Once in a life time
ומה אם זה באמת..פעם אחת בחיים ? ומה אם כבר הייתה לי הפעם הזאת אבל היא לא הייתה הפעם אחת בחיים שלך ? ומה אם לעולם זה לא ירגיש אותו הדבר, מה אם לעולם זה לא יהיה מה שהיה ומה אם לעולם אני לא אתן לעצמי ללכת לשם שוב, ללכת רק בשביל לחזור.... ומה אם זה באמת..פעם אחת בחיים ? אז איך אפשר להאמין בזה... ואם אני לא אדע..ולא אזהה...אני כבר לא מחפשת את זה..אז אולי אני לעולם לא אמצא ? וגם כשכבר מחפשים, אם אנחנו תמיד מחפשים מה שנמצא לנו מתחת לאף ואף פעם לא רואים אותו אז איך אני אמצא אותך ? אתה תמיד תהיה בלתי נראה , בלתי נתפס, בלתי מושג... ונדמה לי שוב שהשמיים נופלים ושום דבר כבר לא מרגיש נכון בפנים וכבר שכחתי מה זה להקשיב ללב ...אטמתי אותו ...עטפתי היטב כל כך חזק שחנוק כל כך בפנים עכשיו.... ואני לא קוראת ולא כותבת כמעט...אז איך בכלל אני נושמת...איך ? ...פתאום כל מה שכותבים על אהבה הוא טריגר...ואני תמיד אמרתי שאין דבר כזה טריגר..שזה הכל תלוי במבט שלך...אבל אני כבר לא רוצה להביט...לא פנימה לכאב ולא החוצה לאופטימיות מעושה שחייבים להציג..כדי שכולם סביבך כבר יפסיקו לדאוג ויפסיקו להגיד לך להמשיך הלאה..פשוט להמשיך הלאה... פ-ש-ו-ט כל כך... ומה זה הבולשיט הזה...תסלחו לי.."פעם אחת בחיים"..."פעם אחת בחיים"... "פעם אחת בחיים"... נשמע יותר כמו אף פעם בחיים...ואני לא רוצה אותך יותר בחיים שלי...אני לא רוצה אותך במחשבות שלי ,בזיכרונות שלי...לראשונה בחיי אני מתחרטת..כל כך מתחרטת.... שהייתי אמיתית...שהייתי טיפשה...שהייתי טיפשה... ומה אם לעולם לא אשכח אותך ? מה אז ?
ומה אם זה באמת..פעם אחת בחיים ? ומה אם כבר הייתה לי הפעם הזאת אבל היא לא הייתה הפעם אחת בחיים שלך ? ומה אם לעולם זה לא ירגיש אותו הדבר, מה אם לעולם זה לא יהיה מה שהיה ומה אם לעולם אני לא אתן לעצמי ללכת לשם שוב, ללכת רק בשביל לחזור.... ומה אם זה באמת..פעם אחת בחיים ? אז איך אפשר להאמין בזה... ואם אני לא אדע..ולא אזהה...אני כבר לא מחפשת את זה..אז אולי אני לעולם לא אמצא ? וגם כשכבר מחפשים, אם אנחנו תמיד מחפשים מה שנמצא לנו מתחת לאף ואף פעם לא רואים אותו אז איך אני אמצא אותך ? אתה תמיד תהיה בלתי נראה , בלתי נתפס, בלתי מושג... ונדמה לי שוב שהשמיים נופלים ושום דבר כבר לא מרגיש נכון בפנים וכבר שכחתי מה זה להקשיב ללב ...אטמתי אותו ...עטפתי היטב כל כך חזק שחנוק כל כך בפנים עכשיו.... ואני לא קוראת ולא כותבת כמעט...אז איך בכלל אני נושמת...איך ? ...פתאום כל מה שכותבים על אהבה הוא טריגר...ואני תמיד אמרתי שאין דבר כזה טריגר..שזה הכל תלוי במבט שלך...אבל אני כבר לא רוצה להביט...לא פנימה לכאב ולא החוצה לאופטימיות מעושה שחייבים להציג..כדי שכולם סביבך כבר יפסיקו לדאוג ויפסיקו להגיד לך להמשיך הלאה..פשוט להמשיך הלאה... פ-ש-ו-ט כל כך... ומה זה הבולשיט הזה...תסלחו לי.."פעם אחת בחיים"..."פעם אחת בחיים"... "פעם אחת בחיים"... נשמע יותר כמו אף פעם בחיים...ואני לא רוצה אותך יותר בחיים שלי...אני לא רוצה אותך במחשבות שלי ,בזיכרונות שלי...לראשונה בחיי אני מתחרטת..כל כך מתחרטת.... שהייתי אמיתית...שהייתי טיפשה...שהייתי טיפשה... ומה אם לעולם לא אשכח אותך ? מה אז ?
