האתגר: יצירת עומק
אוקיי. תחשוב על תמונת נוף קלאסית, שבה רואים הרים במרחק, ואז עוד שרשרת הרים, ואז מאחוריה עוד אחת. האוויר הוא לא שקוף לגמרי, לפעמים הוא מאוד אביך, ולכן ככל שהעצם יותר רחוק מאתנו הוא קצת יותר בהיר. מכיוון שבין שרשרות ההרים יש גם כן מרחק גדול, אז יש הבדל גדול בגוון בין אחת לשנייה. כשמתרגמים סצינה תלת מימדית לציור דו מימדי, השיטה לייצר את אשליית העומק היא ליצור היררכיה של מרחק: מהכי קרוב להכי רחוק מאיתנו, ולדאוג שיהיו שינויי גוון ברורים בין שכבה לשכבה. בציור שלך הסדר ברור: 1. הגיבור 2. הצוק שעליו הוא עומד 3. הצוק עם הטירה 3. הצוק שמאחורי הטירה והצוק עם הצריח, והדרקון בערך באותו המרחק מהצופה. 4. הים 5. ההרים שאחרי הים 6. ההר הרחוק עם הטירה (ד"א היא קצת גדולה מידי בפרספקטיבה ריאליסטית) 7. השמיים 8. הירחים והשמשות. השיטה הפשוטה ביותר היא לבחור כל איזור בפוטושופ, לחתוך אותו לשכבה חדשה, ולהשחיל בין השכבות מסכים חצי שקופים שידמו את האובך האטמוספירי הזה. בעיות נוספות: הקווים בעלי העובי האחיד בפוטושופ נראים דיגיטליים ומלאכותיים. כדאי לייצר אותם על שכבה שקופה נפרדת ואח"כ לעבור עם מברשת מוחקת ולייצר להם עוביים משתנים, שייראו יותר טבעיים. כרגע הכל נראה כמו שמשת זכוכית בגלל הקווים הלבנים באיירברש. דבר אחרון: התנוחה נראית סבירה אנטומית אבל יש לו עמידה של בחורה, בייחוד עם השמלה הזאת...