יפה כתבת
אהבתי (למשל) את הרעיון עם מכתבי האזרחים והטיפול בהם. זה נשמע כמו רעיון בר יישום, אם כי, לא חייבים שהח"כים יפגשו עם כל אזרח (8 מיליון (או פחות אם נוריד ילדים למשל) על 120, זה יחס גבוה מידי לטעמי). אפשר (וזה נקרא אולי קצת בירוקרטיה נוספת.. אבל זה לא חייב להיות) להקים משרד לפניות הציבור, שבו תטופלנה הפניות ותתעולנה למשרדי הממשלה המתאימים, במקביל אולי צריך תפקיד בדומה למבקר המדינה, קרי משה כמו "המפקח על פניות הציבור" (יש דבר כזה?..) שיהיו לו/ה שיניים וסמכויות כדי לאכוף טיפול בבעיות כנ"ל. גם רעיון הנטל השווה (צבא/שירות לאומי) מאוד נכון וחשוב לטעמי ועוד.
השאלה איך מגיעים לייעדים כפי שציינת ועוד? אציין כמה נקודות (מתוך מכלול רחב יותר): הגדלת אחוז החסימה. ברגע שמפלגות תאלצנה להתאחד, פחות כוח יבוזבז על מאבקים פנימיים וזה יופנה, יש לקוות, לעשייה לטובת המדינה ואזרחיה. המפלגות הערביות, בבחירות הללו, הן דוגמא לזה - הם (מנהיגי המפלגות הנ"ל) הבינו שאין להם ברירה אלא להתאחד וכך, לפחות על-פניו, הם משיגים יותר מבחינתם.
אי-פיצול יבטיח יותר משילות וזה יאפשר יותר שינויים (ובעקיפין אולי גם יותר אחדות בעם).
עוד נקודה, מדברים הרבה על מי יכול או לא יכול להיות רוה"מ. אני חושב שחשוב גם לשים לב להתנהלות אישית של מנהיגים. לעיתים ההשוואה לא פשוטה אם מסתכלים על צניעותם של מנהיגים כמו של פעם (ע"ע למשל בן-גוריון ז"ל והצריף בשדה בוקר ועוד) למרות שזו היתה תקופה שונה.
