stasia היחידה
New member
SIASS
היי בנות, זו הפעם האחרונה שאני שמה 2 פרקים... אופפ.... אני מתרגשת! יש לי תחרות מחר... די!*כאפה לעצמי* טוב תהנו סוף פרק 6: "לא... אני מוותרת.... תקשיבי לוסי אני אלך לי... טוב ביי" אמרתי בחמקנות. היתה לי הרגשה שהיא מרגישה שמשהו לא בסדר. "ביי תרגישי טוב" אמרה. היה ניתן לשמוע שיש לה ספקנות בדבריי. ניתקתי במהירות את השפורפרת, וכשהנחתי אותה, ראיתי את כל החבורה נכנסת אל תוך הבית. התחלתי ללכת לכיוון החדר. "רגע! חכי שניה" קרא דאגי. פרק 7 "מה?" עניתי. חנק קטן רבץ בגרוני. "אנחנו יוצאים עוד מעט... רוצה גם לבוא?" שאל דאגי. "אממ... לא יודעת , נראה. " חייכתי והלכתי לחדר. "מייק? אחותך הייתה בהופעה שלשום?" התעניין דאגי. הוא החל להבין מיהי הנערה שראה באותה הופעה. "כן...למה?" אמר מייק. "מה היא לבשה?" התעניין דאגי, הוא היה בטוח כי מדובר בנערה המסתורית שאליה חייך. "לא זוכר, נראה לי גופייה וג'ינס" ענה ספקנות. "אה.." אמר דאגי וחיוך גדול עלה על פניו. "דאגי?! הרגע נזכרתי! אני אהרוג אותך!!! בגללך אליזבת' התעלפה! בגלל שחייכת אליה בהופעה!" אמר מייק בכעס, משליח כרית לעבר דאגי. "אדיר" ענה ועיוות את פרצופו כדי למנוע את הכרית שגודלה יותר מראשו. "אז היא באמת נחמדה... ז"א חמודה" אמר דני תוך כדי שיתוף פעולה בקרב כריות נגד דאגי. "נכון...אחי סליחה שפקפקנו בכך יש לך טעם טוב" אמר הארי לדני והתיישב עליו כשכבר דני שכב על דאגי. ניסיתי שלא לצותת לשיחה של בנים אך לא יכולתי להתאפק. חיוך עלה על פניו וישבתי משותקת. ישבתי כשנשענתי על הדלת. "איזה הרגשה נעימה.." ושמתי ראשי על הברכיים חייכתי שנית. "זה לא יכול להיות... פשוט לא.. יש לי רגשות כלפי דאגי?" אמרתי, מנסה לסדר את מחשבותיי. צריבה רכנה בגופי ובכי מריר נתקע בגרוני. *דפיקה בדלת* "נו...אז את באה?" שאל טום, בוהה באולסטאר החומות שלו. "מה? אהה כן" עניתי תוך כדי ניסיון להתאפס. "את בסדר?" שאל, "הוא נראה טוב יותר מאשר בתמונות" חשבתי לי. "כן..." אמרתי, כשבתוכי הרגשתי שכלום לא בסדר. "טוב נקרא לך כשנצא" אמר והחל ללכת לכיוון הדלת. "רגע..טום..אממ..זה סוד שאתם פה?" שאלתי. "לא בדיוק. אם את רוצה לספר לחברה או משהו כי היא בטח תבוא אלייך מתישהו אז זה בסדר אבל לא שכל הבית- ספר שלך ידע..." אמר בחיוך חמוד. הגומה שלו גרמה לחייך פעם נוספת. "טוב תודה.." אמרתי. ידעתי שללוסי אני עדין לא מוכנה לספר. התארגנתי והלכתי איתם בכל מני חנויות בצפון לונדון.אילו מזג האוויר לא היה הורס הכל... פתאום הגיחה מולי שמלה ממש מתאימה לנשף בצבע סגול עדין ממש עם תחרה בידיים באיזור הבטן היה רשת סגולה יפה."חכו לי שניה טוב?" אמרתי ונכנסתי לחנות בזריזות. "אני..אני אלך איתה.." אמר דאגי, משוכנע שחבריו לא יודעים על העניין שיש בינו לבין בת'. מדדתי אותה והיא התאימה לי בול! יצאתי מתא המדידה וראיתי איך עיניו של דאגי נפתחו אט-אט, עם כל צעד שהתקדמתי. "וואו זה ממש ממש יפה וגם מתאים לך...." חייך. הוא התקרב אליי, שם את ידיו החמות על מותניי, היה נדמה לי שעשה זאת בכוונה. "ברשותך אני אלך לקנות לך את השמלה."להצעה כזאת לא יכולתי לסרב, אז הנחתי לו לקנות את השמלה ויצאנו מהחנות. "מה קנית?" שאל מייק. "שמלה לנשף" "איזה כיתה את מסיימת?" שאל הארי בלגלוג. "י"א" אמרתי, אך היתה לי הרגשה שאני ילדה בגנון לעומתם. "נחמד" לחש משהו לדני ושניהם צחקו. המשכנו לטייל ונעצרנו בבית קפה ממש חמוד.אכלנו שם והיה ממש מצחיק... "לא הצגת את עצמך..." אמר הארי, למרות שידע כמעט את כל הפרטים עליה. "טוב, אממ... היי קוראים לי אליזבת' אני בת 17?" אמרתי. כולם התפקעו מצחוק. חזרנו הביתה בערך בתשע... משום מה החלטתי להתקלח לא בחדר שלי... נכנסתי להתקלח וכולם היו בחוץ. חשבתי על כל מה שקרה.אחרי איזה עשר דקות של מקלחת שמעתי גיטרות ושירה ואחרי כמה שניות התפקעות של צחוק. אחרי שעתיים שלוש של מקלחת לקחתי מגבת והתחלתי להתנגב... "זה היה מרענן" פאק! הבגדים בחדר! שמתי מגבת עליי ופתחתי את הדלת הסתכלתי לצדדים ולא היה אף-אחד התחלתי ללכת לכיוון החדר. "אליזבת'?"
היי בנות, זו הפעם האחרונה שאני שמה 2 פרקים... אופפ.... אני מתרגשת! יש לי תחרות מחר... די!*כאפה לעצמי* טוב תהנו סוף פרק 6: "לא... אני מוותרת.... תקשיבי לוסי אני אלך לי... טוב ביי" אמרתי בחמקנות. היתה לי הרגשה שהיא מרגישה שמשהו לא בסדר. "ביי תרגישי טוב" אמרה. היה ניתן לשמוע שיש לה ספקנות בדבריי. ניתקתי במהירות את השפורפרת, וכשהנחתי אותה, ראיתי את כל החבורה נכנסת אל תוך הבית. התחלתי ללכת לכיוון החדר. "רגע! חכי שניה" קרא דאגי. פרק 7 "מה?" עניתי. חנק קטן רבץ בגרוני. "אנחנו יוצאים עוד מעט... רוצה גם לבוא?" שאל דאגי. "אממ... לא יודעת , נראה. " חייכתי והלכתי לחדר. "מייק? אחותך הייתה בהופעה שלשום?" התעניין דאגי. הוא החל להבין מיהי הנערה שראה באותה הופעה. "כן...למה?" אמר מייק. "מה היא לבשה?" התעניין דאגי, הוא היה בטוח כי מדובר בנערה המסתורית שאליה חייך. "לא זוכר, נראה לי גופייה וג'ינס" ענה ספקנות. "אה.." אמר דאגי וחיוך גדול עלה על פניו. "דאגי?! הרגע נזכרתי! אני אהרוג אותך!!! בגללך אליזבת' התעלפה! בגלל שחייכת אליה בהופעה!" אמר מייק בכעס, משליח כרית לעבר דאגי. "אדיר" ענה ועיוות את פרצופו כדי למנוע את הכרית שגודלה יותר מראשו. "אז היא באמת נחמדה... ז"א חמודה" אמר דני תוך כדי שיתוף פעולה בקרב כריות נגד דאגי. "נכון...אחי סליחה שפקפקנו בכך יש לך טעם טוב" אמר הארי לדני והתיישב עליו כשכבר דני שכב על דאגי. ניסיתי שלא לצותת לשיחה של בנים אך לא יכולתי להתאפק. חיוך עלה על פניו וישבתי משותקת. ישבתי כשנשענתי על הדלת. "איזה הרגשה נעימה.." ושמתי ראשי על הברכיים חייכתי שנית. "זה לא יכול להיות... פשוט לא.. יש לי רגשות כלפי דאגי?" אמרתי, מנסה לסדר את מחשבותיי. צריבה רכנה בגופי ובכי מריר נתקע בגרוני. *דפיקה בדלת* "נו...אז את באה?" שאל טום, בוהה באולסטאר החומות שלו. "מה? אהה כן" עניתי תוך כדי ניסיון להתאפס. "את בסדר?" שאל, "הוא נראה טוב יותר מאשר בתמונות" חשבתי לי. "כן..." אמרתי, כשבתוכי הרגשתי שכלום לא בסדר. "טוב נקרא לך כשנצא" אמר והחל ללכת לכיוון הדלת. "רגע..טום..אממ..זה סוד שאתם פה?" שאלתי. "לא בדיוק. אם את רוצה לספר לחברה או משהו כי היא בטח תבוא אלייך מתישהו אז זה בסדר אבל לא שכל הבית- ספר שלך ידע..." אמר בחיוך חמוד. הגומה שלו גרמה לחייך פעם נוספת. "טוב תודה.." אמרתי. ידעתי שללוסי אני עדין לא מוכנה לספר. התארגנתי והלכתי איתם בכל מני חנויות בצפון לונדון.אילו מזג האוויר לא היה הורס הכל... פתאום הגיחה מולי שמלה ממש מתאימה לנשף בצבע סגול עדין ממש עם תחרה בידיים באיזור הבטן היה רשת סגולה יפה."חכו לי שניה טוב?" אמרתי ונכנסתי לחנות בזריזות. "אני..אני אלך איתה.." אמר דאגי, משוכנע שחבריו לא יודעים על העניין שיש בינו לבין בת'. מדדתי אותה והיא התאימה לי בול! יצאתי מתא המדידה וראיתי איך עיניו של דאגי נפתחו אט-אט, עם כל צעד שהתקדמתי. "וואו זה ממש ממש יפה וגם מתאים לך...." חייך. הוא התקרב אליי, שם את ידיו החמות על מותניי, היה נדמה לי שעשה זאת בכוונה. "ברשותך אני אלך לקנות לך את השמלה."להצעה כזאת לא יכולתי לסרב, אז הנחתי לו לקנות את השמלה ויצאנו מהחנות. "מה קנית?" שאל מייק. "שמלה לנשף" "איזה כיתה את מסיימת?" שאל הארי בלגלוג. "י"א" אמרתי, אך היתה לי הרגשה שאני ילדה בגנון לעומתם. "נחמד" לחש משהו לדני ושניהם צחקו. המשכנו לטייל ונעצרנו בבית קפה ממש חמוד.אכלנו שם והיה ממש מצחיק... "לא הצגת את עצמך..." אמר הארי, למרות שידע כמעט את כל הפרטים עליה. "טוב, אממ... היי קוראים לי אליזבת' אני בת 17?" אמרתי. כולם התפקעו מצחוק. חזרנו הביתה בערך בתשע... משום מה החלטתי להתקלח לא בחדר שלי... נכנסתי להתקלח וכולם היו בחוץ. חשבתי על כל מה שקרה.אחרי איזה עשר דקות של מקלחת שמעתי גיטרות ושירה ואחרי כמה שניות התפקעות של צחוק. אחרי שעתיים שלוש של מקלחת לקחתי מגבת והתחלתי להתנגב... "זה היה מרענן" פאק! הבגדים בחדר! שמתי מגבת עליי ופתחתי את הדלת הסתכלתי לצדדים ולא היה אף-אחד התחלתי ללכת לכיוון החדר. "אליזבת'?"
היי!את לא יכולה לגמור את זה ככה!את פשוט לא!): איזה חמוד הסיפור שלך 