sepia

sepia

אני בטיפול הומופאטי כ - 4 חודשים וקיבלתי רמדי מסוג sepia, למי התרופה הזו מיועדת ומה היא עושה? ובאופן כללי אני לא מרגישה שהיא עוזרת לי. מה לעשות?
 
שלום רב

התרופה מיועדת למי שזקוק לה. תפקידה לעורר את כוחות הריפוי של החולה. אם היא לא מועילה אחרי 4 חודשים צריך לפנות שוב אל ההומיאופת או להחליפו. בהצלחה
 
שלום אלישוע

אלישוע שלום רב התשובה מאד שטחית לטעמי, ציפיתי לקבל יותר מידע על תרופה זו. אשמח לחומר נוסף על התרופה או אתרים באינטרנט תודה
 
שוב שלום לך

הסיבה שאיני מפרט יותר היא מפני שבתמים אני חושב שאין זה נכון שאדם ידע על התרופה ההומיאופתית שהוא מקבל. להבדיל מהשפעתן של תרופות כימיות התרופה ההומיאופתית היא אנרגטית ופועלת אך ורק כאשר ישנה התאמה לאדם שנטל אותה. בגלל שההומיאופתיה היא אנרגטית תיתכן השפעה אוטוסוגסטיבית שעשויה לסלף את התהליך ולבלבל את המטופל חסר הידע היסודי. במרבית המקרים אני די נדיב באינפורמציה אבל זה כאשר אני יודע מי עומד מולי ואיך עלי לפנות אליו ומה לומר ומה לא. אבל אם את עומדת על כך אומר לך שספיה היא תרופה רחבה מאוד שבמקורה הוכנה מהדיו שמפריש הדיונון. פעילותה רחבת טווח ומשפיעה כמעט על כל המערכות ובעיקר על המערכת ההורמונלית, לכן היא מתאימה ברוב המקרים לנשים. הרבה נשים בתקופתנו זקוקות לה מפני שהפואנטה שלה היא מאבק הכוחות בין הזכריות והנקביות שלה. אישה בוגרת שנמצאת בדיחמה סביב חיי המשפחה - ילדים - בעל והרצון שלה לצאת החוצה וליצור לעצמה עולם משלה, קריירה. פעמים רבות היא מנסה לשלב בין העולמות אבל לא תמיד זה עולה בידה ואז מתחילות בעיות. פעמים רבות יש לספיה בעיות עם דמויות המשפחה הגרעינית או המורחבת, עם בעלה. פעמים רבות היא תגיד שהלוואי הייתי יכולה לברוח מהם או ממנו. פעמים רבות היא הופכת למרירה ונרגנת. כמובן שהיא ניתנת גם לרווקות ולילדים ולעיתים לא שכיחות לגברים. אבל תמיד נמצא את הבעייתיות של חיי המשפחה, הקושי עם האם שנוטשת או ננטשת (בכוונות אם לא בפועל). מאוד מאפיין אותן רצון לעסוק בפעילות גופנית כמו שחיה אבל הכי ריקוד. הפה שלה "חד" וכשהיא כועסת עדיף להתרחק ממנה, אפילו לא לנסות לנחמה שכן זה עשוי להרגיז אותה יותר. וכו' וכו' אני מקווה שעזרתי.
 
נו?

אשמח לדעת מה הסקת ממה שכתבתי לך. האם זה תרם לך להבין משהו אודות עצמך? הייתי גם מבקש לדעת אם יש לך בעיות במערכת העיכול או הפרעות אכילה כלשהן.
 
אלישוע שבת שלום

אלישוע שלום רב הרבה מהדברים שכתבת מתאימים לי. לגבי שאלתך, אכן יש לי בעיות במערכת העיכול, משמע: כל בוקר אני נכנסת לשירותים ויושבת כחצי שעה עד שיש לי יציאה,אני לא הולכת לשירותים מדחף אלא אני יוזמת כל בוקר את ההליכה לשירותים. מבחינת הפרעות אכילה, כל לילה אני מתעוררת בסביבות 02:00 בלילה ומנשנשת איזה עוגיה או מעדן או משהו וזה לצערי בלתי נשלט, אני חייבת לציין שאני לא אוכלת כי אני רעבה אלא כי בא לי. הסיבות שהתחלתי בגללן את הטיפול ההומפאטי לפני כארבעה חודשים, בגלל כאבי ראש במחזור, גלי חום במחזור, והשהייה של חצי שעה כל בוקר בשירותים. מה אתה עוד יכול להוסיף לי? תודה מראש
 
שבת שלמה ומבורכת

אנסה להשתמש באינפורמציה המעטנה שכתבת ואומר לך מה זה מלמד עלייך. יתכן ואני מדבר שטויות אבל בואי ננסה. כאשר אדם מתעורר באמצע הלילה בשביל לאכול, זה אומר שהבעיה שלו התחילה בגיל מאוד מוקדם, בגיל הינקות שבו שכיח שתינוק מתעורר כדי לאכול. הסימפטום הזה אומר שיש לך עיניינים לא פתורים עם דמות האם שלך, עניינים שהחלו בשלב ההתפתחותי המאוד מוקדם, שלב ההנקה. אינך מתרוקנת בצורה אינסטינקטיבית וזה מלמד על כך שלמרות שהתעוררת את עדין רדומה. משהו בך לא התעורר ונמצא "בתרדמת". יתכן מאוד שאלה חלקים שהדחקת אותם ואינך רוצה לעסוק בהם. מענין אם את חולמת. זה יפתיע אותי אם תזכרי את חלומותייך. את עמוסה ולא מתרוקנת. יש לך קושי עם אמביציות, הן חלשות. את לא מגשימה את עצמך. אינך מצליחה להביא לידי מימוש את כל מה שלמדת וצברת. פעמים רבות את חשה שאינך יכולה או אינך רשאית להיות עצמך. ההתחלות שלך קשות, החשק שלך נמוך אין לך מניע והרצון נפגע. בגלל שלאורך השנים החלק הרגשי שלך דוכא ואיבד את הקרדיט אז השכל והרציונאל תפסו את מקומו ואת שורדת בעיקר בעזרתם. אבל אינך מסוגלת להגיע להחלטה ברורה וחד משמעית בגלל שהצד הרגשי מנוטרל. לכן את מחליטה בשיטת הניחוש ומה שיהיה יהיה. את לא רוצה לדעת איך הגעתי לכך שיש לך בעיות עיכול והפרעות אכילה מבלי לדעת עלייך כלום?
 
אלישוע שלום רב

בהמשך למה שכתבת, ישנם דברים שאני מסכימה וישנם דברים שלא. אכן יש לי יחסים לא פתורים עם אמי, אמי היתה חולה כאשר הייתי בת 3 ותקופה ארוכה של שנה וחצי היא לא טיפלה בי, אך איך זה קשור לנושא שאני קמה בלילה לאכול? לעיתים אני חולמת וגם זוכרת את החלומות, אחרי שהתחלתי את הטיפול ההומפאטי , התחלתי לחלום יותר וגם לכתוב את החלומות כדי להעבירם להומופאט שלי. אני לא מסכימה איתך שאני לא אמביציוזית כיוון שאני מאד שאפתנית ומאד פרפקציוניסטית. אני מסכימה איתך שאני לא תמיד עצמי ואני הרבה פעמים מוצאת את עצמי לא טבעית (במיוחד ליד ההורים שלי, לדוגמה שאני מביאה בחור חדש הביתה, אז אני לא טבעית ליד הוריי). אני מסכימה שאני עובדת יותר לפי השכל ולא על הרגש כי מאד חשוב לי להיות בשליטה ואני אדם מאד עצמאי ולא רוצה להיות תלויה באף אחד, כך שייתכן שבגלל זה אני לא מרגישה, למשל כבר 8 שנים לא היתה לי אהבה בחיים. אני מאד סקרנית לדעת איך ידעת שיש לי בעיות עיכול והפרעת אכילה מבלי לדעת עליי כלום? תספר לי איך..
 
זה כתוב

בכינוי שבחרת לעצמך. את בחרת "לטינית" ואני ראיתי "לעטנית" (לעיטה), כמו כן בצליל "לטינית" יש את הצליל של המילה עטין = שד שמשמש להנקה וכו'ו כו'
 
שוב שלום לך

אלישוע שלום רב ההומופאט שלי עכשו אמר לי להמשיך עם ה sepia במשך חודש ואם לא תהיה הטבה הוא ייתן לי תרופה אחרת
 
שוב שלום רב

כמה זמן אורך טיפול הומופאטי ממוצע? האם זה יכול לגלוש לתקופה של שנה? האם ייתכן שישנם אנשים אשר לא נרפאים עקב הטיפול? אשמח לתשובה
 
וברכה

הטיפול נמשך כל זמן שאת מאמינה שהוא יעיל או לא יעיל, ולפי יכולתך הכלכלית לאפשר אותו. בשביל לענות על שאלתך השניה את צריכה לדעת קודם כל מהי בריאות ומהי מחלה ומה נחשב לריפוי ומהם חוקי הריפוי. בכל מקרה מדובר בתהליך הבראה שבו חלקים מוטבים וחלקים מוחמרים. אני באופן אישי לא מוצא טעם לראות חולה יותר מ 2-3 פעמים, אלא אם דברים שנכתבו בפגישה השתנו ויש אינפורמציה חדשה והנסיבות השתנו באופן מהותי, כך שהתרופה עשויה גם היא להשתנות. בדרך כלל ההדרכה נעשית דרך הטלפון ולא בפגישה. אתמול הגיע אלי מטופל ותיק שאשתו קיבלה ממני לפני כשנתיים טיפול עבור מיגרנות אלימות שסבלה מהן שנים. כמו רבים גם היא היתה סקפטית ובאה בזכות בעלה. במשך החודשים הראשונים התברר שלא השתנה כלום ולא שמעתי יותר ממנה. אתמול הוא הגיע לפגישה מחודשת וככשאלתי לשלומה אמר שכבר למעלה משנה אין לה יותר כאבים. היא הבריאה בלי שתרגיש וכמובן שבגלל שחלף זמן רב היא לא שמה לב שהבריאה ולא קישרה את זה לטיפול ולתרופה החד פעמית שקיבלה ממני. ההבראה היא "טריקית" וההומיאופתיה היא קסם ופועלת גם אצל סקפטים. אך היא דורשת את הזמן שלה ואז החיים יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה. כמובן שישנם מקרים שבהם המחלה אינה עוברת מכל מיני סיבות, אפילו שהתרופה מתאימה, אך גם במקרים האלה ישנם התפתחויות חיוביות בשטחי חיים רבים.
 
שבת שלום אלישוע

אתה למעשה מציין שהטיפול נמשך כל זמן שאדם מאמין שהוא יעיל, אז משתמע מכך שאולי זה סוג של טיפול פסיכולוגי? אז למה יש יותר משקל? לקטע הפסיכולוגי בתהליך הריפוי או לתרופה נטו? מחכה לתשובה
 
שבת שלום גם לך

מאמין = נוכח לדעת, לראות הטיפול אינו פסיכולוגי במהותו אך לשיחה יש משקל ללא ספק. ישנם מקרים שאוטוסוגסטיה = שיכנוע עצמי, משפרים את המצב אך זה יקרה רק במקרים מאוד פשוטים כשהמחלה היא שטחית וקלה והיתה חולפת מאליה, או במקרים אחרים לזמן קצר מאוד. אי אפשר לרפא דברים עמוקים על ידי שיחות ! נקודה נוספת מעניינת אף היא, הומיאופתיה מרפאת תינוקות וילודים שהשיחה אינה רלוונטית לגביהם, וכן בעלי חיים. התרופה היא המרפאת ולא המטפל.
 
למעלה