מצד שני, בכל מה שקשור לאקסל - אומרים שנובמבר ריין היה גמור, או קרוב ללהיות גמור, עוד לפני אפטיט ופשוט הלהקה בחרה לא להכניס אותו [מצד שני גם אומרים שאקסל פשוט התחיל לכתוב אותו בתחילת שנות ה80 והחליט שהוא מרוצה ממנו רק לקראת האילוז'נס, מה שאומר שיש תקדים לסחבת של הדמוקרטיה הסינית]. בכל מקרה, עוד אחת מהבלדות הגדולות שלהם, דונט קריי, גם כן הייתה מוכנה בסביבות 86', כלומר זה לא שירים שלקח להם זמן כלהקה להיות מסוגלים לכתוב אותם - אולי אם כבר הם פשוט רצו לבסס את המעמד שלהם כלהקת רוק לפני שהם פותחים את הדלת לבלדות. או אולי בימי פרו-אפטיט אקסל עדיין לא היה השליט הדיקטטורי של גאנז והוא עדיין הקשיב למה שהיה לשאר החברים בלהקה לומר על בחירת השירים [ובכל מקרה, אל תשכח שאקסל תמיד היה פסנתרן, עוד לפני שהוא היה זמר ופרונטמן, כלומר בטח לא הייתה לו בעיה לכתוב שירים לפסנתר]. ולגבי הקאברים - הרי הם תמיד היו בעניין של קאברים. בהופעות הכי הכי ראשונות שלהם, עוד לפני אפטיט, הם כבר היו מבצעים את whole lotta rosie ואת jumpin jack flash. זה אחד הדברים היפים בהם, הם אף פעם לא פחדו לקחת שיר של כל להקה שהיא ולעשות לו גרסה משלהם. על הספגטי הם דיברו עוד בימי איזי, זה לא היה משהו חדש שהם החליטו לעשות. בשיא ההצלחה שלהם עם האילוז'נס הם התכוונו לעשות אלבום גרסאות קאבר לשירי פאנק ישנים. ואם מסתכלים בהיסטוריה שלהם כלהקה רואים שהיא שזורה בגרסאות כיסוי לכל כך הרבה שירים של כל כך הרבה להקות [מה עם לייז, שחצי ממנו זה קאברים?]... קיצר, חפרתי המון, ואם נסכם במשפט אחד - לא חושבת שהם התמסחרו [זה כמובן בהנחה שלא מזכירים את הקליפים, כי על הקליפים אפשר לפתח דיון נוסף שלם

].

 

[מושמוש 15]

../images/Emo45.gif

 

[Beautiful Scar]

לא הם לא התמסחרו.. ../images/Emo199.gif

לפי דעתי, יש להם מוזיקה מעולה! הם כן הגיעו רחוק, היה להם את הכל בשביל הצלחה, אז למה שיחשבו אחרת?

 

[l u d]

הם לא התמסחרו

כשאתה ממוסחר, אתה חושב רק על הדרך להשיג יותר כסף, והם לא היו כאלה (חוץ מהימים שאקסל הפך לרודן אידיוטי והחתים אותם על השם של הלהקה).

 

[פלישיה מורטין]

אמממ

דבר ראשון welcome to the jungle הוא אבא של שירי המחאה,כנגד הסגנון החיים המהיר של לוס אנג'לס ואממ אני לא חושבת שלהצליח בגדול זה להתמסחר כאילו אהבו ועדיין אוהבים אותם בזכות המוזיקה שלהם זה היה בחירה שלהם (או של אקסל) לאיזה כיוון הם פונים,אי אפשר לעשות את אותו דבר כל הזמן,והבלדות התחילו כבר בימי אפטייט אם סוויט צ'ילד נראה לי,לאילוזזנס יש את אותו אופי של אקסל ,מתפרס על כל המקום ,עוצר נשימה וכל שיר שונה ממשנהו.

 

[atpaddict]

שיר מחאה קומוניסטי משהו, לא ?

אתם בטוחים שלאקסל אין סבתא רוסיה ?

 

[פלישיה מורטין]

אם כן

זה מסביר את היופי האירופאי שהיה לו...

 

[atpaddict]

כן, אפילו אני הייתי עושה אותו

 

[Lady in red2]

חבל שהיה וכבר אין כל כך ../images/Emo4.gif

 

[Cloudy Now]

המ.

יש להקות הרבה יותר ממוסחרות...למשל, מטאליקה? אני מאמינה שגאונים כמותם הבינו לאן הכל הולך, ובגלל זה הם התפרקו.

 

[EmptyWolf]

../images/Emo176.gif

אפילו אם הם התמחסרו, lets face it, they rock. לא כמו מטאליקה, שהוציאו אלבום זוועה. אם לא אלבומיםP:

 

[EmptyWolf]

התמסחרו* ../images/Emo3.gif

 

[boazgilad]

אוקיי

בנוגע לאלבום קוורים זה לא קשור למסחור, זה תלוי בזמן יכול להיות שהם ניתקעו ולא הצליחו ליצור והרגישו שהם צריכים להוציא משהו, אפילו בוב דילן הוציא אלבום קוורים שזה האלבום הראשון שלו. כשאנשים מדברים על המסחור הם לא מדברים על הבלדות הם מדברים על הקליפים ועלכל החולצות והפוסטרים וכו' גאנז היתמסחרו עוד בסוף שנות ה-80, ובנוגע לשירי מחאה, גאנז מוחאים נגד הרבה דברים, וCIVIL WAR זה עוד מחאה, זה שזה הצליח כל כך זה כבר משהו אחר, יש הרבה אומנים שכותבים שירי מחאה רק כדי להגיד את מה שהם חושבים לא חושב שהם עשו את השיר הזה בשביל להשיג עוד דולר או עוד מליון דולר, ואם כן אז זה ממש פטתי(ככה כותבים?).

 

[Earnest Worthing]

אומנם קורא סמוי,

אבל אני חייב להגיד שwelcome to the jungle הוא בהחלט שיר מחאה, ואחד הטובים שהם.

 

[Cloudy Now]

למה סמוי? ../images/Emo3.gif

 

[מושמוש 15]

גם welcome to the jungle

זה מעין שיר מחאה. רק בגלל שהשיער של אקסל פרוע, והוא משתולל וקופץ על הבמה לא אומר שאין לזה מסר מסוים. יש הבדל בין התפתחות להתמסחרות, אני לא חושבת שהם התמסחרו בשלב שהתחילו לכתוב בלדות או שירי מחאה. להקה טובה כל הזמן מוצאת את עצמה ומבטאת את המוזיקה שלה בסגנונות אחרים, אבל עדיין שומרת על הייחוד שלה. זה טבעי לא להתקבע על סגנון מסוים, במיוחד אם אתה מתבגר.

 

[מיקי וזהו]

שיר מחאה?

לא כל שיר שיש בו מסר על כמה רע הוא שיר מחאה. לדעתי שיר מחאה הוא שיר עם איזושהי ביקורת עוקצנית ואני לא ממש רואה את זה בwelcome to the jungle. זה שיר שמדבר על זה שהחיים הם מלחמת קיום אינסופית מנקודת מבט מאוד אגואיסטית. שיר מחאה לדעתי זה משהו שבא מנקודת מוצא הרבה יותר אמפטית שאין בjungle. רק דעתי.

 

[מושמוש 15]

כל השיר עצמו הוא עוקצני

הוא מדבר בצורה אירונית על העולם הזה ומתאר אותו בתור ג'ונגל מגניב עם המון משחקים ממכרים. הביקורת עצמה היא על כל האנשים שחיים בעולם כזה ורק רוצים עוד ועוד. אקסל שר את השיר מנקודת המבט של אותם אנשים, ובעצם מבקר את עצמו.