כאן מן המרפסת אני קוטפת לך זר ריחות קיץ לשתול באגרטלי נחירייך כשתשובי הביתה (ה- sms מהווה לאחרונה, עקב העומס, מדיום זמין אך מאתגר לכתיבת שירה (בגלל הצורך להתמקד שהוא עניין קשה לי...) אני ממליצה בחום לנסות, וכמובן אשמח לכל תגובה.
אני אוהב את המינימליזם הזה. אני אוהב שמעבירים רעיון אחד בצורה אחת. אני אוהב שהכלים האומנותיים משרתים את המסר ולא להפך. בנוגע לשירון הקצר, מאוד התחברתי אליו, כי יש הרבה אנשים בעולם שאני מתגעגע אליהם ולפעמים כשאני חווה איזשהיא חוויה נעימה הייתי רוצה שמושא געגועיי יהנה ממנה יחד איתי.
זה בדיוק מה שה- SMS מאפשר - לחלוק עם מישהו רגעים בלי להגרר לשיחה שלמה שאולי אין לך כוח אליה או אין אקוסטיים תנאים מתאימים. (אם נגיד מה שריגש אותך זה אוירת התחנה המרכזית...). אגב, הכינוי שלך הוא קצת רטרו, נכון? נדמה לי שכנערה אמונה על דיאטות היה פעם קרקר דיאטטי כזה "פתית שוודי"...