לא לגמרי מדוייק
השלב הראשון נכון: פותחים אתרי אוניברסיטאות ומחפשים תוכניות לימודים מתאימות (לאו דוקא מנחים). אבל- וזה אבל גדול- בהרבה תוכניות לא רק שלא צריך לסגור מראש עם מנחה אלא שזה גם לא נהוג. התהליך במקרה זה הוא פחות או יותר כזה (יש הבדלים מקומיים בין אוניברסיטאות ומחלקות באותה אוניברסיטה): 1. אתה מגיש מועמדות לתוכנית הלימודים בצירוף כל המסמכים הנדרשים -בד"כ מכתב כוונה, קורות חיים, אישורי תואר וגליון ציונים באנגלית, מבחן שפה, ושמות ממליצים שהאוניברסיטה פונה אליהם ישירות (או לחילופין מכתבי המלצה שנשלחים ישירות ע"י הממליץ לאונ'. הכל עפ"י הדרישות של המוסד הספציפי). רצוי כמובן להסתכל אם יש מנחים פוטנציאליים שאיתם תרצה לעבוד ולהזכיר את זה במכתב הכוונה (גם ציטוט או שניים של מחקריהם לא יזיקו) ומותר גם ליצור עמם קשר ראשוני כדי לברר פרטים על התוכנית ואפשרות לעבוד איתם. 2. אם עברת את הסינון הראשוני של וועדת הקבלה יזמינו אותך בד"כ לראיון או יערכו איתך ראיון טלפוני. 3.הועדה מדרגת את המועמדים, בוחרת את הטובים ביניהם ושולחת להם הצעה.אחד השיקולים של הועדה הוא מנחה מתאים. לעתים קרובות ההצעה כוללת את שם המנחה המיועד או יועץ לשלב הראשון של הדוקטורט שיכול אח"כ להפוך למנחה (כלומר, הועדה בוחרת עבורך את המנחה ע"ס הזמינות ומידת ההתאמה כפי שהם מעריכים אותה. ההצעה כוללת לעתים קרובות גם מלגה בסיסית (אצלנו מוצעת מלגה לכל דוקטורנט full time). לרוב כ 15-20 אלף דולר לשנה. הקנדים הרבה יותר פורמאליים בעניין זה מאשר הישראלים. גם אם סיכמת מראש עם מנחה, אתה צריך לעבור לרוב את התהליך הפורמאלי והועדה יכולה גם לדחות אותך למרות הסיכום עם המנחה המיועד. מצד שני, אם יש מנחה שמאד מאד רוצה אותך הוא יתאמץ לשכנע את הועדה לקבל אותך.
