החזית במאה העשרים אחת לרוב נמצאת בתקשורת, ולא באמת בשדה הקרב. זה בעיקר הסברה, חשיפת שקרים בתקשורת לא פעם מצאנו הטיה תקשרותית בתקשורת הבינלאומית. זה החזית מאוד חשובה שנשכחת או לא מטופלת כראוי על ידי ישראל.
אבל הטיפול כל כך גרוע עד שהוא עושה את ההפך. שולחים לCNN ישראלים שלא יודעים אנגלית בזמן שהפלסטינים שולחים כאלו שיודעים אנגלית יותר טוב מהאמריקאים. באתר של צה"ל מוצגים סרטוני חיסול של מחבלים. באמת כל הכבוד שמצליחים לחסל מחבלים ממסוקים אבל השוודי שיושב לו עם חבילת שוקולד בבית ונכנס לאתר של צה"ל חושב שפשוט בישראל רוצחים בשביל הכיף. ההסברה היחידה של ישראל היא מיהודי ארה"ב ומישראלים שנמצאים באינטרנט. זה הכל ומדובר באנשים לא מיומנים בלי מספיק ידע.
אכן דוגמא קלאסית לבימוי הפלסטיני. פרט מעניין שלא מוזכר במאמר בויקיפדיה שאני שמעתי (אני לא ערב לנכונותו) הוא שלאחר שהבן נורה האב התקשר לקרוב משפחה שלו שעובד בטלויזיה באחת הרשתות ואמר לו מהר לשלוח עוד עיתונאים לאותו מקום ירי ורק לאחר מכן התקשר לקרוא לאמבולנס חומר למחשבה
תשמע, בסך הכל מדובר בחיי אדם, בחייו של ילד צעיר. כנראה ועל פי התחקירים המאוחרים יותר היה פה בימוי ציני, אבל כמה שאמרתי שדה הקרב של המלחמה במאה 21 נמצאת בעיקר באולפני הטלוויזיה וחדרי העריכה...
ברור שמדובר בחיי אדם ושדה הקרב נקבע לפי דעת הקהל שנקבעת לפי התקשורת
וזה שהילד אולי לא באמת מת זה לא בימוי ציני כי לא חסרים מקרים, אולי אפילו זה, שהפלסטינים באמת יהרגו אחד את השני בשביל אמפטיה בתקשורת העולמית. זה מעיד על הרמה המוסרית שלהם.