Lost in Translatio
New member
thank God!
טוב..אני רק רוצה להוריד את זה מהלב: קראתי כתבה ב"לאישה" של השבוע (5 למאי) על א-מיניות, תגובתי? (ראה:כותרת) וכל מילה מיותרת. מאז ומתמיד היו לי בעיות עם עצמי (אך למי אין?) ולווא דווקא בתחום המיני.הרבה נבעו מחוסר ביטחון עצמי וגישוש באפלה. מגיל 15 (כיום בת 22) חיפשתי את עצמי.וכן כמו כל מתבגר/ת, מיניות לא חמקה גם ממני (חס וחסה!).בעיות במערכות היחסים עם בני זוג (השניים שהיו לי בקושי) ובעיות במערכת היחסים עם עצמי. בהתחלה חשבתי שאולי אני לסבית, אבל הבנתי שאני כן באיזשהו אופן נמשכת לגברים-פשוט כשזה מגיע ל"אקשן" אין לי כל רצון/תשוקה/כוונה בלממש כוונות אלו ואחרות. אחר כך הייתי בטוחה שאולי אני גם וגם - בי סקסואלית, אך גם בזה לא מצאתי נחמה מאותה סיבה שאני גם לא מעוניינת בקשר מיני עם בחורה כשם שלא הייתי מעוניינת בקשר מיני עם בחור. אחר כך הייתי בטוחה שזה בגלל גופי,חוסר ביטחון ברמות(!), ואני בטוח לא מושכת ובגלל שאני לא מחשיבה עצמי מושכת או יפה (וגם בטח אחרים) אני לא אוכל להנות מסקס לעולם. אני כן למרות זאת, מאוד רומנטית (אפילו קצת קיטצ'ית..מודה באשמה
) ואולי זו הסיבה שמשו פה לא התחבר לי! היו לי תקופות ארוכות (3,4 שנים) בין הפעם הראשונה לאחרונה (מתכוונת לאקט..) ולא ראיתי בזה משהו מיוחד או רע.. זה פשוט ככה היה אצלי. הבעיה הייתה כשדיברתי עם חברות/ים: עשו מזה כזה ביג דיל ולא הבינו איך אני יכולה בלי, הוציאו אותי מסכנה, משונה, משוגעת ומה לא! אז ניסיתי..היתה לי תקופה (לא ארוכה למזלי) שבה ניצלתי כל פיסת כח פיזי ונפשי,ויצאתי..ועשיתי את זה!!..ולא.. כלום לא השתנה.. כן הבנתי למרות זאת, שאני לא כזאת מפלצת ואפילו מושכת (הייתי עם בחורים מדהימים, גם ביופיים) ואיפשהו זה כן נתן לי הנאה מסויימת רק מהלגיטימציה- אבל פה זה פסק. אני הולכת לטיפול (פסיכולוגי, שם העריכו אותי כבעלת הפרעת אישיות גבולית) ומנסה להבין למה אני לא בשלום עם עצמי (כי בטוח זו הסיבה שאני לא מעוניינת ולא מסוגלת להנות מסקס, ובשל כך גם ממערכת יחסים נורמאלית). עברתי ולמדתי הרבה על עצמי בטיפול (ולראשונה אני אוהבת את גופי ואיך שאני נראת)..אבל מפגש אחד עם האקס (בחור מקסים אך עם תאבון בריא לסקס) החזיר את הגלגל אחורה במקצת- ועדיין הייתי בטוחה שאני פגומה וצריך רק למצוא איפה ומה לתקן. אחרי הכתבה ב"לאישה" שאחריה הובילו לחיפושים ממושכים ויסודיים (ככל האפשר) על א- מיניות ירדה לי אבן ע-נ-ק-י-ת מהלב! כל מה שעברתי בטיפול בחודשים- לא עשה מה שהכתבה ההיא עשתה! היא עזרה לי להתקדם עוד צעד אחד(וגדול!) לכיוון קבלה ואהבה עצמית! אז עוד משהו קטן אנשים (מכל הסוגים) תודה לכם ותודה לפורום הזה! אני אוהבת אותכם כמו שמגיע לכם להאהב! u better belive it!
טוב..אני רק רוצה להוריד את זה מהלב: קראתי כתבה ב"לאישה" של השבוע (5 למאי) על א-מיניות, תגובתי? (ראה:כותרת) וכל מילה מיותרת. מאז ומתמיד היו לי בעיות עם עצמי (אך למי אין?) ולווא דווקא בתחום המיני.הרבה נבעו מחוסר ביטחון עצמי וגישוש באפלה. מגיל 15 (כיום בת 22) חיפשתי את עצמי.וכן כמו כל מתבגר/ת, מיניות לא חמקה גם ממני (חס וחסה!).בעיות במערכות היחסים עם בני זוג (השניים שהיו לי בקושי) ובעיות במערכת היחסים עם עצמי. בהתחלה חשבתי שאולי אני לסבית, אבל הבנתי שאני כן באיזשהו אופן נמשכת לגברים-פשוט כשזה מגיע ל"אקשן" אין לי כל רצון/תשוקה/כוונה בלממש כוונות אלו ואחרות. אחר כך הייתי בטוחה שאולי אני גם וגם - בי סקסואלית, אך גם בזה לא מצאתי נחמה מאותה סיבה שאני גם לא מעוניינת בקשר מיני עם בחורה כשם שלא הייתי מעוניינת בקשר מיני עם בחור. אחר כך הייתי בטוחה שזה בגלל גופי,חוסר ביטחון ברמות(!), ואני בטוח לא מושכת ובגלל שאני לא מחשיבה עצמי מושכת או יפה (וגם בטח אחרים) אני לא אוכל להנות מסקס לעולם. אני כן למרות זאת, מאוד רומנטית (אפילו קצת קיטצ'ית..מודה באשמה