Pagan Poetry

Seasonal Beast

New member
Pagan Poetry

אלבום: Vespertine תאריך שחרור: נובמבר, 2001 אורך:| 5:14[גרסת אלבום], 3:58[גרסת קליפ] כתיבה והפקה: ביורק
"on the surface simplicity but the darkest pit in me is pagan poetry"​
4 שנים אחרי הומוג'ניק, וביורק שיחררה אלבום נוסף הנושא את השם Vespertine. השם המושאל מעולם הטבע(פעיל בשעות הערב) השתלב עם עטיפת הדיסק, שבו ביורק לבושה בשמלת הברבור המוכרת לכולם מטקס פרסי האוסקר 2001. האלבום הציג ביורק שונה, אישית יותר, לירית יותר, עדינה יותר. היא נטשה את הבאסים החזקים שאפיינו אותה, ועברה לכלי מיתר וביטים אלקטרוניים עדינים. בראיון(שנמצא בחוברת הLive-Box של ויספרטין) נכתב: אזי:"ויספרטין הוא אלבום חיובי מבחינת הרגשות שלו, את מסכימה?" ביורק:"כן, מאוד חיובי. ויספרטין הוא להיות שמח בחלקך. מצד שני, הומוג'ניק הוא לא להיות שמח בחלקך. הוא להתלונן על כך בעזרת קולך. הייתי מודעת לרגשות שהכנסתי למוזיקה בשני האלבומים האלו". Pagan Poetry הוא הסינגל השני מהאלבום, שיצא במספר מהדורות: מהדורה 1: 1.Pagan Poetry-video edit 2. Pagan Poetry-Matthew Herbert handshake mix 3.Aurora-opiate version מהדורה 2: 1.Pagan Poetry 2.Domestica 3.Batabid Pagan Poetry(DVD): 1.Pagan Poetry-video edit 2. Pagan Poetry-Matthew Herbert handshake mix 3.Aurora-opiate version (כולל את הקליפ)
הקליפ

"but he makes me want to hand myself over"​
הקליפ, שבוים ע"י Nick Knight(אותו אחד שצילם את עטיפת הדיסק של הומוג'ניק), הציג אישה המכינה את עצמה לערב חתונתה. אותה אישה תופרת את שמלת החתונה על גופה, כמחווה לאהבתה. ניק נייט בשיתוף ביורק, כמובן, רצו לעשות את הקליפ כמה שיותר טוטאלי. לכן ניק נתן לביורק מצלמת וידיאו, וביקש שתתעד את יחסיה האנטימיים עם מת'יו בארני. התוצרים של אותם יחסי מין מוצגים בטשטוש בתחילת הקליפ. הקליפ, שהציג סקס, עירום ותמונות ברורות של פירסינג ועשייתו נאסר לשידור בארה"ב. קיימת גם גרסת קליפ מצונזרת, הידועה במלבן השחור המסתיר את שדיה של ביורק. ניק נייט על הפירסינגים בסוף הקליפ-"הפירסינגים אומנם בגב, אך לא מדובר בסאדו-מאזוכיזם אלא באהבה של האישה אל הגבר" הידעת
השמלה, בקליפ, עוצבה ע"י אלכסנדר מקווין
הפירסינגים לא נעשו על גופה של ביורק, אלא על כפילות.
הקולות שבתחילת השיר בוקעים מתיבת הנגינה[Music Box] שנבנתה במיוחד לביורק. בתחילה, הציעו לביורק תיבת נגינה מעץ, אך היא סירבה כי הצלילים נשמעו לה רכים מידי. ביורק מיד עלתה על רעיון-תיבת נגינה מפלסטיק שקוף.
במגזין רולינג סטון הספרדי, השיר דורג במקום 38 ברשימת 'השירים הטובים ביותר בשנות ה2000'.
רעיון הפנינים היה של ביורק, ומטרתו הייתה להראות את המיניות שלה(הפנינים גם חוזרות בOceania וDR9)
השיר נכתב על מת'יו בארני. ביורק לא מכחישה: מראיין-"זו שאלה קצת ברורה, אבל למי מיוחס השיר?" ביורק-"זה ברור, לא?" מראיין-"מת'יו בארני?" ביורק-"לא אמרתי כלום". אישי+ אחרי כל ההשוואות של ויספרטין להכנת פסטה, ולהיות שמח בחלקך, מגיע השיר הזה. ממוקם ברצועה החמישית, חמוש במלל, לחן והפקה מסוכנים Pagan Poetry[שיקוצר מעתה לPP] תוקף אותך ומכניס אותך לתוך האלבום. נכון, PP אומנם לא מתאים להכנת פסטה או כריך, אבל קשה לא להתמוסס עם חיוך כששומעים את השיר הזה. השיר הכי אישי של ביורק, שהכי מעורר הזדהות. קשה לחשוב על השיר הזה כשיר חיובי רק בגלל הסאונד הקפוא והאווירה שהוא משרה, אבל זה בדיוק העיקרון. ההפשרה שבסוף השיר, שמסמלת את כל ההפשרה-התעוררת שיש בשיר. הרי אם בהתחלה היא לומדת את תענוגות הגוף של עצמה, בסוף השיר היא לומדת 'לוותר' על עצמה, להרפות. את ביורק האמיתית, מעבר לסינגלים של Post וDebut, הכרתי דרך השיר הזה, דרך הקליפ. אי שם כשביפ שידרו קליפים. הקליפ בשילוב השיר גרם לי לשמוע באובססיביות חומרים שלה, להתעניין בה. אחרי זה האמנתי[ואני עדיין מאמין] שהיא אמנית. היא מעבר למוזיקאית, זמרת, מבצעת או איך שלא תקראו לזה. היא יוצרת צלילים, מפרקת אותם לחתיכות, ובונה איתם צורות וכל זה תוך כדי הרגשת נאמנות שלמה למה שיוצא ממנה. אני חושב שזו הסיבה שיש לה השפעה ברורה ושיתופי פעולה עם אמני וידיאו, פלסטית וצילום. PP הוא בהחלט ה-שיר של הגברת.
קישורים
בואי כלה-הקליפ. מיני אתר לשיר הופעה בRiverside Church עם תיבת הנגינה המדוברת קישורים שאתם רוצים להוסיף, דעות על השיר, ניתוחים, הפעם הראשונה שראיתם את הקליפ/שמעת את השיר. שבת שלום, ותהנו
 

plants and rags

New member
ובכן,

אני חושב שהעובדה שיש קונצנזוס כל כך רחב בנוגע לזה ש-PP הוא השיר הכי טוב של בז'ורק אומרת משהו. אם תרצו אגיד לכם מה היא אומרת. היא אומרת שזה השיר הכי טוב של בז'ורק. מדובר באמת ביצירה מושלמת, כזאת שאי אפשר להקשיב לה בזמן שמכינים פסטה ללא ספק, אלא כזאת ששואבת אותך לתוך הטו טו טו טו טו טו טו הזה מיד מההתחלה. יש משהו מאוד קסום, בהיעדר מילה יותר גברית, בשיר. וספרטיין כולו הוא באווירה כזאת של שלמות, של חורפיות, של שלג ואושר ווואטאבר, אבל האווירה שמושגת, הקיפאון הזה, כפי שהיטבת להגדיר, הוא סבבי פלוס מה שנקרא. האמת שאני לא זוכר בדיוק מתי נתקלתי ב-PP לראשונה. מה שיפה הוא שלא באתי אליו עם דעות קדומות של 'אמג, הוא כל כך מאמם וכל מעריצי ביורק אוהבים אותו', אלא מיד אחרי השמיעה הראשונה הבנתי את זה בעצמי. הרבה פעמים צריך לעכל שירים, במיוחד של B, עד שהם נכנסים לתודעה או וואטאבר, אבל כאן כאילו מיד אפשר היה להבין שזה משהו אחר לגמרי. האמת היא שלרוב אני לא שומע את PP באוזניות כי אני מרגיש שאני לא יכול לשבת במקום, כבול על ידי השולחן בזמן שאני שומע אותו, אני צריך לזוז או משהו, וזה באמת אומר עליו משהו, לא קורה לי עם שירים אחרים. הקול של B מעולה שם, כרגיל. ובכלל, הכול שם, ההפקה, האיי לאב הימ, השי לאבס הימ, המורס קודינג, מושלם. אל הקליפ קשה להישאר אדישים כל כך. אני לא אוהב אותו יותר מדי, אבל אי אפשר להתעלם מהעוצמה שלו ומכך שניק נייט הוא טיפוס פרוורטי. אבל הפרצוף של B שם לקראת הסוף שווה את הכול. אם מתעלמים מבית השחי. זה קשה. אבל אפשר. אבל דה אנקור סונג יותר טוב.
 

noosh

New member
../images/Emo45.gif אני מסכימה

בקטע של "מה שיפה הוא שלא באתי אליו עם דעות קדומות של 'אמג, הוא כל כך מאמם וכל מעריצי ביורק אוהבים אותו', אלא מיד אחרי השמיעה הראשונה הבנתי את זה בעצמי." גם לי זה קרה (בכלל אין לי מושג מה מוערך ומה לא באופן כללי, אם כי כבר התחלתי להבין פה ושם), והשיר הזה באמת תפס אותי.
 
כל הכבוד,

התחברתי במיוחד לפסקא האחרונה שלך, גם לטעמי הוא הכי טוב של ביורק. ההפקה, הליריקס, הלחן, ההגשה - הכל מתחבר לך כמו חלקים קטנטנים בפאזל של תמונה מושלמת. שלא כמו חלקכם, PP דווקא לא היה האהוב עלי ביותר על ההתחלה. דווקא בצ'רולט והיפרבלד היו שם לפניו. לקח לי זמן, משום מה, להבין את הגאונות הצרופה שיש בשיר. קשה לי להאמין, כיום, שיבוא היום ובו יהיה בפסגת היצירה הביורקאית שיר אחר, אבל מי יודע....
 

סריט

New member
פיפי

כפי שהיירלום ציין, השיר הזה עושה לגוף משהו כמעט בלתי מודע, זה שיר שקשה להשאר אדישים אליו. כשאני שומעת את השיר הזה אני רואה אותו בתור קומפוזיציה בערב מגמת מחול בחטיבה. זאת אומרת, יש משהו מסחרר בצילילים האלה של המיוזיק בוקס והקול של ביורק בשיר הזה כואב במיוחד, כן במיוחד. כשהיא צועקת היא צועקת כי היא רוצה לצעוק, וכשהיא לוחשת אפשר לשמוע ולהרגיש למה ומאיפה הלחישות האלה מגיעות. השיר הזה נורא אמוציונלי, וכך גם הקליפ. אני חושבת שהשיר והקליפ הזה ביחד זו דוגמא לאיך קליפים מתחברים באמת עם שירים ומביאים אותם לצופה למקום שבו החוויה היא מקסימום ווקליות, עם מצג שמתאר בדיוק את התחושות והרגשות שעולים מקולות האלה. זה לא עוד רעיון חמוד שמצטלם סבבה ומרשים מאוד, זה קליפ קשה, שלא קל לעכל אותו. זו פשוט יצירת אמנות, לדעתי. ושוב, הרעיון של הפשטות, הצלילים הערומים בשיר, מוצגים כפי שהם, בקליפ. גם שם ביורק ערומה, ולא מאופרת ולא מגולחת. כמו שהיא באמת. כבר אמרתי ואני אחזור, לדעתי מה שמרגישים מהשיר הזה זה בעיקר הרבה כנות. מרגישים שמישהי הרשתה לעצמה להחשף פה, ליטרלי, על מערומיה. בסכ"ה, אחלה שיר, יצא לה טוב
.
 

גיא א מ

New member
קטעי המין בקליפ מגעילים

השיר שלעצמו מדהים, וגם הקליפ מדהים. אבל אני חייב להתוודות שעד לא מזמן לא ידעתי שהעיגולים הצבעוניים בתחילת הקליפ הם צילומי מין של ביורק. כנראה הדמיון שלי לא מפותח מספיק :p אבל מהרגש ששמעתי על זה, זה הוריד מאוד את הערך של הקליפ בעיניי, וגם קצת את הערך של ביורק. בשביל מה להיות כל כך בוטים... אבל סקירה מצויינת!!! מחכה כבר ל bachelorette :)
 

Pygmy puff

New member
בוטים?

הרי אמרת בעצמך שלא שמת לב שאלה צילומי מין... (גם אני לא למען האמת. למישהו באמת יש דמיון כל כך מפותח ושם לב לזה לבד?)
 
למעלה