SCCS במחקרים על חיסונים ותופעות לוואי

[nightriders]

SCCS במחקרים על חיסונים ותופעות לוואי

self controlled case sereis מתודולוגיה יחסית חדשה שמתחילה להיות פופולרית במחקרים על חיסונים. מזכירה קצת את הדיזיין של case crossover שהצגתי מוקדם יותר (מופיע עדיין בעמוד הזה). כל אדם משמש ביקורת לעצמו ולכן זה מתאים למקרים בו קבוצת החשיפה היא רוב האנשים (כמו בחיסונים) כשמועד החשיפה הוא נקודתי וידוע ורוצים לבדוק קשר לאירוע אקוטי.

בין השאר במתודולוגיה הזו נבדקו:

קשר בין חיסון שפעת ל GBS
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23163689

קשר בין חיסון להפטיטיס B למחלות דמיאלנטיביות
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17597263

קשר בין חיסון לשפעת והתקפי לב
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21172383

קשר בין חיסון לשפעת ואירוע של התכווצות

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23274350

ויש עוד כמה...

מי שרוצה לקרוא על המתודולוגיה עצמה יוכל למצוא כאן

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16220518
(יהיה צורך במאמר המלא ולא בתקציר)

 

[פולספגן]

וכמה מילים על כל קישור?

 

[nightriders]

מה את רוצה לדעת?

הקישורים היו דוגמאות למחקרים שבוצעו תוך שימוש במתדולוגיה הזו שהיא פחות מוכרת ממתודולוגיות שכיחות אחרות (כגון מחקרי עוקבה, מקרי ביקורת או מחקרים אקולוגיים).
אחרי שהשרשור הקודם שפתחתי (case cross over study) נותר יתום , אני לא רואה סיבה להרחיב לפני שיש התענינות.
במידה ואת מוצאת את אחד הנושאים מבין הקישורים הנ"ל מעניין מספיק בשביל להרחיב עליו - אני אשמח אם יתפתח דיון בנושא (בין אם מחקר מצא שיש קשר בין חיסון לבין מחלה מסוימת או לא - ממה שזכור לי היו משני הסוגים).

אז הנה, זרקתי את הכפפה. אם יש קישור ספציפי שנראה לך מעניין - תבחרי ואני מוכן מעט לפרט עליו (יותר מכמה מלים). אפשר גם בשרשור נפרד.

 

[פולספגן]

משפט שתיים על כל קישור בכדי שאדע לאיזה קישור

כדאי להכנס

 

[nightriders]

כדאי?

כל הקישורים הם מכתבי עת ממערכת ה pubmed. כתבתי מה הנושא של כל מחקר (איזו מחלה ואיזה חיסון). אינני יודע מה את מגדירה כדאי ואיזה מידע יהיה מספיק טוב עבורך. והאמת, גם אין לי רצון להפעיל כאן מסע שכנוע.
אם את עסוקה מדי בכדי להקיש על הקישור ולהציץ באבסטרקט - את לא חייבת.

לי אין שום בעיה שגם השרשור הזה ישאר ללא תגובות. אז ניסיתי לעורר דיון ולא הצלחתי. אני אחיה עם זה

 

[פולספגן]

בסה"כ רציתי שתכתוב את מסקנת המחקר

אני מניחה שאתה יודע אותה, לאחר שעיינת במאמרים.

 

[nightriders]

את מפספסת את הנקודה

בשני המחקרים הראשונים נמצאה עליה בסיכון בעקבות החיסון , אך היא לא הגיע לידי מובהקות. במחקר האחרון לא היה הבדל, ובמחקר השלישי הייתה ירידה בהתקפי לב.
אבל המטרה כאן לא היתה להראות שחיסון X קשור במחלה Y או לא קשור. בשביל זה אפשר לסרוק את מאגרי המידע. דוקא במקרה הזה המסקנה (שיש לה חשיבות בפני עצמה) היא לא העיקר.

המטרה הייתה להסב את תשומת הלב למתודולוגיה פחות מוכרת שלדעתי לפחות, הרבה יותר מתאימה לחקור תופעות לוואי על חיסונים. אם המתודולוגיה כבר מוכרת לך, או סתם לא מעניינת אותך - כמו שאמרתי קודם, את ממש לא חייבת להכנס.

 

[פולספגן]

האם בכלל אפשרי ל"הגיע לידי מובהקות"?

כמובן, זאת שאלה רטורית ונכונה לגבי כל סוגי המחקרים.

 

[nightriders]

כן, בהתאם למה שהוגדר כמובהקות מספקת

בכל השיטות הסטטיסטיות שנגזרות מגישת ה frequentist לעולם לא מוכיחים או שוללים שום דבר. מנסחים השערת אפס , מבצעים ניסוי ואז בעצם שואלים מה ההסתברות לקבל תוצאות כמו שקבלנו או קיצוניות מהן בהנחה שהשערת האפס נכונה. בהנחה וההסתברות קטנה מאותה הסתברות שקבענו מראש (אלפא, שלרב מקובל לקחת 5%, אבל זה ממש לא מספק קדוש), נהוג לדחות את השערת האפס. כמובן אין זה מוכיח שהשערת האפס לא נכונה (ייתכן מאוד שהיתה כאן טעות מסדר ראשון). באותה מידה אם ההסתברות גבוהה מ 5% זה ממש לא אומר שהשערת האפס כן נכונה. זה רק אומר שההסתברות לקבל תוצאות כאלה לא כל כך קטנה (או לפחות לא קטנה מספיק עבור מה שהגדרנו מראש) ולכן אנו נשארים עם השערת האפס. במקרה כזה אנו טוענים שהתוצאה לא מובהקת.

לשיטה זו (שהיא השיטה המקובלת) יש כמובן את החסרונות שלה, ויש גם דרכים אחרות (כגון הגישה הבייסאנית), אבל זה לא המקום להכנס לכך. וזו גם לא מטרת השרשור.

 

[פולספגן]

תודה על השיעור בהשערת אפס ונחמד שהוספת את

המילה "מספקת" שאני מניחה שגם החוקרים ב"בשני המחקרים הראשונים" השתמשו במילה הזאת בשביל לפרסם את מאמרם.

 

[nightriders]

מה בדיוק את מנסה להגיד כאן?

לנהל ויכוח על טרמינולוגיה?

כשמדברים על מובהקות סטטיסטית תמיד זה ביחס למובהקות שהחוקר הגדיר בתחילה כמספק. רצית שאגיד בשני משפטים מה הייתה מסקנת החוקרים, אם את רוצה את הניסוח המדויק את יכולה לקרוא את המחקר עצמו. זו הסיבה שצרפתי קישור . ודרך אגב, אל תהי בטוחה שהחוקרים השתמשו במילה הזו.
בדר"כ הנוסח המקובל לכתוב הוא
the results were not statistically significant.
או משהו בסגנון. וברור שהכוונה היא למה שהוגדר בפרק השיטות כמובהקות סטטיסטית. (5%, 1%).

זה נראה שהמטרה היחידה של ההודעות שלך בשרשור היתה סתם ויכוח לשם הויכוח.

 

[פולספגן]

זה ממש לא מטרתי

פשוט, כתבת "מובהקות" לבד ללא כל תוספות, של "מספקת" בתגובה לפני ועכשיו "סטטיסטית".

רציתי פשוט לדעת מה נרשם כמסקנתם וחבל שאתה תמיד מחפש סיבות לויכוחים כאשר הם בכלל לא קיימים.

 

[nightriders]

קראתי עכשיו שוב את השרשור מתחילתו

ואני מצטער לומר לך , אבל כך ממש זה נראה.
אני מתנצל מעומק ליבי שכתבתי רק "מובהקות" ולא "מובהקות סטטיסטית" או "מובהקות מספקת" , הנחתי שלך' עקב הרקע המדעי שיש לך זה ברור מאליו. ואם זה ברור, אז אני באמת לא מבין מה רצית להשיג בחילופי הדברים האחרונים אם לא להתנצח. היית בזמן הזה יכולה להכנס לקישורים ולקרוא את האבסטרקטים, אם לא את המאמר המלא, ולקרוא את המסקנות כפי שהחוקרים כותבים. זה היה לוקח לך הרבה פחות זמן.

וכדי לסיים באוירה נינוחה אני רק רוצה לומר לך ולכל מי שקורא, שהקישור הראשון כנראה אינו דורש גישה מיוחדת (כמו מאוניברסיטה) על מנת להוריד את המאמר המלא, ובסוף המאמר יש תחת commentary תאור קצרצר בן שני עמודים מלווה בתאור גרפי (כמובן בלי פיתוחים מתמטיים) של המתודולוגיה מסוג SCCS. שזו, כמו שאמרתי , הייתה הסיבה העיקרית לפתיחת השרשור.

 

[פולספגן]

היה לי עומס עצום לפני החג וממש לא היה לי את

הזמן להכנס לקישורים.

אני מבטיחה להכנס אליהם כשאחזור ללנשום לאחר שאגמור להכין את המטלות שיש לי לפני ליל הסדר.

בינתיים, רוצה לאחל לך

ורק בריאות

 

[nightriders]

ועוד תוספת קטנה

פעמים רבות במחקרים אפידמיולוגיים המספרים לא מוצגים דוקא על ידי p אלא על ידי רווח סמך עם המדד הנבדק. פעמים רבות זה RR או OR (כאן עקב סוג המתודולוגיה זה מדד מעט שונה אך העקרון אותו עיקרון). ואז אם רווח הסמך כולל את המספר 1 (מה שמצביע על יחס זהה בין שתי הקבוצות) התוצאה איננה מובהקת.