...Scary 23

[רונית 294]

...Scary 23

שבוע 23 המפחיד הגיע. בכלל כל השבועות האלה, בעיקר בין 23 ל 28 מאוד מפחידים אותי. הרי ירידת המים שלי בהריון האובדן הייתה בפתאומיות מוחלטת. נכון שההריון ההוא היה עם המטומה ודימומים בתחילתו. אבל עדיין בשבוע הזה הכל היה נראה דווקא תקין לחלוטין. ואז זה בא בגלים ולא השאיר מקום לספק. ונכון שעברתי הריון שלם ומאוד מוצלח מאז ונכון שאין סיבה שיקרה משהו. אבל בשבוע הזה הכל חוזר אליי... כל הפחדים והלחץ... והזכרונות... וההחלטה... ושוב שואלת את עצמי למה ויתרתי. ושוב עצוב לי קצת. ואני לא מטופלת בשום צורה בהריון הזה וזה גם מלחיץ אותי אבל הרופא אמר שאין סיבה לתת משהו ואני מנסה לסמוך עליו. אלוהים... תהיה איתי.

 

[שירהד1]

מובן בהחלט

עצוב לי שאת עדיין מרגישה שויתרת באותו ההריון. אני מקווה שבאיזשהו מקום בתוכך את מתחילה להבין שלא ויתרת, אלא שהגבת למצב הקשה ביותר שנוצר, בלית ברירה, שמשהו באותו הריון לא היה תקין, ושזה לא היה קשור למשהו שהוא שבשליטתך. שאת מבינה ויודעת זאת ברמה הקוגניטיבית לפחות, אם לא הרגשית.
לגבי ההריון הנוכחי- יש בעיניי הרבה אופטימיות בכך שאכן כבר עברת הריון אחד לאחר הריון האובדן. הייתי ממליצה- בכל פעם שבאה מחשבה מפחידה, לנסות להחליף אותה במחשבה על ההריון שהסתיים בטוב. יודעת שזה קשה, אבל רצוי לנסות.

וחוץ מזה- למי שמאמינה באלוהים- זה באמת אף פעם לא מזיק שהוא איתה

.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[רונית 294]

תודה.

מקווה ומתפללת לצלוח את השבועות הקרובים פיזית ונפשית.

 

[shira3121]

חיבוק ((()))

מקווה שהשבועות האלו יעברו לך ממש מהר

 

[TheWindCriesMary]

ובצד החיובי:

את כבר ב-23! יותר מחצי הדרך למתנה הקטנה שלך כבר מאחוריך!

 

[רונית 294]

נכון. משתדלת לחשוב על זה ככה.

היום האחות בטיפת חלב שאלה אם לא קשה לי גם תינוקת וגם להיות בהריון. לא קשה לי. אולי קצת קשה אבל שווה את זה כל עוד הכל יעבור בשלום.

 

[אם הבנות2]

יאללה שיעברו כבר

האמת, שבהריון הקודם הייתי חרדה ברמות.
בהריון הזה הכל עובר מעלי. פתאום אני קולטת שעברתי את השבועות המלחיצים.
בעלי לעומת זאת בסרטים.... אולי נכניס אותו לפורום שיפרוק קצת.
שתיתי מים קרים והעובר בעט המון, אז אמרתי לו, בא תרגיש! והוא לא הסכים!
הוא אומר לי, לא, רק אחרי הסקירה המאוחרת. לא מוכן להתקשר...

 

[רונית 294]

די נו. אפילו בעלי הסכים להרגיש.

הוא גם די קליל ודי בטוח שיעבור בשלום.

 

[אם הבנות2]

אז הוא ממש לא קליל

קבעתי סקירה מאוחרת אצל רופא שעשינו אצלו סקירות בשני ההריונות הראשונים עם הבנות. ובאנו אליו לשקיפות כושלת למדי בהריון השלישי. (לא היה דופק)
אני גם הייתי אצלו כמה פעמים בהריון של התינוק בגלל הסכרת, הלכתי אליו לייעוץ ולמעקבי גדילה. אבל בעלי לא היה אצלו מאז השקיפות הגרועה.
בקיצור זה עושה לו ממש רע. הוא לא שמח לקראת הסקירה בגלל זה.
זה מבאס אותי אבל אני מבינה אותו.
אני חוויתי את ההריון הזה כהפרעה ומאז כל דבר טוב מפתיע אותי לטובה. אצלו זה שונה, הוא שמח ממנו ולכן בפחדים.
אני גם מרגישה את העובר ומקבלת סימני חיים כל הזמן. מה שלא היה לי בהריון הקודם עם שליה קדמית.
&nbsp

 

[רונית 294]

קטע...

גם אצלי בקודם הייתה שלייה קדמית ועכשיו אחורית ומרגישים הרבה הרבה יותר וזה מרגיע בהחלט.

 

[שירהד1]

לאם הבנות2- מעניין התהליך שכל אחד מכם עובר. תודה על השיתוף.

 

[ספרקית]

שולחת חיבוק גדול והמון כוח

לשבוע הזה ולכל השבועות שיבואו אחריו