OLD URBANISM

OLD URBANISM

בדיוק כמו ש-בשנים האחרונות קמה לה התנועה העולמית המכונה :
New Urbanism
יש כאלה הקוראים גם לעשות דבר דומה ולהגדיר את המושג :
Old Urbanism
 
אז ככה

בשנים האחרונות אנחנו שומעים הרבה את המושג:
" New Urbanism " שמשמעו: " התחדשות עירונית " ,
אבל בדרך כלל המושג הזה מתייחס לאזורים או אל שכונות
שהם הוקמו במהלך ה- 100 שנה האחרונים.
ש-הכוונה היא לשקם או לשפץ אזורים ישנים או מוזנחים.

בחוץ לארץ ישנם קריאות להכיר במושג חדש שהוא נקרא :
" Old Urbanism " ש-הכוונה היא להתייחס יותר אל מבנים עתיקים
או אולי אפילו הקמה של " אזורים שלמים " בסיגנון עתיק הרבה יותר .
או ש-אולי אפילו להקים מבנים עתיקים יותר ולא רק בניינים חדשים .
 

ש מים

New member
בעייה בהבנה...

איך אפשר "להקים בניין עתיק"?
אני מניח שאתה מתכוון ל-"העתק אדריכלי" (כלומר, מה שמכונה "רטרו") ולא למבנן/מבנה עירוני. האם אני צודק?
 
גם וגם

או להקים " מבנים/אזורים בסיגנון RETRO "
או לשקם " מבנים עתיקים " שהם הרוסים ו-נטושים בחלקם.
ישנם גם תופעה די מוכרת בצרפת וגם גרמניה לשקם או לבנות מחדש
ארמונות/טירות באופן מלא.
במזרח-אירופה יש אפילו בתי ספר מיוחדים שהם כולם מתעסקים
רק בנושא הזה.
למעשה רוב " הערים העתיקות " במזרח אירופה הם ערים שהוקמו מחדש
בנאמנות למקור שהם היו , אחרי מלחמת העולם השנייה.

כאן בארץ הנושא הזה די חלש ,
לקחת אזור שלם ולשפץ/להקים מחדש כפי שהוא היה קודם
 

ש מים

New member
אני חושב שאתה מרחיק לכת בביקורת העצמית

נושא שימור ושיקום מבנים בהחלט קיים בארץ, והוא תופס תאוצה במקביל לתהליך הקיים בחו"ל. אבל יש לזכור כמה דברים:
  1. ביסודו, המעשה הוא כלכלי, ובהיעדר כלכליות יהיה קשה מאוד לחייב יזמים לשקם (ויותר מכך - לשמר) מבנים.
  2. כמות המבנים הראויים לשימור ושיקום בארץ קטן עשרות מונים מאלו הקיימים באירופה (אותה הבאת כדוגמא). למעשה, עיקר המבנים שנקבעו כ-"ראויים/דרושים לשימור/שיקום" בארץ הינם מבנים בעלי ערכים היסטוריים/רגשיים ופחות בעלי ייחוד ארכיטקטוני.
  3. כנ"ל בכל הנוגע ל-"מתחמי שימור" (אגב, גם בנוגע לנ"ל אני חושב שאתה בעל "ביקורת מוגזמת": האם ביקרת לאחרונה במושבה הגרמנית בחיפה, ביקרת התחתית בחיפה? בשכונת נווה-צדק? בעכו העתיקה? בצפת?? ואפילו בזכרון יעקב...
    )
 
בשנתיים האחרונות ביקרתי בכל המקומות שאתה הזכרת כאן

רציתי לומר שאני שמח שיש פתאום איכפתיות בכל הנוגע לשימור
של " מבנים / אזורים " ישנים או עתיקים מאוד .
אבל האם מישהו חשב בעולם חשב על
" להקים מחדש מבנים/ אזורים שהם עתיקים או ישנים שהם נהרסו כליל ".
כנראה שלא .
לכן בשנים האחרונות יש אנשים שהם קוראים להגדיר מושג חדש
שהוא קורא להתחשב בכל אותם המקומות שהם נמחקו כליל ועליהם הוקמו
דברים אחרים שאינם קשורים אל העבר שהיה וניקבר תחתיהם.

אפילו בארץ ובכל העולם אין עדיין שום אירגון שהוא דואג לתעד או לדאוג
למבנים או אזורים כאלה שהם נעלמו מעל פני ההיסטוריה,
ואני לא מיתכוון אל " סתם מקומות חסרי טעם וריח ".
ישנם מבנים בעולם שהם היו יפיפיים ונהרסו ! רק לטובת בעלי אינטרסים.
 

ש מים

New member
מה זה "פתאום"?

  1. שיפוץ רח' המייסדים בזכרון (אני לא רוצה לאמר "שימור" ולא "שיקום", כי מה שנעשה שם הוא ממש לא זה ולא זה!) החל לפני למעלה מ-25 שנים.
  2. המושבה הגרמנית החיפה - לפחות לפני 20 שנה.
  3. והלאה...
 
בדרך כלל ראשי רשויות נזכרים בתושבים שיש שנת בחירות

אני זוכר ש-חולדאי נבחר בפעם הראשונה לראשות עיריית תל-אביב
ואז החל השיפוץ המאסיבי של שדרות ירושלים ב-יפו
ושל רחוב אלנבי ב- תל אביב ......................
שיפוץ שהוא נמשך כבר 20 שנה עד היום
בימקום לסיים את הכל במהירות.
לזכותו יאמר שהוא פעל המון לטובת המבקרים בעיר.
מה ש-קודמיו בתפקיד עשו פחות.
 
תרשה לי בבקשה להוסיף עוד כמה מילים

ולמה לא בעצם לחשוב גם על אורבניזם קדום ? ...........
בזמנים קדומים או בתקופות ארכיאולוגיות גם היו תשתיות ומקומות מתוכננים.
אשמח לשמוע על זה דיון .
 

משה12333

New member
זו בדיוק משמעות המושג: "אבן ירושלמית". בונים מבנים חדשניים

לשימושים עכשוויים ומחפים אותם באבני חיפוי מסותתות כדי לשוות להם מראה עתיק.

בת"א, נוהגים ההיפך. בונים מגדלים ומחפים אותם בזכוכית כדי לשוות להם מראה עתידני.

זה בדיוק ההבדל בין התרבות התל אביבית שמסמלת את הקידמה ואת העתיד לבין התרבות הירושלמית שמסמלת את המסורת ואת ההתרפקות על העבר המיתולוגי.

כל תרבות בוחרת לה את מאפייניה ואת סמליה.

 
או שהם משפצים ישן ומכסים עם לוחות אלומיניום

בשנות ה-90' זה היה מאוד באופנה להקים מבנים ציבוריים
מכוסים עם לוחות אלומיניום.
 

משה12333

New member
היום גם מרבים לשמר מבנים ישנים ע"י ניסור והעתקה. בכל מרכז

עיר ישן רואים היום מגדל חדש או בניין חדש וליד הכניסה שלו מבנה קטן לשימור שהועתק מהמיקום המקורי שלו ע"י ניסור.

היזם לא יכול להתחיל לבנות את המיזם החדש לפני שהוא דואג לשימור המבנה הישן שבמקום. אלה החוקים היום במדינת ישראל.

במקרה של מפלצת ענקית ישנה, מכינים תיק תיעוד מפורט של המבנה והורסים אותו. אין טעם לשמרו כי הוא מהווה סכנה לכל סביבתו. הורסים אותו לפני שהוא יתמוטט מעצמו ויגרום לאסון.





 
איך עד היום לא תיעדו מבנים שהם נהרסו


בבת-ים היה אזור שלם של בתי המייסדים שהם הקימו את העיר
והם כולם נהרסו ו-בימקום שלט הסבר אז קראו לבניינים החדשים
על שם המשפחות שהם גרו שם לפני זה.
אני כמובן לא מדבר על סתם מבנים חסרי חשיבות ,
אני מדבר על מבנים בעלי חשיבות היסטורית או אדריכלית.
 

משה12333

New member
לך לאגף ההנדסה בעיריית בת-ים, בשעות קבלת הקהל ובקש עותק של

תיק התיעוד של הבתים האלה.

בתיק התיעוד תמצא פירוט היסטורי ואדריכלי.

 
בסדר , אבל סליחה על השאלה המטרידה

אבל האם ישנו איזה אירגון ארצי או איזה אירגון בינלאומי
שהוא דואג לתעד מבנים/אזוריםבעלי חשיבות היסטורית או אדריכלית
למען הדורות הבאים ,
כדי להגן עליהם מפני כרישי הנדל"ן ? ..................

כידוע לך קיימת בארץ המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל -
שהיא פועלת יותר בנושא של " בנייה ו-שיקום " ו-תו לא,
בכמה מדינות בעולם ישנם גם אירגונים שהם דואגים לתעד באופן מלא
מקומות שהם נמחקו.
זה נושא שהוא קרוי : " היסטוריה אורבנית ( Urban History ) "
שהוא עדיין די חלש בארץ.
 

משה12333

New member
בכל עיר יש ועדת שימור מקומית שעורכת רשימה מפורטת של כל

המבנים והאתרים בעיר שהם בעלי חשיבות היסטורית או אדריכלית.

ועדת השימור המקומית מייעצת לועדת התכנון והבנייה המחוזית לגבי תכניות בנייה והריסה בשטח העיר וכמובן שגם לועדת התכנון והבנייה המקומית.

חוק התכנון והבנייה במדינת ישראל מחייב כל רשות מקומית במדינה להקים ועדת שימור. הועדה מתעדת כל מבנה ואתר שנמצא תחת סמכותה.

 
כולל מבנים חסרי חשיבות ?

כידוע לך , יש דרגות של שימור ,
" שימור מחמיר " לעומת שימור שהוא פחות חמור .
בדיוק כמו שדואגים לתעד בעלי-חיים שהם בסכנת הכחדה
 

משה12333

New member
צירפתי לך את הדפים שמגדירים בדיוק אילו מבנים ייכנסו לרשימה

של ועדת השימור המקומית. תמצא שם פירוט מלא של כל אמות המידה המשמשים לבחינת שימורם או תיעודם של מבנים ואתרים.

תמצא שם גם הסבר על דרגות השימור - דרגה א', דרגה ב', דרגה ג'.













 
למעלה