Osnat או Asnat?

[זולל מישמישים]

Osnat או Asnat?

ואותה שאלה לגבי בשמת.

 

[מוּסקט]

השאלה שלך

היא לגבי הגייה, או תעתיק?

 

[גנגי]

ותזכירי לי

מי הראשון שקרא לך מוסקט במקום השם הלועזי ההוא? הא? הא?

 

[מוּסקט]

נו - אי קוראים אותה....

מזל?

 

[גנגי]

הגודל כן קובע!../images/Emo94.gif

הקמץ גדול, והתנועה היא A בשני המקרים (וגם בצרפת, אגב). וזה עושה לי נוסטלגיה* לימים אחרים, שבהם אחת שלילנד שאלה את זה ועניתי, ומאז... היא חברה שלי עד עצם היום הזה. *דרוש תחליף הולם.

 

[שרוֹן]

געגועים. כמו באיטלקית.

 

[גנגי]

זהו, שלא.

באיטלקית אכן NOSTALGIA = געגועים, אבל כשאנחנו אומרים נוסטלגיה יש לזה רכיבים סמנטיים שאין לגעגועים, ולהיפך. בדיוק כמו שפוליטי זה לא אותו דבר כמו מדיני.

 

[הנושפות בקשרים]

בערבית פוליטי=מדיני

 

[שרוֹן]

זה עושה לי געגועים לאיטליה.

 

[שירה בלטר]

יש לי הצעה-> נהיוּת.

 

[גנגי]

כימהון.

נשמע קצת יידיש, לא? אבל יש לו הריח הנחוץ והטעם ההכרחי.. כמהין אנחנו. ומי מחפש אותו אבל מנוע מלהרגיש את הטעם בעצמו? רק חזירים.

 

[hillelg]

בתור חבר-מטעם-עצמו-באח"לה

יש לי למחות. שהרי אין דין שמות כדין מקומות. ואילו לבנות בימים עברו קראו אסנת ובשמת בקמץ-גדול-ושווא-נע, הרי שלבנות ימינו (רובן לפחות) קוראים ההורים בקמץקטןשוואנח. על כן קרא לחברך 'מרדכי' בשווא, ולאחיותך אסנת ובשמת בקמצקטן בלבד.

 

[גנגי]

פחחח...

לא חשבת שאני מציעה לקרוא להן בקמץ גדול, מה? אבל ככה זה במקור, ואני חושבת שזו היתה השאלה. איך באמת קוראים להן כל אחד הלא יודע.

 

[זולל מישמישים]

הפתעת אותי עם מָרְדֳּכַי

ואיך זה צריך להיקרא? מוֹר-דוֹ-כַי? מוֹר-דַ-כַי? מַר-דַ-כַי? (אני מתעלם לרגע מההגייה השונה שהיתה פעם לקמץ ולפתח) ואם כבר הגענו עד הלום. מהו פישרה של השין הלא-מנוקדת-לא-נשמעת אצל יִשָּׂשכָר ? האם יש עוד מילים כאלו בתנ"ך? וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר

 

[hillelg]

לפי רבים מחכמי הלשון והמסורה

יש לקרוא זאת מרדֳכי (mordokhai). למרות שיש החולקים. לגבי יששכר - כפי הנראה, במקור ה-ש' נקראה (זו הייתה שיטת בן-נפתלי - ישׁשׂכר = יש שכר), אך לאחר מכן שתיהן התאחדו (לשיטת בן אשר, שהיא השיטה המקובלת כיום), וקיבלו דגש. דומה למַחְצְּצרִים שבדברי הימים.