story of my life
דיאטה דיאטה דיאטה... רק זה מה שעובר לי בראש. תכננתי לספר לכם קצת על עצמי, אבל החלטתי שזה יהיה מיגע ואפילו מתסכל. אז במקום לכתוב את קורות חיי (שהמוטו שלהם הוא דיאטה) הסתכלתי לי קצת בהסטוריה של פורום הפרעות אכילה ומצאתי משהו שמשקף את סיפור חיי. בערך פעם בשבועיים זה קורה... אני מוציאה את אלבום התמונות ומתחילה לבכות מי זאת שם? אני??? אני ניגשת למראה, מנסה להשוות... זאת אני? זה לא ניראה ממשיכה לדפדף... עוד תמונה ועוד תמונה עוד תקופה ועוד תקופה אבל כלום לא דומה לי זאת ממש לא אותה בחורה או הינה אני לפני 10 והינה לפני 20...30... ופה בכלל הרי שקלתי רק 50 (חחח 54 אבל גם לי מותר להגזים) תיראי תיראי... פה את חיילת ביקיני סתם שמלת מיני מחשוף עמוק והנה שמלת ערב וככה זה ממשיך וכך גם הדמעות... הבגדים עוד בארון או אצל החברות הכי טובות ומה שנישאר... זה רק להביט בתמונות ולבכות.... אמר לי לא מזמן חבר טוב ``תפסיקי לבכות... תתחילי לעשות``. אז החלטתי באמת זמן לנסות (אז למה הדמעות לא מפסיקות???) ומה שהכי מוזר.... אין לי שום תמונה מהיום! הדברים הללו נכתבו לפני כמה חודשים אתם חושבים שמשהו השתנה? אני עדיין מביטה בתמונות... עדיין מחייכת בערגה אומנם מאז כבר ירדו 13 ק``ג אבל הדרך עוד ארוכה... יש ימים שקצת יותר קשה לי, ויש תקופות של משברים אבל אני יודעת שאני נמצאת במלחמה ועד שהמשקל יראה שוב 54 אני מוכנה לקרב עד כאן להפעם (ואני בטוחה שעוד אבקר פה לרוב) והכי חשוב... תחזיקו לי אצבעות! נ.ב איזה כייף שיש מקום שאפשר לבוא אליו לבכות צפרדעית
דיאטה דיאטה דיאטה... רק זה מה שעובר לי בראש. תכננתי לספר לכם קצת על עצמי, אבל החלטתי שזה יהיה מיגע ואפילו מתסכל. אז במקום לכתוב את קורות חיי (שהמוטו שלהם הוא דיאטה) הסתכלתי לי קצת בהסטוריה של פורום הפרעות אכילה ומצאתי משהו שמשקף את סיפור חיי. בערך פעם בשבועיים זה קורה... אני מוציאה את אלבום התמונות ומתחילה לבכות מי זאת שם? אני??? אני ניגשת למראה, מנסה להשוות... זאת אני? זה לא ניראה ממשיכה לדפדף... עוד תמונה ועוד תמונה עוד תקופה ועוד תקופה אבל כלום לא דומה לי זאת ממש לא אותה בחורה או הינה אני לפני 10 והינה לפני 20...30... ופה בכלל הרי שקלתי רק 50 (חחח 54 אבל גם לי מותר להגזים) תיראי תיראי... פה את חיילת ביקיני סתם שמלת מיני מחשוף עמוק והנה שמלת ערב וככה זה ממשיך וכך גם הדמעות... הבגדים עוד בארון או אצל החברות הכי טובות ומה שנישאר... זה רק להביט בתמונות ולבכות.... אמר לי לא מזמן חבר טוב ``תפסיקי לבכות... תתחילי לעשות``. אז החלטתי באמת זמן לנסות (אז למה הדמעות לא מפסיקות???) ומה שהכי מוזר.... אין לי שום תמונה מהיום! הדברים הללו נכתבו לפני כמה חודשים אתם חושבים שמשהו השתנה? אני עדיין מביטה בתמונות... עדיין מחייכת בערגה אומנם מאז כבר ירדו 13 ק``ג אבל הדרך עוד ארוכה... יש ימים שקצת יותר קשה לי, ויש תקופות של משברים אבל אני יודעת שאני נמצאת במלחמה ועד שהמשקל יראה שוב 54 אני מוכנה לקרב עד כאן להפעם (ואני בטוחה שעוד אבקר פה לרוב) והכי חשוב... תחזיקו לי אצבעות! נ.ב איזה כייף שיש מקום שאפשר לבוא אליו לבכות צפרדעית