Should I stay or should I go?!

[ביצית חורגת]

Should I stay or should I go?!

אשמח לשמוע את דעתכן וללמוד מנסיונכן... הגענו לניו יורק לפני 5 חודשים. אני וזוגתי ההריונית. גרות במנהטן. מתוכננות להשאר כאן 3 שנים. בתנו נולדה לפני חודשיים, וזוגתי תשוב לעבודה בקרוב... אני מתלבטת אם להמשיך לעבוד או להשאר בבית: קשה לי מאוד להסתגל לסביבת העבודה - אחרי 5 חודשים: קולגות לא אומרים שלום או בוקר טוב, לרוב עובדים עם אוזניות, כמעט אפס תקשורת בינאישית, בוס מזלזל ועבודה אם להודות על האמת, לא כל כך מעניינת. אבל במקום מאוד יוקרתי - ושווה בקורות חיים. חיפשנו ומצאנו נאני (טיבטית, נועה רונן, כל עצותייך מתממשות, מעניין מה תגידי בסוגיה הנוכחית ) והבנו שכמעט כל המשכורת שלי תלך ישירות אליה... היא אמנם נראית נחמדה מאוד, ועם המלצות, אבל אני מתלבטת אם לא עדיף לי לעזוב את העבודה ולהשאר בבית עם הילדה שלי... אני שוקלת את זה ברצינות אבל חוששת שאחרי זמן מה בבית אתחיל לטפס על הקירות... ואהפוך לעצבנית ומרירה.... נקודה נוספת היא שיש לי ויזת H1B של מקום העבודה. אם אעזוב אצטרך לשנות סטטוס לJ2. חייבים בשביל זה לנסוע לארץ? כמה זמן זה לוקח? אשמח לעצות ותובנות! תודה מראש נשלח מה-iPhone שלי

 

[noaronen1]

מה את הכי רוצה?

דבר ראשון ברכות על התינוקת ואני שמחה לשמוע שדברים מסתדרים כמו שאתן רוצות.
לגבי השאלה שלך. אני חושבת שאת צריכה להסתכל עמוק עמוק בפנים מה את רוצה. מה באמת חשוב לך כרגע בחיים.
אני זוכרת שכשהחלטתי לעזוב את מקום העבודה ולהישאר בבית עם התינוק שיוולד בסיבוב השלישי בעלי שאל אותי אם לא ארגיש בודדה ואמרתי לו שלפעמים גם במקום עבודה כשכל אחד שקוע בענייניו ואף אחד לא מדבר עם אף אחד יכול להרגיש מאוד בודד. והאמת שמאוד נהניתי מהשהות איתו בבית (לרוב -> לא תמיד, אבל גם בעבודה יש ימים מעצבנים).
אם את בוחרת להישאר איתה בבית - הכל תלוי מה את תעשי מהחוויה הזו. אם תשבי בבית עם התינוקת - בואי נגיד ששתיכן לא תהנו מזה. אבל זו ניו יורק - יכול להיות לך הנאה מרובה עם תינוקת בבית, את תכירי המון אנשים- אם תיזמי לדבר איתם - ורק צריך לבנות לוח זמנים סביב זה שיקל על שתיכן. ותציצי בבלוג שלי יש שם אינסוף רעיונות להיות בבית עם ילד מהתקופה שלנו בניו יורק.
אז תשאלי את עצמך עמוק עמוק בפנים, מה הכי חשוב לך. בלי להקשיב לזקני השבט, או לחברות, רק את שם עם עצמך. אני בטוחה שאת יודעת את התשובה... תזכרי שלפעמים התשובות של אנשים/משפחה מישראל הן תשובות שמותאמות לחיים בישראל, אבל להיות בבית עם ילד במדינות אחרות זה שונה כי יש הרבה אמהות ואבות שלא עובדים ולכן יש תשתית של חוגים/ספריות/מוזיאנים ועוד (אפילו רופאים שמקבלים בחיוך אמא עם ילד שבאה להיבדק) שזמינים בשעות הבוקר ולא קיימים בארץ (או אולי ממש ממש בחיתולים). אז אפשר למלא ימים שלמים באינסוף דברים.
ותמיד אפשר לנסות ולהגיד: הי! זה לא בשבילי. (ואני בטוחה שגם אז תמצאו מטפלות טיבטיות מסביב שישמחו לטפל בתינוקת שלכן). וגם אחרות.

לגבי ויזות חכמים ממני יענו ואולי בפורום עוברים לארה"ב יוכלו לתת לך תשובות, אני חושבת שיש שם מומחים או לפחות מתיימרים להיות כאלו בנושא.

המון בהצלחה - נשמח לשמוע עדכונים

 

[in process]

סביבת עבודה קרירה

אני יכול לחלוק את הנסיון שלי (3 שנים) בסביבת עבודה קרירה ומשעממת (ראיית חשבון).
משך שנתיים וחצי עבדתי ב-KPMG, פירמה מאוד יוקרתית ונחשבת, ולא סבלתי את העבודה שם. לא התחברתי לאף אחד, כל אחד באקסלים שלו ומתוך 12-15 שעות עבודה ביום יצא לי לדבר פיזית עם אנשים אולי 20 דקות במצטבר. התפטרתי משם והמשכתי ל-BDO, פירמה קטנה יותר שחטפה אותי עם הנסיון היוקרתי. שם מיידית התחברתי כמעט לכולם, אנחנו יוצאים לאכול ולבלות, צוחקים ביחד משך כל היום, עושים office pranks ואפילו הוזמנתי למסיבה בבית של אחת הקולגות.

אישית לא הייתי מוותר מיידית על עולם העבודה על בסיס נסיון מר אחד. יכול להיות שעם נסיון במקום היוקרתי שאת עובדת בו, תוכלי למצוא עבודה נעימה ומספקת יותר.

אם חד וחלק אתן לא מתכננות להשאר בארה"ב עוד 3 שנים, לא נורא להיות אמא במשרה מלאה באופן זמני. אך אם עשוי לעניין אתכן להשאר לזמן יותר ארוך, H1B יכול להוביל לג"ק וההתקדמות בקריירה לטווח ארוך שווה את זה גם אם כיום כל המשכורת הולכת למטפלת.