street fighter 3
SF3-3 (ט'רד סטרייק) רץ בצ'אנקס בשלושים-ארבעים פריימים!
(אה, כן, הצלחתי להפעיל את צ'אנקסט.
) ויש קצת פאקים במוזיקה או באינפוט של הספיישלים, ודי הרבה באגים מעצבנים בגראפיקה, אבל בסך הכל זה פועל די טוב. אני חושב שלמשחק הזה יש את הגרפיקה הכי טובה עד היום (זה כולל את גילטי גיר), וזה נשמע מוזר, אבל היא משתפרת ככל שמשחקים יותר. ויש במשחק הזה, סוף סוף, אישיות. קפקום למדו משהו מSNK. המוזיקה מחזורית אבל זורמת (חלק מהעניין של האישיות), ובכלל כל המשחק זורם, ונותן חופש פעולה גדול יחסית למשחק סטריט פייטר. המשחק הזה מתוכנן טוב מההתחלה לסוף, ואני מדבר על הכל- אפילו מצב האימונים. בקשר למשחקיות- אני רק יכול להגיד שדאש (תנועה מהירה קדימה או אחורה)ופארי (במקום ללחוץ אחורה כדי להגן, אפשר ללחוץ קדימה בדיוק ברגע שהמכה פוגעת כדי לעשות הגנה מיוחדת שבה המגן לא חוטף נזק הגנה, והוא יכול לפעול לפני התוקף) משנים הכל. יש כמובן עוד המון דברים, אבל דאש ופארי זה העיקר. משהו אחרון- טוב לראות שקפקום למדו מSNK איך נותנים למשחק אישיות. למשל, המוזיקה לא גאונית אבל היא משרתת בצורה מצויינת את האישיות של כל דמות, וחלק מהדמיות מוזרות אבל שוב, הכל חלק מהעניין של האישיות. זה נותן תחושה הרבה יותר טובה מסתם כמה דמויות בלי קשר ומוזיקת רוק סוג ב' של SFA3.
SF3-3 (ט'רד סטרייק) רץ בצ'אנקס בשלושים-ארבעים פריימים!