"מפגש קוסמי" סיפור קצר. של גידי

גדעון היחידי

New member
מנהל
"מפגש קוסמי" סיפור קצר. של גידי מפגש קוסמי

עוד מעט , בין ערביים.
מזח הדייגים חוף הים, יפו העתיקה.
הוא, גבר בוגר, יפה מראה.
עיניו , תכולות בגוון הרקיע ביום אביב נפלא.
נוהג לבוא לכאן מדי פעם לחזות בשקיעה מדהימה.
נשען על המעקה.
מרים מדי פעם חלוק אבן ומנסה להקפיץ אותו על הגלים כפי שנהג בצעירותו.
היא,
רק במקרה שם.
הלכה לראות שידה עתיקה בשוק הפשפשים.
כח בלתי מוסבר הנחה אותה לכאן.
החנתה את מכוניתה, חלצה את נעלי הסנדל ואחזה בהן בידיה.
אין ספק שחה לעצמה "שעה קסומה"
הוא הבחין בה במיידי. איך אפשר שלא.
מיוחדת הייתה בשנותיה היפות ביותר. יפהפיה מצודדת.
עיניה זכות, טורקיז כצבעו של הים.
נתן בה מבט ממושך וחודר.
תחילה חשה אי נוחות
אולם לאחר רגע,
כשהגוונים בעיניהם התמזגו,
חשה בהתרגשות הגואה ומחלחלת בתוכה.
היא הישירה אליו את מבטה,
חייכה בנדיבות ונדה בראשה, סימן קל חיובי.
הוא ניגש אליה, ללא אומר. אחז בידה.
היא נרעדה קמעא.
כך עמדו שניהם שלובי ידיים כל עת השקיעה,
עד שהשתררה אפלה מוחלטת.
גידי.
 
שלום
זה לא בדיוק סיפור, כי אין כאן עלילה מלבד פגישה רומנטית אקראית. הצירוף של תיאורי הגוונים והיופי הענוג עם ההתחברות הרומנטית נראה מעניין, למשל שגוני הצבעים בעיניים התמזגו.
&nbsp
&nbsp
 
אבל
יותר מדי תיאורים שנסחפים ברעיון של כמה חזקה ויפה האהבה והכמיהה, מגיעים לרגשנות לא משכנעת וצריך להיזהר מזה באמנות.
&nbsp
 

גדעון היחידי

New member
מנהל
לפילוסוף
מקבל את הערותיך ברצינות ומתחשב בהן
מקווה לעוד תגובות של חברים כדי לקרוא את דעתם.
תודה לך . גידי
 
למעלה