Robert Belfour

[Ron Gang]

Robert Belfour

היה מענין לשמוע תגובות מחברים אחרי ההופעה של רוברט בלפור. מסתבר שאין דעה אחידה, אני אישית אהבתי את חופשיות והצליל המיוחד, שהגיע עבורי לשיא בהדרן האחרון שלו - שמעתו גם את אפריקה וגם היה כמו ראגה הודית - כל תיבה היתה קצת אחרת מהקודמת, עם שינויים בנואנסים דקים ומיקרו-טונים מיוחדים.
יחד עם זה, הפריע לכמה חברים החוסר משמעת ומבנה, ההכיוון הכביכול לא מדיוק של המיתרים. דווקא מה שהיו עבורי הנקודות החזקות. על טעם וריח אין על מה להתווכח - Different strokes for different folks.
באדי גאי באוטוביוגרפיה שלו מכנה את ג'ון לי הוקר כ"משורר הבלוז החופשי (או משוחרר) הכולם" - דווקא בגלל הנקודות האלה, איו מספר אחיד לתיבות, השורות לא מתחרזות, והיה קשה לנגנים אחרים לעבוד איתו. אבל באדי מספר שהוא ניגן עם ג'ון לי בכיף, התישב קרוב אליו ונתן לו מבט האומר, "אל תדאג חביבי, אני איתך, ועוקב אחריך - תעשה מה שבא לך."
ובכן - רוברט בלפור - המשוחרר ממשורר הבלוז של היום?

 

[rasta rastot]

pushin' my luck

הי רון,
אני שמחה שאתה פה
מסכימה איתך שאי אפשר להתוווכח עם אנשים אחרים על טעמם. דווקא בגלל שאינני מבינה במוסיקה ממש ואני לא מנגנת - אני הולכת רק עם מה שמכווץ לי את הלב.
אם משהו נוגע לליבי, כך אני מחליטה אםפ הוא "טוב" לי או לא.
בלפור באוזניי הוא כל כך מיוחד, אפשר לזהות אותו מן הצליל הראשון כמו כל מיני אחרים וכשהוא מנגן (וגם שר) אני מרגישה את מה שאני מרגישה כשאני שומעת
את ג'יימס סון תומס ואת ג'סי מאיי המפילד ואת גארי דיוויס - אני מרגישה שהוא עובר לי את האוזניים ברגע ומייד מתיישב לי בתוך הבטן, אתה מבין?
אני לא יכולה לנהל דיון על תיבות ומיקרו טונים אבל אני כן יכולה לומר שהחוויה שהייתה לי בהופעה של רוברט בלפור - היא חוויה שלא הכרתי קודם, של שמיעת הבלוז
בהרגשתי, ממקור ראשון, ולא מהמרחקים אלא ממש מולי, ועם הקול שלו שמעתי את כל ההיסטוריה של הבלוז, מעולם לא התרגשתי כל כך בהופעה.
אשמח דווקא אם עוד אנשים שהיו בהופעה יכתבו איך זה היה להם.
ראסטה

 

[Ron Gang]

pushin' my luck

כן ... סליחה על הניתוח הטכני - אולי באמת לא לעני - קודם באה ההתרגשות - אח"כ המילים, אבל המילים זה לא הדבר, כמו שהמפה היא לא השטח....
הזכרת לי את הפעם הראשונה כנער בטורונטו שבקנדה נפלתי על תחנת רדיו אפרו-אמריקאית ממעבר לגבול, והצלילים ששמעתי עשו לי צמרמורת ונפתחו הצ'קרות כאילו. הדברים שהם מעבר למילים - OK מספיק ברברת ממני.....

 

[rasta rastot]

תמשיך

רון, זה לא ברברת בכלל, להיפך..
אתה זוכר איך קראו לתחנת הרדיו? אתה זוכר מה שמעת שם?

 

[Ron Gang]

WUFO

WUFO "The Soul of the City", Buffalon NY, 1080 KHz AM, today it just plays now Gospel Music, but then it was soul, blues, jazz on Sunday afternoon, and African American churches on Sunday Morning with the best Gospel music. I heard Edwin Star, Jimmy Reed, Muddy Waters, B B King, Aretha Franklin, all the Motown stars, etc. etc. etc. before the white radio stations ever picked up on that music. My favourite DJ was Jerry Bee, who would some times sing along with the records, and he had a fine voice, and he'd say stuff like "We got more soul than a shoe factory" "Wall to wall rhythm and blues, y'all" "I want everybody in the sound of my voice to honk their horns to show the unity of the community"

I used to go downtown every Saturday morning and buy a few 45 RPM records
(תקליטונים)
of the music that turned me on the most, and built up a fine collection. Still have the records today.
Pardon the English, friends, but it's a lot faster for me to type this than in Hebrew, so you'll just have to suffer.