Rock in the jail house

AlonPe

New member
Rock in the jail house

סתם, סתם קפצה לי השורה הזו... הנושא הוא: אלימות בבית הספר עוד משנים קודמות, היו לגדול (כיתה ה') קטעים של "מיחושים פתאומיים ומסתוריים" שבגינם הוא "השתמט" מללכת לביצפר. מתחילת השנה זה החריף. חוץ מכמה ימים פה ושם, היה גם כמעט שבוע שלם, של "כאבי בטן" או "כאבי ראש". בשבוע שעבר, לגמרי במקרה, כמו שאומרים בחדשות
"הפרשה התפוצצה" כשמורה שעברה במקרה במזדרון, ראתה אותו שוכב על הריצפה בוכה!
מסתבר שיש להם כל מני "משחקים" ברמות כאלו ואחרות של... איך להגדיר את זה?... של ברוטאליות! מ-"משחק דיגדוגים" ועד לאיבוד רסן, שכולל בעיטות! בנוסף לזה - לא הוא עצמו, ולא אף אחד מהילדים (שגם חלק מהם סבלו מה-"נורמות" האלו) לא פצו פה! כי זה נתפס כ-משחק! כי זה "לא קוּל" - "להלשין", כי פחדו (גם הוא בעצמו) להיות מנודים חברתית... פפפפפ!!!... עכשיו העניין בטיפול של כל המערכת בביצפר, עם מעורבות מאוד גדולה מצד המנהלת, שהתגייסה לזה במלא הרצינות (אני מקווה) כולל שיחות וסדנאות של היועצת והפסיכו' של ביצפר שמועברות בכל הכיתות! (וגם טיפול אישי שכולל הדרכת הורים איתנו) זו הרגשה של "התעוררות" לתוך חלום בלהות!
 

MrCheff

New member
בתור אחד שהיה שם

וחטף לא מעט מכות בחטיבת-ביניים בגלל "משחק", חייבים להעניש את המכים בחומרה. זה לא עוזר לדבר ולעשות נו נו נו.. צריך להביא משטרה ולהראות לילדים האלה שמתייחסים לאלימות שלהם בצורה רצינית.
 

hirshfe

New member
גם אני הייתי שם

בצד הסובל אבל כל השנים אני זוכר שצחקתי בעיקר - כי אנשים חשבו שהם מכאיבים לי. רק בכיתה י או יא נמאס לי וביקשתי מהמציק התורן שיפסיק והוא לא הספיק אז אני הספקתי בשבילו. (פשוט החזרתי בומבה אחת וזה הספיק לכווולם)
 

gils33

New member
לצערנו הרב

אנו ברוב הפעמים לא יודעים בכלל מה קורה עם הילדים בביה"ס, גם אם אנחנו חושבים שאנו יודעים. גם הבת שלי סבלה משכמותם. צריך לטפל בזה מהיר,קשה ובשיא החומרה לילדים המכים. הוזכרה פה משטרה - זו דרך הרתעה לא רעה בכלל.
 

AlonPe

New member
כן, גם אני הייתי שם.

וזה אחד הדברים הכי כואבים. זה כמו מראה כזאתי. שפתאום מחזירה אותך לגיל הזה ולסיוטים שלו... הצד השני של המטבע: "זו ילדותי השנייה". האמת שבסך הכול, הוא מתמודד יפה. למעשה הוא לא כל כך מבין את ה-"מהומה" שאנחנו עושים. בסך הכול הוא שמח ומבסוט, ותלמיד טוב. זו גם בעיה וגם פתרון, כלומר זה שהוא לא מודע לחומרת המעשים, אבל מצד שני, כמו יען קטן, הוא ממשיך בחייו שמח וטוב לב - עד ש... אבל הוא כבר מתחיל להבי (מה שהוא לא כל כך הבין קודם) שהוא לא חייב להסכים ל-"משחקים" שלא נעימים לו, או לא מוצאים חן בעיניו, ושמותר ואפילו חייב להתנגד, אפילו קצת באגרסיביות (כמו שהוא עושה בלי בעיות עם אחיו הקטן!) ושהרוב המכריע של הילדים, חוץ מאולי איזה בריון חריג, פשוט יפסיקו אם הוא רק יבקש! וחוצמיזה, קיבלנו המלצות מכמה כיוונים על רכיבה טיפולית על סוסים. האמת שאני די הסתייגתי, יענו מה זה השטויות האלו! אבל ככול ששמעתי יותר (וכן מדובר על פרק זמן מאוד קצר, של איסוף מידע אינטנסיבי) "התרככתי". היום היינו בשיעור ניסיון - זו חוות סוסים. והמדריכה/מטפלת היא פסיכולוגית קלינית. התרשמתי עמוקות! הבעיה היא כמובן העלות. ואחיו שגם היה איתנו, "החליט" ש-בא לו גם!!!
וזה נורא יקר! נראה לי שנעבור לקופ"ח אחרת, כי מסתבר שיש הבדלים תהומיים בין מה שהקופות מכסות (רק כשאתה צריך ת'חלאות האלו, אתה מתחיל לקרוא את "האותיות הקטנות"!
) נראה לי שיהיה בסדר בסוף.
 

Master Stav

New member
היתי שם וזה שלח אותי

להתמחות באומנויות לחימה ..... זוכר עוד איך לאחר שנה של אימונים שטיפלתי בבריון של בית ספר הזמינו את אבא שלי לשיחה עם המנהל והוא הסתכל עליו ואמר אם היתם עושים את העבודה שלכם ושמורים על הנעשה בחצר ...... לא היתי מגיע לפה והפעם מהצד של זה שמרביץ וחוץ מזה ....ילד בכיתה גימל מכה ילד בכיתה זין...נו באמת הנסיך שנימצא בכיתה א התלונן כמה פעמים על ילדים מהכיתה שלו והסברתי לו שהוא צריךל פתור את זה בעצמו ורצוי בהידברות אבל אם לא עוזר לא לפחד ולהחזיר , הוא בשיעורי קפוארה כבר שנהשניה וזה מדהים איך זה עושה לו טוב ילדים גדולים יותר ....אפשר לפנות למנהלת בית הספר ישירות וזה יטופל אניחושב שפה נכנסת אחריות בית הספר לתת מענה אמיתי ולא לאפשר אלימות בבית הספר גם אם מדובר בהכנסת ילדים אלימים לכיתות בהם ישבו ( כמו ריתוק ) בזמן ההפסקות וזמנת הורים לשיחה תוךם כדי הבהרה שהשלב הבא הוא ועדה פדגוגית שתדון בהרחקה לצמיתות
 
מזלכם שהתעוררתם לפני בי"ח...

"משחקים" שכאלו בקלות יכולים לצאת משליטה ולהסתיים בפציעות חמורות, כאלו שמצריכות טיפול ושיקום ממושכים. ישנם מקרים בהם ביה"ס והצוות בו לא מקרינים את אווירת הפתיחות וההיענות הנדרשים לתלמידים, האווירה שתאפשר לתלמיד נזקק (אפילו רק לאוזן קשבת) לפנות למישהו בעל סמכות או בעמדה שתאפשר לסייע לו. זכורים לי המקרים בהם בתור תלמיד תיכון, כשכבר החלטתי שאני פונה ומתלונן על תלמיד כזה או אחר, התגובה שקיבלתי הייתה "אהה, התלמיד X? אני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות איתו...". בפעם שאחרי ששמעתי את התגובה הזו התפרצתי על תלמיד, כי הייתה לי תחושה שאין כתובת אליה אוכל לפנות בסגל ביה"ס. העברת שיחות וסדנאות בביה"ס לא מספיקה, אם היא לא כוללת את הצוות החינוכי, ההורים והתלמידים. אם היא לא כוללת מתן כלים לפריקת לחצים, מתחים באופן בטוח ולא אחד על השני, ומתן תחושה לתלמיד שיש לו תמיד למי לפנות, באופן שפנייתו תטופל.
 
למעלה