Ringers - Lord of the Fans - ביקורת
השבוע ראיתי סוף-סוף את Ringers - Lord of the Fans, הסרט התיעודי שעלה באמריקה בקיץ האחרון, שמספר על תופעת הערצת טולקין החל מה'הוביט' ועד היום. הסרט מצויין (במיוחד בקריינותו של דומיניק מונהאם), והבעיה העיקרית שלו היא שהוא קצר מדי: יש כ"כ הרבה לומר בנושא ולהראות, שהקטעים שמובאים בו נראים כמו טיזרים. אילו הוא היה ארוך כמו סרטי הטרילוגיה, אני מאמין שהוא היה ממצה יותר, אבל מצד שני יש מגבלות עם סרטים תיעודיים... בכל מקרה הוא השאיר טעם לעוד. הסרט מתחיל בתיאור הדרך שהובילה לשרה"ט - פירסום ה'הוביט' והצלחתו, ועד להוצאת הספר עצמו. יוצרי הסרט דיבבו בקולם את המבקרים השונים והאישים שהיו קשורים להוצאת הספר, בקטעי אנימציה משעשעים (בהמשך הם נותנים גם חיקויים נהדרים של השחקנים בציטוט קטעי 'יומני שר הטבעות' הידועים). משם הוא ממשיך דרך ראיונות עם אנשים שונים מהתקופה (כמו גם שחקני הסרט) על השפעתו בשנות השישים ותחילת ההיסטריה סביבו באמריקה. אחרי כן מגיע תורן של שנות השבעים וסרטי האנימציה (שמשום מה לא מוצגים מלבד בתמונות בודדות), והשפעתם על המעריצים, דרך היחלשות מסויימת בשנות השמונים (למרות שבשנים האלה הופיעה סדרת ה'היסטוריה', שלרוע המזל לא הוזכרה) ועד לשנות התשעים (השפעה על אירגוני ירוקים) וימי האינטרנט. האתר TORN (או The One Ring Net) עלה לרשת ב-98' בזכות השמועות על הפקת הסרט, ובזכותו במידה רבה החל הנושא של טולקין לקבל תאוצה משמעותית באינטרנט. לפניו היו אתרים פה ושם, אבל מוגבלים למדי. אחריו התמונה השתנתה לגמרי. יוצרי האתר מרואיינים, אבל לדעתי לא מודגשת די הצורך חשיבות המהפיכה שהם הביאו (אם כי נאמר שפיטר ג'קסון למד דרכם על דעותיהם של המעריצים, ויתכן שיותר מיוצרים אחרים, חש מחויבות רבה יותר אליהם). הרבה מהסרט מוקדש למעריצי הסרטים, לתלבושות, להמתנות ארוכות (ימים שלמים) בתור להצגות הבכורה, למפגשים והדעות שלהם על הסרטים והספרים. יש ביקורים באתרים באמריקה וניו-זילנד (כולל נסיונות לא מוצלחים לרכב על סוס לבן), ובמיוחד תשומת לב למקרים הקיצוניים ביותר (כמו אלה שמכרו את ביתם כדי לנסוע להקרנת הבכורה בניו-זילנד)... המידע הרב שמובא בתחילת הסרט (שבהחלט מחדש דברים) מוחלף בהתענגות על המוזרויות השונות... בעיקר ע"י האמצעי המרכזי הסרט - 'תא וידויים' מצולם, שבו מעריצים יכולים להיכנס ולהקליט את דעותיהם על הסרטים, כשלעיתים אנדי סרקיס מתגנב לשם ומפחיד אותם... אני חייב לומר שציפיתי ליותר ראיונות עם יוצרי הסרטים והאופן שבו הם בחרו לפרש את הספרים, אבל נראה שכמו במקרים אחרים, גם הפעם ההחלטה היתה לבחור בשחקנים כמספקי הפרשנות. במקרה של סיר איאן מק'קלן וג'ון רייס-דיוויס התוצאה אינטליגנטית מאוד, למרבה המזל; אצל האחרים - נו. בסך הכל הסרט משדר הנאה רבה ובמיוחד אחדות - לראשונה בהיסטוריה מעריצי טולקין מאוחדים סביב נושא משותף ודרך אמצעי תיקשורת משותף. יש תחושת שייכות וכוח לא מעטה. אבל פה ושם העומק חסר, ונראה שניתן היה להביא עוד ראיונות מעניינים עם עוד אנשים. יש בהחלט טעם לעוד, וכדאי להוציא חלק שני ושלישי. כדאי לראות, ואני מקוה שנוכל לראות אותו גם בכנסים הבאים. אני בהחלט אמליץ לכלול אותו בהם.
השבוע ראיתי סוף-סוף את Ringers - Lord of the Fans, הסרט התיעודי שעלה באמריקה בקיץ האחרון, שמספר על תופעת הערצת טולקין החל מה'הוביט' ועד היום. הסרט מצויין (במיוחד בקריינותו של דומיניק מונהאם), והבעיה העיקרית שלו היא שהוא קצר מדי: יש כ"כ הרבה לומר בנושא ולהראות, שהקטעים שמובאים בו נראים כמו טיזרים. אילו הוא היה ארוך כמו סרטי הטרילוגיה, אני מאמין שהוא היה ממצה יותר, אבל מצד שני יש מגבלות עם סרטים תיעודיים... בכל מקרה הוא השאיר טעם לעוד. הסרט מתחיל בתיאור הדרך שהובילה לשרה"ט - פירסום ה'הוביט' והצלחתו, ועד להוצאת הספר עצמו. יוצרי הסרט דיבבו בקולם את המבקרים השונים והאישים שהיו קשורים להוצאת הספר, בקטעי אנימציה משעשעים (בהמשך הם נותנים גם חיקויים נהדרים של השחקנים בציטוט קטעי 'יומני שר הטבעות' הידועים). משם הוא ממשיך דרך ראיונות עם אנשים שונים מהתקופה (כמו גם שחקני הסרט) על השפעתו בשנות השישים ותחילת ההיסטריה סביבו באמריקה. אחרי כן מגיע תורן של שנות השבעים וסרטי האנימציה (שמשום מה לא מוצגים מלבד בתמונות בודדות), והשפעתם על המעריצים, דרך היחלשות מסויימת בשנות השמונים (למרות שבשנים האלה הופיעה סדרת ה'היסטוריה', שלרוע המזל לא הוזכרה) ועד לשנות התשעים (השפעה על אירגוני ירוקים) וימי האינטרנט. האתר TORN (או The One Ring Net) עלה לרשת ב-98' בזכות השמועות על הפקת הסרט, ובזכותו במידה רבה החל הנושא של טולקין לקבל תאוצה משמעותית באינטרנט. לפניו היו אתרים פה ושם, אבל מוגבלים למדי. אחריו התמונה השתנתה לגמרי. יוצרי האתר מרואיינים, אבל לדעתי לא מודגשת די הצורך חשיבות המהפיכה שהם הביאו (אם כי נאמר שפיטר ג'קסון למד דרכם על דעותיהם של המעריצים, ויתכן שיותר מיוצרים אחרים, חש מחויבות רבה יותר אליהם). הרבה מהסרט מוקדש למעריצי הסרטים, לתלבושות, להמתנות ארוכות (ימים שלמים) בתור להצגות הבכורה, למפגשים והדעות שלהם על הסרטים והספרים. יש ביקורים באתרים באמריקה וניו-זילנד (כולל נסיונות לא מוצלחים לרכב על סוס לבן), ובמיוחד תשומת לב למקרים הקיצוניים ביותר (כמו אלה שמכרו את ביתם כדי לנסוע להקרנת הבכורה בניו-זילנד)... המידע הרב שמובא בתחילת הסרט (שבהחלט מחדש דברים) מוחלף בהתענגות על המוזרויות השונות... בעיקר ע"י האמצעי המרכזי הסרט - 'תא וידויים' מצולם, שבו מעריצים יכולים להיכנס ולהקליט את דעותיהם על הסרטים, כשלעיתים אנדי סרקיס מתגנב לשם ומפחיד אותם... אני חייב לומר שציפיתי ליותר ראיונות עם יוצרי הסרטים והאופן שבו הם בחרו לפרש את הספרים, אבל נראה שכמו במקרים אחרים, גם הפעם ההחלטה היתה לבחור בשחקנים כמספקי הפרשנות. במקרה של סיר איאן מק'קלן וג'ון רייס-דיוויס התוצאה אינטליגנטית מאוד, למרבה המזל; אצל האחרים - נו. בסך הכל הסרט משדר הנאה רבה ובמיוחד אחדות - לראשונה בהיסטוריה מעריצי טולקין מאוחדים סביב נושא משותף ודרך אמצעי תיקשורת משותף. יש תחושת שייכות וכוח לא מעטה. אבל פה ושם העומק חסר, ונראה שניתן היה להביא עוד ראיונות מעניינים עם עוד אנשים. יש בהחלט טעם לעוד, וכדאי להוציא חלק שני ושלישי. כדאי לראות, ואני מקוה שנוכל לראות אותו גם בכנסים הבאים. אני בהחלט אמליץ לכלול אותו בהם.