P.T.S.D וביעותים - שאלה
טריגר

P.T.S.D וביעותים - שאלה ../images/Emo41.gifטריגר../images/Emo41.gif

שלום אילנה וצוות מקום, התלבטתי רבות אם לכתוב בניק הקבוע שלי בתפוז או לשנות ניק, ובסוף בחרתי שיותר בטוח לשנות ניק, תמיד אוכל בעתיד לכתוב בניק שלי. אציין שאני מעורבת חברתית בכמה תחומים, לא באופן רב, אבל יש מעורבות חברתית בחיי. אני משתתפת פעילה בפורום פמיניזם לפעמים יותר ולפעמים פחות, ומודעת לכל הנושא של אונס, אפליית נשים וכו'. השאלה שרציתי לשאול היא : כל פעם שמופיעה בפורום 'פמיניזם' בתפוז כתבה על אונס אכזרי או סחר בנשים, במשך ימים שלמים אני חווה P.T.S.D - אני לא מצליחה לישון , לא מוציאה את התמונות של האונס שמתוארות בכתבה בעיתון מהראש. לפני כמה ימים התופעה הזאת הגיע ל'שיא'. קראתי כתבה מזוויעה על סחר בנשים ועל " לקוח אכזרי במיוחד שנהג לקבל אליו את הבנות החדשות שזה עתה הגיעו לארץ , הוא היה עושה בהן מעשי סדום אכזריים עד שהן היו מבקשות 'אמא , למה הבאת אותי לעולם' והיה אונס אותן באכזריות " . מאז הכתבה אני ממש מעורערת, לא יכולה להפסיק לשמוע את הצעקות של הנשים האומללות הללו בתוך ראשי, לא יכולה להפסיק לראות את התמונות הללו בעיני רוחי, לא יכולה להפסיק להתעוות מכאב למחשבה על הכאב הפיזי והנפשי שהן עוברות כל יום.השאלה שלי היא כזאת: האם הרגישות הרבה שלי לנושא נובעת מכך שאני עברתי תקיפה מינית או שמא - זאת הרגישות הנדרשת לנושא? אני מרגישה מכווצת ומפותלת מהכאב שלהן, של הבחורות בכתבה. אם חשבתי לפנות ליעוץ או טיפול בשל ה'סיוטים' שאני חווה לאחרונה - אמרתי לעצמי איך אפשר להתלונן על 'סיוטים' כאשר הן חוות את זה . אנשים בסביבה שלי אינם יוצאים מכליהם ומפסיקים לתפקד כל פעם שמופיעה כתבה בעיתון על אונס אכזרי. הם אומרים שיש עוד צרות. אני לא יכולה להפסיק להוציא את זה מהראש אני בסיוט מתמשך מאז ( הכתבה). האם אני רגישת-יתר? או אולי מצב הרגישות שלי הוא הנורמאלי ולו כולם היו מתפתלים מכאב בקריאה כל כאב של אחר, כבר מזמן היו עושים יותר ממה שנעשה כיום נגד הסחר בנשים?
 
ואם אפשר לשאול על דבר נוסף...

ידיד שלי הוא מורה בתיכון ולפני כמה זמן עשה משהו שלדעתי פלש את הגבולות של תלמידה שלו. שוב עולה בי השאלה האם אני 'רגישת יתר' או לחלופין מה שאותו ידיד שהוא מורה בתיכון עשה באמת מטריד. אותו ידיד אגב יודע שעברתי הטרדות מיניות, וחושב שהרגישות שלי למה שאמר לתלמידה היא 'הגזמה'. אבל אני חושבת אחרת: אני חושבת שהוא באמת פלש את הגבולות שלה. לפני כמה שבועות התלמידה כדרך קבע כמו שהיא עושה , נסתה להתחמק מהשיעור בתואנה שהיא ב'מחזור'. היא ידעה ש כל המורים הגברים לא יפצו את הפה כי הם נבוכים לשמע המילה מחזור ולרוב שם בתיכון הם לא יודעים כמה זמן באמת נמשך מחזור. אותו ידיד שלי שהוא מורה בן שלושים וקצת רצה לחמוד לצאן ו'להוכיח' לאותה תלמידה שהוא לא 'כמו המורים הזקנים המפגרים' וכאשר אמרה לו שהיא במחזור אמר לה לפני עשרה ימים גם היית במחזור, זה לא הגיוני, כנראה שאת צריכה לפנות לרופא. התלמידה שהובכה נכנסה לשיעור. לדעתי זה היה בוטה. גם אם היא השתמשה ב"מחזור" שלה כדי להתחמק משיעור, עדיין זה לא נותן
לו
זכות לדסקס איתה את המחזור שלה, אני במקום אותה תלמידה הייתי נורא נבוכה, ואם מורה גבר בגיל 15 היה מדסקס איתי את המחזור החודשי שלי הייתי נעלבת ומרגישה שנכנסו לי ממש עמוק לתוך פרט אינטימי מחיי
. אני שוב שואלת את עצמי אם גם כאן אני מגזימה? או שמא משליכה הטרדות מיניותש אני חוויתי על ילדה בת 15 שהמורה שלה דיסקס איתה על המחזור. על הידיד הזה אני מאד כועסת בעניין הזה וגם אמרתי לו את דעתי והוא חשב שאני מגזימה. סליחה על ההפגזה בשאלות, אבל הסוגייה הזאת עם ה'ידיד' ענינה אותי הרבה זמן. וגם עם הסחר בנשים. הייתי מעוניינת לשמוע אולי היבט נוסף האם אני מגזימה בתגובות שלי למקרים כאלו, או שזאת התגובה הנורמלית תודה, נועה ( ניק זמני )
 
הי נועה

אומרים על רגשות שלא מודדים אותם, אלא פשוט מרגישים. זה מה שאת מרגישה וזהו. קשה לך לאטום את עצמך מול עוול של אדם אחר, במקרה זה אותן נשים. מה שאת מתארת לא בהכרח הוא PTSD, אפשר לסבול מסיוטים גם אחרי צפייה בסרט אימה וזה לא PTSD, אך משהו שם בהחלט ערער משהו בתוכך והגבת. לא בהכרח יש לך סיבות אישיות להרגיש כך, אבל כבדי את רגשותיך, הם שם, יש סיבה לכך ואין את צריכה להתנצל. לגבי המקרה השני, נראה לי שהאמת אי שם באמצע. לא מן הנימוס להלבין פניו של אדם ברבים, כמו שעשה אותו מורה. גם אם התרשם שהיא אכן משתמשת בתירוץ הזה שוב ושוב כדי לחמוק משיעורים, לא היה חייב לעשות את זה בפומבי, אלא ליזום איתה שיחה אישית ושם לתת לה להבין שהבין שמדובר בתרגיל. זכותך להגיב כמו שאת מגיבה, אני בטוחה שיש עוד כמה אנשים בעולם שהיו מגיבים כמוך. לא צריכה להתנצל על הרגשות שלך.
 
למעלה