למה בחלק מהדיסקים של אמנים מסויימים (MILES DAVIS , BILL EVANS) יש אותו שיר כמה פעמים (אולי קצת שונה) ורשום ליד השם שלו (של השיר) TAKE 2 או 3 או כל מספר אחר?
אמנים כמו מיילס דייויס וביל אוונס אינם עושים חזרות אלא מקליטים ישר וכל הקלטה שלהם היא למעשה חזרה ולפעמים קטעים מסויימים מנוגנים באופן מסויים ואח´כ משנים בו משהו והסרט הקלטה ממשיך לרוץ. ממש מדהים שלהקות מסויימות עבדות שנה על אלבום ומקליטות הלוך ושוב ואילו אמן כמו אוונס או דייויס יספיקו להקליט ביום אחד שלושה או ארבעה אלבומים מקצועיים בצורה מדהימה.
בדיסק המעולה!!! kind of blue שמככבים בו דייויס, אוונס ואפילו קולטריין, כל הקטעים הם בעצם אילתורים לסקיצות שנעשו על ידי דיוויס, שכל אלתור הוא בעצם טייק.... שזה באמת מדהים...! מומלץ...
ראיתי לא מזמן קופסא ענקית של הקלטות משונות כאלה של לד זפלין.. אני חושב כל מני נסיונות שהם עשו והתוצרים הסופיים.. ממש שווה!! רק המחיר דיי מרתיע זה היה איזה 850 ש"ח
כלומר, לרוב בתחילה יש את הקטע הכתוב... ואז יש את אותו השיר רק שמאלתרים סולו... ואז עוד אחד שמאלתרים על פי האקורדים... או אילתור ע"פ המקצב וכיוצא בזה... זה לפחות מה שאני מכירה
בביג באנד יהיה רק קטע כתוב עם פחות אילתורים.. בג´אז החופשי יותר וב-ביפבופ יהיה את הקטע הכתוב על מערך מסויים של אקורדים שיתנגנו בלולאה שוב ושוב כשבפעמים הראשונות יהיה הקטע הכתוב אח"כ יכנסו ויצאו כלים שונים.. כל אחד מאלתר בתורו.. גם הגיוני שבסוף יתנו את הקטע הכתוב פעם אחת או פעמיים ואז יסיימו... זה משהו שקורה הרבה. הרבה פעם אל האילתורים משנים לגמריי קצב והרמוניה.