saying goodbye

eran olenik

New member
saying goodbye

הי חברים מה שלומכם? באילו אופנים לדעתכם יכול אימון מתוך living from the context of saying goodbye להגביר את האפקטיביות שלכם כמאמנים?
 
בשבילי מאט מאד

מה שאותי מעצים זה לחיות מהמקום של שלמות והשלמה מצד אחד ולעשות את מה שנדרש במועד מאידך. בהתאם חלקים אילו שכלולים בתוך saying goodbye הם מעצימים אותי בכל מה שאני עושה. לעומת זאת האלמנטים של: היפרד כי אולי לא נתראה עוד- או אמור /עשה עכשיו כי אולי לא תספיק- כלל לא מעצימים אותי. אני מוצא שלפעול כפי שנדרש או בהתאם למחויבות שלי זה נהדר - אבל לפעול מהמקום שאולי לא נפגש שוב, עומד בסתירה למה שנדרש, ועומד גם בסתירה למה שסביר. אני חי (רוצה לחיות) כאילו מה שסביר, או מה שאני מחוייב לקדמו הוא שיקרה. אמנם אף אחד לא הבטיח לי זאת ותמיד קיימת ההסתברות שמחר לא אהיה כאן, או מה שאני מחוייב לו ומקדמו לא יקרה. במידה והדברים לא קרו כפי שרציתי/תכננתי/אמרתי, מעצים אותי לקבל את מה שיש (להיות שלם) עם מה שיש ולהמשיך מנקודה זו מבלי לקטר/להצטער/לבכות. אבל לפעול ממקום שמה שלא סביר הוא שיקרה - או ההיפך ממה שאני מחוייב לו יקרה - קרי שאני לא אהיה, מופיע לי כבלתי מעצים, וכבלתי יעיל.
 
מעצים!

saying goodbye עבורי אינו מתקשר לפרידה במובן השלילי - saying goodbye זו תזכורת! תזכורת למשמעות שיש לעכשיו, לרגע בו אתה עושה את הדברים במלוא הווייתך, מרגיש,אוהב,מבטא ו...! הרגשה שאתה רוצה לנצור את הרגע ולהשאיר את חותמך! רובנו פועלים מתוך ידיעה שיש את המחר ,המחוייבות למחוייבות אינה טוטאלית והמחשבה מתוך saying goodbye מעצימה ומפקסת אותי. saying goodbye זה לעשות את עבודתך בצורה שלמה, ככל יכולתך עם התכוונות מלאה ,מבלי להשאיר דברים בלתי פתורים וגמורים. מבלי להגיע לנקודה בו אתה אומר לעצמך, חבל שלא עשיתי , אמרתי וכדומה. באימון אתה פועל מתוך מחוייבות של 100% כלפי עצמך וכלפי המאומן שלך ,ביודעך כי אין את המחר. להערכתי מידת האפקטיביות שלנו עולה בכמה רמות מתוך מחשבה זו. וכמובן שהכל תלוי בעיני המתבונן וכיצד פרידה משפיעה על כל אחד מאיתנו. תודה לטל שהזכיר לי את מה שכבר ידעתי, אך לא תמיד פעלתי מתוך מחשבה זו! saying goodbye לכל הכוכבים בקבוצה! חיה.
 
saying goodbye

אחרי הדברים המדהימים שכתבה חיה אשכנזי, בשבילי living from the context of saying goodbye הוא להזכר להגיד תודה וסליחה ולהביע אהבה לאנשים מסביבי כל יום בכאן ועכשיו ולא להששאיר ל"בהזדמנות..". זה במיוחד במקרה של חילוקי דעות או ויכוחים לא להשאיר אותם פתוחים ולא פתורים. לאמן מתוך הקשר זה הוא לשאול את השאלות בזמן גם אם נדמה שיהיה למאומן אולי קשה. להיות בקשר אם המאומן בין פגישה לפגישה אם נותרו שאלות ללא מענה. זה מחבר אותי יותר לאינטואיציה שלי (קיימת אך ורק בהווה) ולהקשיב לה בהקשר למאומן שלי (ולא לדחות שיחה או שאלה שמחר יכולה להיות לא רלוונטית יותר) ובעצם זה כמו לפתוח ערוץ נוסף באימון. להתראות מחר ויקי
 
למעלה