מלים יקרה כתבת הרבה דברים חשובים...
נכון שבתשבצים יש רק תשובה אחת נכונה, אבל לדעתי זה לא ההבדל היות וגם בשירה לפעמים יש רק הסבר אחד וחד-משמעי. ניתן להביא מספר דוגמאות, אבל היות ואני דחוקה בזמן ואין לי כרגע אפשרות, אני אכוון אותך, לכמה משירי עמיחי שהם ברורים וחד-משמעיים. כשאת כותבת שכאן בפורום יש מקום להסבר, לדעתי זה בא ממקום של פשרנות ו"סלחנות" היות והמטרה היא לשים דגש על כתיבה נכונה: במבע עקיף, מרומזת בטעם אבל יחד עם זאת שהרעיון "יעבור" ברור לקורא - וכל הסבר לא ישרת את המטרה ולא יהפוך את השיר לטוב. למרות שיש צדק בדברייך שהשיר נמצא כאן בפורום עדיין רק בתהליך של עיבוד ועריכה וכו' - למרות זאת, לא כדאי להחזיר את הכותב, שלב אחד אחורה אלא לדחוף אותו קדימה - "אל תסביר, אלא תשכתב את היצירה כך שהרעיון יהיה ברור..." השליטה שלנו על השיר (אגב) אף פעם לא נעלמת, יש לנו זכויות יוצרים עליה, אנו יכולים לשנות בה כל אימת שנבקש. מה שכן, היצירה מופקעת מאיתנו לטובת הקורא מרצוננו כבר בתהליך הכתיבה. אגב כשכותבים שירה, לא חושבים במונחים לוגיים - כיצד להפעיל את הקורא, מה הוא יפרש וכדומה. "המרווח" כפי שקראת לו, לא מוכר לי ואני שמחה שלא, כי אם הייתי חושבת על הקורא בעת הכתיבה, כנראה שמזמן הייתי פורשת. היוצר קודם כל יוצר לעצמו, ומתוך מניעים אגואיסטיים, זה בא לביטוי בתכנים ובתחושות המבוטאות. הכתיבה היא לא אוטומטית ולא ססטימטית, לכן לא ניתן ליצור כ"כ הרבה ושכל היבול יהיה טוב - אנו יוצרים בהתאם לרמת התנודות שאנו חויים בחיינו, מהגירויים שאנו סופגים. כל גירוי הוא תחילתו של רעיון או השפעה: החל בדלת שנטרקת דרך סדין המתנפנף על החבל או בריס שנכנס לעין. כותבים, כותבים, כותבים ואז מסננים ומנפים - צנזורה אישית או לפי הצנזורה של המבקר הפרטי. כן, לכל משורר יש את המבקר הפרטי ולפעמים יותר מאחד שמבקרים את יצירותיהם עוד לפני העריכה הסופית ולפני ההגשה למערכת, במידה והחומר מגיע למערכת להדפסת ספר. (אגב גם לי יש מבקר פרטי - וזה כייף!!) שבוע טוב קסנדרה