SSC וRACK כהתפלספות בדסמית
היום בפינתנו "לאלון בא לזיין ת'שכל ואתם סובלים"-
על SSC, RACK ומה שבינהם.
אז מה זה בעצם SSC וRACK? ומה ההבדל בינהן?
כשאנחנו באים לשחק בבדסמ, אנחנו נמצאים לעיתים על קו דק מאוד שמבדיל, בעיני הצופה הסביר והונילי מהצד, בין בדסמ לאלימות.
לכן, כדי להבדיל בין הדברים, התפתח ה"שילוש הקדוש" של בטוח שפוי ובהסכמה הדדית שמשמעותו בעצם-
בטוח- אנחנו לא עושים דברים המסכנים, פיזית או נפשית, את המשתתפים במשחק
שפוי- כל המעורבים בפעילות הינם בגירים, לא נמצאים תחת השפעת חומרים העלולים לשבש את שיקול דעתם ומסוגלים לקול ולהבין את מעשיהם והתוצאות האפשריות מהם
בהסכמה הדדית- כל הצדדים נתנו את הסכמתם להשתתפות במשחק, והסכמה זו יכולה להימשך בכל רגע נתון.
מהצד השני של מתחם הבדסמ התפתחה פילוסופיית הRACK
Risk aware consensual kink- ז"א- קינק מוסכם ומודע לסיכונים
אבל חוץ מהשם המגניב שמצאו לו, הRACK מייצג פילוסופיית בדסמ שונה במקצת.
ההסכמה הינה אותה הסכמה שבSSC, אבל השפוי והבטוח של הSSC נכנסו לתוך המודעות לסיכונים של הRACK.
הRACK הוא שונה מכיוון שהוא לוקח שני מושגים בעייתיים של הSSC ומפרק אותם-
ראשית, שפוי או לא שפוי זו הגדרה דינמית. הRACK לא דורש ממך להיות שפוי- אלא "רק" להיות מודע לסיכון שאתה לוקח. בצורה זו הסיכון בRACK והמודעות אליו הוא "תפקיד" הן של השולט והן של הנשלט, בעוד שבSSC הנשלט הוא מעט יותר פאסיבי, מכיוון שהמטלה לשמור עליו בטוח היא בעיקר של השולט.
שנית, המושג של בטוח, שהוא בפני עצמו בעייתי בSSC, מתפרק כשמכניסים אותו לתוך המודעות לסיכונים של הRACK. עבור אחד סימנים כחולים זה מזעזע ולא בטוח, עבור השני תליה מקרסים זה מגניב. אם יש רק בטוח אחד- לא יכול להיות ששניהם נכנסים תחתיו.
הRACK מפרק את המוקש הזה. הוא לא דורש ממך להיות בטוח- אלא רק להיות מודע לסיכון שאתה לוקח (וכמובן, לנקוט באמצעים כדי למנוע מנזק ופגיעה לקרות)
עכשיו נעשה תרגיל מחשבתי קטן ונביא את שתי הפילוסופיות לנקודות הקיצון שלהן- כי שם שתיהן, במקומות מנוגדים, מאבדות ממשמעותן.
הSSC טוען שעלינו להישאר בטוחים. אם כך כל מה שיכול או עלול לגרום לנו נזק צריך לצאת מהמשחק. אם למשל הצלפה בתחת עלולה, בסיכון נמוך- אך קיים, ליצור שטף דם, שעלול להסתבך ולגרום לנזק- הרי שבקיצון- הצלפות בתחת אסורות. אם נמשיך את קו המחשבה הזה נגיע למקום שצריך לעטוף את הנשלט בצמר גפן ולשמור עליו במגירה...
מצד שני הRACK אומר שאם אני מודע לסיכון ומחליט לקחת אותו בכל מקרה- זה בסדר גמור. ז"א שאם אני מחליט לקפוץ ממטוס ללא מצנח- כל עוד אני מודע לסיכון של מוות בהתרסקות- זה סבבה לחלוטין (שוב, הדוגמא נלקחה לקיצון הפילוסופי שלה)
לטעמי, שתי הפילוסופיות חסרות.
הSSC מגוננת מדי, ומטילה את מירב האחריות על השולט
הRACK מתירנית מדי, וטוענת שאם אתה מודע לסיכון אתה יכול לקחת אותו, לא משנה מהו
והפיתרון?
כמו תמיד, בשילוב.
השילוב הנכון, לטעמי, הוא לקחת את ה-SSC, אבל לשלב אותו עם הRACK, כך שגם שני הצדדים יהיו יותר מעורבים בידיעת וקבלת הסיכונים, וגם נשמור על בדסמ שפוי ובטוח (עניין ההסכמה משותף לשניהם, אז הוא לא על שולחן הדיונים...)
(הרעיון עובד בעקבות קריאה מענגת בספרי הגיבור הנצחי של מייקל מורקוק, והמאבק הנצחי בין הסדר לתוהו- או בהקבלה שלנו- בין הSSC לRACK)
היום בפינתנו "לאלון בא לזיין ת'שכל ואתם סובלים"-
על SSC, RACK ומה שבינהם.
אז מה זה בעצם SSC וRACK? ומה ההבדל בינהן?
כשאנחנו באים לשחק בבדסמ, אנחנו נמצאים לעיתים על קו דק מאוד שמבדיל, בעיני הצופה הסביר והונילי מהצד, בין בדסמ לאלימות.
לכן, כדי להבדיל בין הדברים, התפתח ה"שילוש הקדוש" של בטוח שפוי ובהסכמה הדדית שמשמעותו בעצם-
בטוח- אנחנו לא עושים דברים המסכנים, פיזית או נפשית, את המשתתפים במשחק
שפוי- כל המעורבים בפעילות הינם בגירים, לא נמצאים תחת השפעת חומרים העלולים לשבש את שיקול דעתם ומסוגלים לקול ולהבין את מעשיהם והתוצאות האפשריות מהם
בהסכמה הדדית- כל הצדדים נתנו את הסכמתם להשתתפות במשחק, והסכמה זו יכולה להימשך בכל רגע נתון.
מהצד השני של מתחם הבדסמ התפתחה פילוסופיית הRACK
Risk aware consensual kink- ז"א- קינק מוסכם ומודע לסיכונים
אבל חוץ מהשם המגניב שמצאו לו, הRACK מייצג פילוסופיית בדסמ שונה במקצת.
ההסכמה הינה אותה הסכמה שבSSC, אבל השפוי והבטוח של הSSC נכנסו לתוך המודעות לסיכונים של הRACK.
הRACK הוא שונה מכיוון שהוא לוקח שני מושגים בעייתיים של הSSC ומפרק אותם-
ראשית, שפוי או לא שפוי זו הגדרה דינמית. הRACK לא דורש ממך להיות שפוי- אלא "רק" להיות מודע לסיכון שאתה לוקח. בצורה זו הסיכון בRACK והמודעות אליו הוא "תפקיד" הן של השולט והן של הנשלט, בעוד שבSSC הנשלט הוא מעט יותר פאסיבי, מכיוון שהמטלה לשמור עליו בטוח היא בעיקר של השולט.
שנית, המושג של בטוח, שהוא בפני עצמו בעייתי בSSC, מתפרק כשמכניסים אותו לתוך המודעות לסיכונים של הRACK. עבור אחד סימנים כחולים זה מזעזע ולא בטוח, עבור השני תליה מקרסים זה מגניב. אם יש רק בטוח אחד- לא יכול להיות ששניהם נכנסים תחתיו.
הRACK מפרק את המוקש הזה. הוא לא דורש ממך להיות בטוח- אלא רק להיות מודע לסיכון שאתה לוקח (וכמובן, לנקוט באמצעים כדי למנוע מנזק ופגיעה לקרות)
עכשיו נעשה תרגיל מחשבתי קטן ונביא את שתי הפילוסופיות לנקודות הקיצון שלהן- כי שם שתיהן, במקומות מנוגדים, מאבדות ממשמעותן.
הSSC טוען שעלינו להישאר בטוחים. אם כך כל מה שיכול או עלול לגרום לנו נזק צריך לצאת מהמשחק. אם למשל הצלפה בתחת עלולה, בסיכון נמוך- אך קיים, ליצור שטף דם, שעלול להסתבך ולגרום לנזק- הרי שבקיצון- הצלפות בתחת אסורות. אם נמשיך את קו המחשבה הזה נגיע למקום שצריך לעטוף את הנשלט בצמר גפן ולשמור עליו במגירה...
מצד שני הRACK אומר שאם אני מודע לסיכון ומחליט לקחת אותו בכל מקרה- זה בסדר גמור. ז"א שאם אני מחליט לקפוץ ממטוס ללא מצנח- כל עוד אני מודע לסיכון של מוות בהתרסקות- זה סבבה לחלוטין (שוב, הדוגמא נלקחה לקיצון הפילוסופי שלה)
לטעמי, שתי הפילוסופיות חסרות.
הSSC מגוננת מדי, ומטילה את מירב האחריות על השולט
הRACK מתירנית מדי, וטוענת שאם אתה מודע לסיכון אתה יכול לקחת אותו, לא משנה מהו
והפיתרון?
כמו תמיד, בשילוב.
השילוב הנכון, לטעמי, הוא לקחת את ה-SSC, אבל לשלב אותו עם הRACK, כך שגם שני הצדדים יהיו יותר מעורבים בידיעת וקבלת הסיכונים, וגם נשמור על בדסמ שפוי ובטוח (עניין ההסכמה משותף לשניהם, אז הוא לא על שולחן הדיונים...)
(הרעיון עובד בעקבות קריאה מענגת בספרי הגיבור הנצחי של מייקל מורקוק, והמאבק הנצחי בין הסדר לתוהו- או בהקבלה שלנו- בין הSSC לRACK)
